בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את הטענה להתיישנות בתיק הרצח של הנער ניסים שטרית (16) מ-1986 וביטל הבוקר (שני) את כתב האישום נגד בנימין זאבי (72), בנו של השר המנוח רחבעם זאבי. בפרקליטות מסרו בתגובה להחלטת בית המשפט: "לעמדת הפרקליטות, פעולות החקירה שבוצעו על ידי המשטרה בתיק לאורך השנים הביאו לקטיעת מרוץ ההתיישנות. הפרקליטות תלמד את החלטת בית המשפט ותשקול את צעדיה בהמשך".
השופטת חגית מאק-קלמנוביץ ציינה בהחלטת בית המשפט המחוזי כי "חלוף הזמן והתיישנות ההליכים יוצרים מחסום דיוני שאינו מאפשר קיום ההליך, ובכך מונע מבני משפחתו של המנוח את הזכות ל'צדק' משפטי ואת מנוחת הנפש שיש בהתרת הספיקות, ועל כך מצטערים אנו מאוד, אולם בעשותנו את מלאכתנו מוטלת עלינו מרותו של הדין. לא נותר לנו, אפוא, אלא להביע את השתתפותנו הכנה בצערה של משפחת המנוח, ולאחל להם שינוחמו מן השמים".
עורכי הדין רצון דרחי ושרון בן שפר, סנגוריו של בנימין זאבי, מסרו: "בית המשפט בהחלטה אמיצה קיבל את טענת ההגנה מראשית הדרך שישנה התיישנות ולכן לא ניתן היה להגיש את כתב האישום, ובעקבות כך כתב האישום בוטל. אין לנו ספק כי גם ללא בוטל כתב האישום זאבי היה מזוכה בסוף הדרך".
מאיר, אחיו של ניסים שטרית, אמר בתגובה לביטול כתב האישום נגד זאבי: "יש פה בסיפור של ההתיישנות דבר טכני. זה לא פוגע במהות, שזאבי רצח את אחי. יש סגירת מעגלים ועדות של ברוך שרביט ששניהם רצחו אותו ביחד. את כללי ההתיישנות קבעה הכנסת. הכנסת פה מעלה בתפקידה שרוצח שרצח בידיים ידע לשתוק ולשמור על השקט שלו ועכשיו הוא יוצא לחופשי אחרי שרצח לפני 38 שנים. יש רוצח שמסתובב חופשי. הוא וכל הקבוצה שלו מ'שובו בנים' הם פשוט רוצחים עם התיישנות. אנחנו שוקלים את הדברים. יכול להיות שאני אערער באופן עצמאי לעליון".
ינואר 2022: האח מאיר שטרית
(צילום: אלכס גמבורג)
עו"ד רצון דרחיכשנתיים וחצי חלפו מאז הוגש כתב האישום נגד זאבי וברוך שרביט (79)בגין רצח הנער בינואר 1986, ומאז משפטם של השניים התעכב. בדצמבר 2021 הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים כתבי האישום נגד זאבי ושרביט, שניהם מחסידיו של מנהיג קהילת שובו בנים אליעזר ברלנד, בגין עבירה של "רצח תוך ביצוע עבירה". הרצח פוענח לאחר 35 שנה, אף שגופתו של הנער מעולם לא נמצאה.
בחלק הכללי של כתבי האישום צוין כי שטרית נחשד ב-1985 על ידי אנשים שקשורים לקהילת שובו בנים כמי שקיים מפגש עם בחורות בניגוד לנורמות הדתיות של אנשי הקהילה.
עוד צוין בחלק הכללי של כתב האישום כי "צביקה צוקר, חתנו של ברלנד, ריכז בהנחייתו של ראש הקהילה פעילות שעניינה הכאה ואיום על אנשים אשר לדעת ברלנד או חתנו סטו מהנורמות הדתיות שבהן החזיקו ביחס לקשרים עם נשים וחריגה מאורחות 'הצניעות' של הקהילה. הפעילות נודעה בציבור ככזאת מטעם 'משמרת הצניעות'".
לפי כתב האישום, ב-1985 הנחה חתנו של ברלנד אדם שהיה חבר בקהילה לאיים יחד עם שני אנשים נוספים על הנער כדי לגרום לו לחדול מלהיפגש עם בחורות. ב-20 ביוני 1985 נסעו שלושה מחברי הקהילה לאשדוד, שם למד באותה העת המנוח בישיבה. הם ביקשו לקרוא לשטרית באמתלת שווא שלפיה קיימת אפשרות שיקבל מלגת לימודים.
שטרית, כך צוין בכתב האישום, עלה לרכבם של השלושה והם הסיעו אותו לחוף הים באשדוד. השלושה אמרו לנער כי הם משתייכים ל"משמרות הצניעות", והורו לו לספר על קשריו עם בנות או שיהרגו אותו. בעקבות האיום מסר להם שטרית שמות של בנות שאיתן היה בקשר והבטיח כי "יחזור בתשובה". בהמשך נסעו השלושה עם הנער ליער הקרוב לים, שם הכו אותו והמשיכו לאיים על חייו.
