מועצת הביטחון של האו"ם תצביע ביום שישי על הבקשה הפלסטינית לחברות מלאה באו"ם. ארה"ב פועלת לשכנע כמה שיותר מדינות לא לתמוך בבקשה הפלסטינית כדי שלא תגיע לרוב הנדרש של תשע חברות מתוך 15 מועצת הביטחון - מצב שייאלץ את ארה"ב להטיל וטו.
לפי מקורות יודעי דבר, נכון לרגע זה שמונה מדינות תומכות בבקשה הפלסטינית - רוסיה, סין, מלטה, סלובניה, אלג'יריה, סיירה לאון, מוזמביק וגויאנה - וחסרה להן עוד מדינה אחת כדי להגיע לתשע. על חמש מדינות מתנדנדות מופעלים לחצים כבדים: יפן, דרום קוריאה, צרפת, שווייץ ואקוודור. מספיק שאחת מתוך החמש יצביעו בעד ויהיה רוב של תשע - וההצעה תעבור, ואז ארה"ב תבלום אותה בווטו. ההערכה היא שארה"ב ובריטניה לא יתמכו בבקשה.
הפלסטינים הגישו בקשה לחברות מלאה, שהייתה תלויה ועומדת מאז ספטמבר 2011. הוועדה לקבלת חברות חדשות (שמורכבת מכלל חברות מועצת הבטחון) התכנסה החודש פעמיים, אך לא הצליחה להגיע לתמימות דעים בנוגע לעמידה של הפלסטינים בקריטריונים הנדרשים כדי להתקבל לאו"ם כחברים מלאים. הדו"ח שנכתב משקף באופן כללי (ללא פירוט המדינות) את חילוקי הדעות בקרב חברות מועצת הביטחון, ומסתמן ממנו כי ישנן שתי עמדות מרכזיות - בעד ונגד.
הקבוצה שבעד סבורה כי הפלסטינים עומדים בכל הקריטריונים לקבלה לאו"ם, מה שעשוי להוות צעד חשוב לקראת פתרון שתי המדינות. כדי לחזק טיעון זה, מוזכרת תמיכתן של מדינות הליגה הערבית, ארגון מדינות האיסלאם והמדינות הבלתי מזדהות במהלך הפלסטיני, כמו גם ההכרה של 140 מדינות במדינה פלסטינית.
הקבוצה שנגד סבורה כי הפלסטינים אינם עומדים בקריטריונים לקבלה לאו"ם לאור המצב בשטח, ועל כן אין צורך למהר ולעשות זאת. קבוצה זאת טוענת שהבקשה הפלסטינית מוקדמת מדי (premature), ומבהירה כי הקמת מדינה פלסטינית יכולה לקרות אך ורק כתוצאה ממשא ומתן.
למרות שהוועדה לא הצליחה להגיע להסכמה, העלתה אלג'יריה נוסח של החלטה ומבקשת להביאה להצבעה ביום שישי בשעה 22:00 (שעון ישראל). מדובר בהחלטה קצרה, טכנית בעיקרה, שממליצה לעצרת הכללית לקבל את הפלסטינים כחברים באו"ם. כדי לסכל את המהלך הפלסטיני במועצת הביטחון ללא צורך בהטלת וטו על ידי ארה"ב, יש להבטיח גוש חוסם של שבע מדינות או יותר שיימנעו או יתנגדו.
מאחורי הקלעים, משרד החוץ ומשלחת ישראל באו"ם בראשות השגריר גלעד ארדן פעלו מול שגרירי מועצת הביטחון כדי לשכנען שלא לתמוך בבקשה הפלסטינית לשדרג את מעמדם למדינה חברה. הטיעון הישראלי הוא שהוועדה קבעה באופן חד-משמעי (כפי שעשתה גם ב-2011) שלא קיימת הסכמה בקרב חברות מועצת הביטחון בסוגיה. בישראל טוענים כי העלאת ההחלטה להצבעה, תוך התעלמות ממסקנות הוועדה, מוכיחה מעל לכל ספק שמדובר בצעד פוליטי בעיקרו שלא יקדם את הפלסטינים במאום, ושמטרת המהלך היא בעיקר להביך את ארה"ב.
עוד טוענת ישראל כי פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני יושג אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ושאסור לסטות מעיקרון זה, ושהמהלך הנוכחי מנוגד להסכמים הבילטרליים בין ישראל לפלסטינים. נטען כי שדרוג מעמדם של הפלסטינים לא יסייע לקידום תהליך מדיני בין ישראל לפלסטינים אלא רק יקשיח את עמדות הפלסטינים, יחמיר את המצב וירחיק עוד יותר פתרון בר-קיימא.
טיעון ישראלי נוסף הוא שהפלסטינים אינם עומדים בקריטריונים לקבלת מעמד של מדינה חברה: ועדת מועצת הביטחון שהוקמה ב-2011 לדון בבקשה הפלסטינית לחברות מלאה לא הצליחה אז להגיע לתמימות דעים בנוגע לעמידה של הפלסטינים בקריטריונים הנדרשים להתקבל לאו"ם כחברה מלאה. הפלסטינים לא עמדו אז בקריטריונים של שלטון אפקטיבי, מדינה שוחרת שלום והימנעות משימוש בכוח.
