מבקר המדינה מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת מיקי לוי
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
ב-13 במרץ 2020 נסגרו מוסדות החינוך בשל התפשטות נגיף הקורונה בגל הראשון, ויותר מ-1.8 מיליון תלמידים נשלחו ללמוד מהבתים. מאז, מערכת החינוך בישראל הייתה סגורה במשך 188 ימים, באופן מלא או חלקי – אחד מפרקי הזמן הארוכים בעולם.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדו"ח מיוחד על התמודדות ממשלת נתניהו עם הקורונה, מזכיר שורה ארוכה של ליקויים בתחום החינוך, רגע לפני תחילת שנת לימודים חדשה - עדיין בצל המגפה. בין היתר, כמחצית מהמורים ציינו שלא עברו פיתוח מקצועי בתחום ההוראה מרחוק בשנתיים שלפני הקורונה.
"ליקויים קשים": עיקרי דו"ח מבקר המדינה על משבר הקורונה
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
מבדיקת המבקר עולה כי בישראל מערכת החינוך הייתה סגורה לחלוטין במשך 92 ימים בין מרץ 2020 לינואר 2021 ובמשך 96 ימים באותה תקופה היא הייתה פתוחה באופן חלקי - כלומר במשך 188 ימים הלימודים לא התקיימו כרגיל. מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה פתוחה לגמרי לכל התלמידים בתקופה זו היה 45 – והוא כמעט הקטן ביותר בין 23 מדינות נבחרות (מתוך דו"ח אונסק"ו).
ליקויים בהיערכות ללמידה מרחוק בחירום
רבים מהאתגרים שליוו את מערכת החינוך בלמידה מרחוק בשעת הקורונה נתנו את אותותיהם כבר במסגרת תרגילי החירום השנתיים שקיים משרד החינוך מאז 2016, וטופלו במהלך השנים באופן חלקי.
בין הקשיים שעלו בביקורת היו השתתפות חסרה של בתי הספר והתלמידים בתרגילי החירום, היעדר מיקוד בכלים סינכרוניים (כמו "זום") ומחסור באמצעי קצה לתלמידים, כלומר מחשבים, לחיבור מרחוק. בתום הסגר השלישי בחורף האחרון עדיין היה מחסור - גם בתשתיות - שהיוו חסם ללמידה מרחוק. המבקר העיר כי למשרד החינוך עדיין אין תמונה מדויקת בנוגע להיקף המחסור ולזהות התלמידים שחסרים אמצעי קצה.
מתוך אולפן ynet, פברואר 2021
(צילום: משי בן עמי)
ב"למידה הסינכרונית" (בזום) נמצאו שורת ליקויים. משרד החינוך לא דרש לקבל דיווח כמותי מבית הספר על מידת ההשתתפות של התלמידים, משכך לא היו בידיו נתונים שהיו יכולים לאפשר לו לעקוב אחר יישום הנחיותיו, לנתח אותם, להסיק מהם מסקנות, להפיק לקחים ולפעול להסרת חסמים.
מסקר ההורים שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), התברר כי שיעור התלמידים שלא השתתפו במרבית או בכל המפגשים המקוונים שקיימו בתי הספר היה 22%. מבין אלו שדווקא כן השתתפו, שיעור דוברי הערבית היה קטן מדוברי העברית. שיעור התלמידים בכיתות א'-ו' שהשתתפו היה קטן משיעור התלמידים בכיתות ז'-י"ב.
בביקורת נמצא עוד כי הלמידה מרחוק לא התאימה לכלל התלמידים, בין היתר למתקשים בריכוז ולגילים צעירים. מספר השיעורים המקוונים היה גדול מדי. כמו כן עלה כי משרד החינוך לא הפיץ הנחיה המבהירה אם זו או חובה או רשות להפעיל מצלמות אצל התלמידים, ואם אכן ניתן לחייב זאת – מי הגורם הראשי להורות על כך.