דצמבר 2021: בנימין זאבי בדיון בבית המשפט
(צילום: גלעד כהן )
לאחר מכן השלושה הסיעו את הנער לירושלים, בדרך פקדו עליו להזמין בתרמית כמה מחבריו שנוהגים להיפגש עם בנות ליער רמות ובמקביל עדכנו את צוקר כי תפסו את המנוח. שטרית התקשר לחבריו בהתאם להנחיית השלושה. כשאחד מחבריו של הנער הגיע למקום, השלושה הכו אותו ואת שטרית מכות חזקות, שמו אדמה בפיו של הנער, שאלו את שטרית וחברו על יחסיהם עם בנות ואיימו עליהם כי אם ייתפסו בשנית - "יסרסו אותם".
ב-7 ביולי 1985 הגיש שטרית תלונה במשטרה בגין התקיפות בחוף היום באשדוד וביער רמות. ב-14 באוקטובר 1985, זיהה הנער בירושלים את אחד מתוקפיו ומסר את פרטיו למשטרה. לאחר פרק זמן נוסף הבחין המנוח בתוקף אחר. התוקף נמלט ממנו ודיווח לצוקר על אודות חשיפתו.
לפי הפרקליטות, במועד שאינו ידוע לה, הורו ברלנד וצוקר לשני הנאשמים ולאנשים מהקהילה הסרים למרותם לגרום למנוח "לחזור בתשובה" ולחדול מלהיפגש עם בחורות באמצעות איום עליו והכאתו. בעקבות כך, קשרו הנאשמים עם אחרים קשר לחטוף את הנער, לאיים עליו ולהכות אותו ובכך לגרום לו לחדול מלהיפגש עם בחורות, להענישו ולכפות עליו אורחות התנהגות שנחשבות לטעמם "צנועות" וכדי להרתיע אנשים מן הקהילה וסביבותיה מלנהוג כמותו.
בהמשך לכך, תכננו המעורבים לפתות את שטרית להיפגש עם אישה ולכשיגיע לחטוף אותו למקום מבודד ושם לאיים עליו ולהכות אותו. בחודשיים האחרונים של 1985, יצר צוקר קשר עם חברה בקהילה, וגייס אותה לקחת חלק בתוכנית כמי שתפתה את המנוח להגיע למפגש, וכל זאת לפי הוראת ברלנד.
"אשת הפיתוי" - והטמנת הגופה ביער
ב-23 בינואר 1986 פנה צוקר לאישה, ואמר לה שפעילות אליה גויסה תתבצע באותו הלילה. בשעה 21:00 בערב אסף אחד מחברי הקהילה את האישה מביתה והסיע אותה ברכבו לדירה ברחוב תדהר בירושלים, אשר שימשה מעת לעת כמקום מפגש לחברי הקהילה. האישה עלתה לדירה ואיש הקהילה המתין ברכב להמשך מימוש התוכנית. במקביל העבירו המעורבים את מספר הטלפון בדירה ומסרו לו שיוכל לשוחח במספר זה עם אישה בשם "דליה".
במקביל, ולצורך מימוש הקשר, נפגשו בדירה שני הנאשמים עם צוקר וכמה מחברי הקהילה שזהותם אינה ידועה. עם הגעתה של האישה לדירה, היא התבקשה על ידי אחד מחברי הקהילה להמתין לשיחת טלפון משטרית. האיש אף הנחה אותה להזדהות בתרמית כאישה בשם "דליה", ולהזמין את הנער לפגוש אותה בדירה.
זמן קצר לאחר מכן, הנער התקשר לדירה והאישה שוחחה איתו. תוך זמן קצר שטרית הגיע לדירה והאישה פתחה לו את הדלת. בשלב זה התנפלו עליו הנאשם שרביט ועוד כמה מהנוכחים בדירה. הם הפילו את הנער ארצה. אחד הנאשמים ואחרים הכו את הנער בכל חלקי גופו. לאחר תחילת הכאתו של המנוח, הורה צוקר לאישה לעזוב את הדירה.
בשלב זה הורו הנאשמים לנער להיות בשקט פן יעורר את חשדם של השכנים בבניין. השניים הוציאו אותו מהדירה והכניסו אותו בעל כורחו אל הרכב שבו המתין איש הקהילה. הנער הושב בין שני הנאשמים במושב האחורי של הרכב. הם נסעו משם ליער אשתאול. כשהגיעו לעומק היער והבחינו בחברי קהילה נוספים שהמתינו להם, הונחה הנהג לעצור את הרכב.
שני הנאשמים משכו את שטרית בכוח מהרכב והורידו אותו ביער. הנער הספיק לנשוך את הנאשם שרביט בצווארו, ובתגובה לכך הכה הנאשם את הנער בידיו. הנוכחים הנוספים החלו אף הם להכות את הנער במכות חזקות בגופו במשך כמה דקות. לאחר שהנער הוכה באופן נמרץ, הכריז אחד הנוכחים כי הוא מת. לפי כתב האישום, הנאשמים איתרו בור ביער וביחד עם אחרים קברו את שטרית וכיסו את גופתו באדמה.
עוד צוין בכתב האישום כי מיד לאחר קבורת שטרית, נכנסו שני הנאשמים ברצח לרכב והוסעו מהיער לירושלים. בסמוך להגעתם לירושלים, עדכנו כמה מהמעורבים את ראש הקהילה ברלנד כי הכאת הנער שטרית הסתיימה במותו.