בישראל טוענים כי אי אפשר להתעלם מכך שמ-2011, ובמיוחד לאחר 7 באוקטובר, המצב ביחס לקריטריונים אלו רק הורע: לא ניתן לטעון שלרשות הפלסטינית יש שלטון אפקטיבי ביהודה ושומרון וברצועת עזה, במיוחד נוכח הפיצול בין הגדה לרצועה, היכולות הצבאיות של חמאס והיעדר לגיטימציה פנימית לרשות בחברה הפלסטינית. כמו כן, לא ניתן לטעון שהפלסטינים שוחרי שלום ונמנעים משימוש בכוח, לנוכח הטרור הפלסטיני בהובלת חמאס והג'יהאד האיסלאמי, היעדר גינוי לטרור מצד הרש"פ, תשלום המשכורות למחבלים וההסתה. בשל כך, בישראל אומרים כי יש לדחות על הסף את הבקשה לקבלת הפלסטינים כמדינה חברה באו"ם, בשל אי עמידתם בקריטריונים הנדרשים.
בישראל אומרים כי בעיתוי הנוכחי, הענקת מעמד של חברות מלאה לפלסטינים תשיג את התוצאה ההפוכה: גם אם מדינות הביעו בעבר מחויבות למימוש המהלך באו"ם ו/או מכירות בפלסטינים ברמה הבילטרלית (כמו מלטה, אקוודור, גויאנה, סיירה לאון ומוזמביק), הרי שאין זו השעה המתאימה להעניק להם מעמד של מדינה חברה באו"ם. הטענה היא שהכרה במדינה פלסטינית בעיתוי הנוכחי כמוה כמתן פרס לפלסטינים על מתקפת הטרור והאלימות הרצחנית שהפעילו נגד אזרחים ישראלים ב-7 באוקטובר, ועל המשך החזקתם ב-133 חטופים.
"הדבר רק יעודד את הטרור ואת המשך הסרבנות הפלסטינית לכל פשרה", מדגישים בישראל. "הדגש כעת צריך להיות על שחרור החטופים. מועצת הביטחון צריכה להמשיך ולדרוש שחרור מיידי ולא מותנה של כל החטופים, ולא לעסוק בנושאים מנותקים מהמציאות בשטח. שדרוג המעמד לא ישנה מהותית את מצבם של הפלסטינים: הכרה בפלסטינים כמדינה חברה באו"ם לא תענה על צורכי האוכלוסייה הפלסטינית למנהל תקין, כלכלה יציבה, שירותים אזרחיים נאותים וביטחון.
"מועצת הביטחון צריכה לדרוש מהרשות הפלסטינית להשתנות מהיסוד, החלפת ראש ממשלה אחד במשנהו לא מהווה רפורמה אמיתית. יש לדרוש הפסקת מדיניות תשלומי הקצבאות למחבלים 'pay for slay', רפורמות כלכליות, שינויים במערכת החינוך ודה-רדיקליזציה. העובדה שדברים אלו לא בוצעו מוכיחה שהפלסטינים אינם מסוגלים לעמוד בדרישות הבסיסיות מהם כמדינה, לא כל שכן כאשר רצועת עזה נמצאת דה פקטו תחת שלטון של ארגון הטרור חמאס".
עוד אומרים בישראל כי "אם רוצים להגיע לפתרון בר-קיימא, לא ניתן להתעלם מצורכי הביטחון של ישראל. מהקמתה ב-1948 ישראל הותקפה שוב ושוב על ידי שכנותיה ועל ידי ארגוני הטרור הפלסטיניים. 7 באוקטובר מהווה תזכורת כואבת לכך. לא יהיה פתרון מדיני ללא מתן מענה אמיתי ואפקטיבי לצרכי הביטחון של ישראל.
"מועצת הביטחון לא הצליחה עד כה מתחילת המלחמה לקבל כל החלטה הדורשת פירוז ודה-רדיקליזציה של רצעות עזה. אלו תנאים בסיסיים שבלעדיהם לא ניתן לדון באפשרות של קבלת הפלסטינים כמדינה חברה. חמאס הוא שמכשיל את הפלסטינים בדרך להשגת המטרה של הקמת מדינה עצמאית, והוא כבר סילק בעבר את הרש"פ מרצועת עזה והשתלט על השטח בכוח. ללא פתרון מהותי של פירוז הרצועה ודה-רדיקליזציה אין שום היתכנות בעתיד הנראה לעין להקמת מדינה פלסטינית.
"המהלך למיטוט היכולות הצבאיות של חמאס ברצועת עזה עדיין לא הסתיים. כיצד ניתן לדבר על קבלת הפלסטינים כמדינה חברה באו"ם בסיטואציה הזו? זה דיון שאינו קשור למציאות בשטח. אופק מדיני עתידי מצריך בשלב הנוכחי את המשך התמיכה הבינלאומית בפעילות הצבאית של ישראל נגד חמאס".
לקראת ההצבעה הצפויה במועצת הביטחון על ההכרה במדינה פלסטינית, שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן אמר כי ״מועצת הביטחון, שלא גינתה עד היום את טבח 7 באוקטובר ולא הקדישה אפילו דיון אחד כדי לדון בשחרור החטופים ולקדם החלטות שיפעילו לחץ על החמאס לשחררם - משקיעה את זמנה בקידום הקמת מדינת טרור פלסטינית, בעיתוי שמהווה פרס ענק לטרור".
לדברי ארדן, "כל מדינה שתצביע בעד הבקשה הפלסטינית תוכיח שלנגד עיניה רק שיקולים פוליטיים זרים ולא שום שיקול ביטחוני או מוסרי. אם מועצת הבטחון תחליט להמליץ על חברות מלאה לרשות הפלסטינית, שמסיתה ומממנת טרור ואין לה כלל שליטה בשטחה - היא ראויה להיקרא 'מועצת הטרור' של האו״ם ולא 'מועצת הבטחון'".