20 מיליון שקל בלי בדיקת איכות
מעבר לבעיות הללו, למשרד החינוך גם אין מושג אם הלמידה הצליחה: אין נתונים איכותניים על השימוש שעושים התלמידים בכניסתם לאתרים, לדוגמה מה עושים התלמידים לאחר שהם נכנסים לאתר, כמה זמן הם שוהים בכל דף, או מהי מידת הצלחתם במשימות המתוקשבות.
עוד נמצא כי 80-55% מהתלמידים לא התחברו לתכנים הדיגיטליים באתרי התוכן של ספקי התוכן, בקביעות או בכלל. שיעור השימוש של החברה החרדית והבדואית בתוכן הדיגיטלי היה קטן משיעור השימוש של המגזר היהודי ממלכתי והיהודי ממלכתי-דתי, ובנוסף – ככל שהאשכול החברתי-כלכלי היה נמוך יותר, שיעור השימוש באתרי התוכן הדיגיטלי היה קטן יותר.
ליקויים נמצאו גם במערכת השידורים הלאומית. מפרוץ משבר הקורונה פעל משרד החינוך להרחיב, בהשקעה של כ-20.2 מיליון שקלים, את מספר השיעור המוקלטים, וזאת אף שהנתונים שהיו בידיו הצביעו על ירידה במספר הצפיות מכ-376,000 צפיות במרץ 2020 לכ-112,000 צפיות בנובמבר 2020, ואף שתהליכי הפקת הלקחים שנעשו עמדו על כך שאחוז לא מבוטל מהמורים לא הנחו את תלמידיהם לצפות בשיעורים.
עוד נמצא בביקורת כי הגדלת מספר השיעורים המוקלטים לא לוותה בבדיקת איכות (הן ברמה הפדגוגית והן ברמה הטכנית) במהלך הסגר השני והשלישי. במסגרת זו לא נבחן עדכון מתווה השיעורים, ולא נערכה התייעצות עם השטח לשם בחינה אם יש צורך להמשיך ולהקליט שיעורים נוספים, ואם כן - אם התלמידים, שהם קהל היעד, עושים שימוש מיטבי במערכת השידורים הלאומית. המשרד גם לא פעל לאיתור ולהסרה של החסמים העומדים בפני תלמידים מחברות מסוימות, כמו החברה הבדואית, בשימוש במערכת השידורים הלאומית.
"חשש להגדלת פערים חברתיים ולימודיים"
ליקויים נמצאו גם בהכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק - רמת הכשרתם לפני הקורונה היוותה חסם למוכנותם. מסקר המורים השני של ראמ"ה (בפברואר-מרץ 2021) עולה כי גם בפברואר 2021 חמישית עד רבע מהמורים חשו שיש בידיהם הכלים והיכולות הנדרשים להם לשם הוראה מרחוק במידה בינונית ומטה, ו-32% מהמורים ציינו שהפיתוח המקצועי שבו השתתפו במהלך הקורונה תרם להם ברכישת הידע והמיומנויות הנדרשים במידה בינונית ומטה.
כדי להשתפר, דרוש מידע, אבל לפי המבקר במשרד החינוך אין מסד נתונים מלא על הכשרת המורים בכלל, ובנוגע להוראה מרחוק בפרט. בשל מגבלות טכנולוגיות המשרד אינו מנתח את הנתונים הקיימים בידיו בנושא - ניתוח על פי אפיוני המורים המשתלמים או על פי בית ספר מסוים.
המבקר אנגלמן סיכם: "הלמידה מרחוק הגבירה את חוסר השוויון הקיים במערכת חינוך. נוכח החשש להגדלת הפערים החברתיים והלימודיים בין התלמידים ונוכח הנתונים שמוצגים בדוח זה, עולה החשיבות שמשרד החינוך יוודא כי הלמידה מרחוק מתנהלת בצורה מיטבית המספקת מענה לימודי, חברתי ורגשי עבור כל תלמידי מדינת ישראל, תוך שימת דגש על אוכלוסיות מיוחדות".
מהליכוד נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "נקרא ונלמד את הדו"ח. במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא - מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים".
