"מתקפת חמאס אלימה? עדיף להביע אימה מהקטל שמתחולל כעת בעזה": דוח חדש של בית הנבחרים האמריקני חשף את כשלי האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית בטיפול באנטישמיות ואנטי-ציונות בקמפוסים, והציג לראשונה את דיוני ההנהלות בנושא.
הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה, ארכיון
(צילום: NYPD)
הדוח מבוסס על יותר מ-400 אלף מסמכים, והוא מכיל יותר מ-300 עמודים. כמו כן, הדוח התבסס על עדויות מתומללות, בקשות למסמכים וזימונים לעדויות. ועדת החינוך של בית הנבחרים ציינה כי התקריות שנחקרו משקפות "סביבה עוינת כלפי סטודנטים יהודים" - תוך הפרה של חוק זכויות האזרח.
"קריאות ברורות להשמדת יהודים": התנהלות הרווארד במהלך המחאות
לפי הדוח, יומיים לאחר טבח 7 באוקטובר, ניסחה הנהלת אוניברסיטת הרווארד הצהרה המגנה את חמאס ומביעה צער על החטופים, אך לבקשת הנשיאה דאז, פרופ' קלודין גיי, והנשיא הנוכחי, פרופ' אלן גרבר, שכיהן אז כרקטור, רוככה הצהרה, וחלקים מרכזיים - בהם התייחסות לחטופים - הוסרו.
הודעות פנימיות שהוגשו לוועדה מעידות על התנגדות מצד הנהלת האוניבריסטה להצהרה נוקבת יותר בנוגע לחמאס, בטענה ל"מורכבות הנושא המפלג". דיקן בית הספר לרפואה, פרופ' ג'ורג' קיו דיילי, למשל, התנגד לשימוש במילה "אלימה" כלפי מתקפת חמאס, היות וזה "משתמע כמו להטיל אשמה, כשעדיף שנביע אימה מהקטל שמתחולל כעת", בהתייחסו לפעולות צה"ל בעזה. גרבר הסתייג מהסרת המילה, אך נענה לבסוף לבקשתה של הנשיאה גיי מחשש למחאות מצד סגל האוניברסיטה. "אני מרגיש בנוח עם הקו שמכיר בדעות שונות, אך זה יחצה גבול עבור רבים מחברי הקהילה שלנו ונצטרך לשקול אם התקדים הזה שווה את ההשלכות", כתב במייל פנימי.
3 צפייה בגלריה
הרווארד ניסה גינוי לחמאס, גיי ביקשה לרכך אותה - ולהסיר התייחסות לחטופים
(צילום: רויטרס)
גם הרקטור הנוכחי של האוניברסיטה, פרופ' ג'ון מאנינג, התנגד להכללת סעיף המתייחס להשפעת שבי החטופים על קהילת הרווארד. הטיוטה הראשונית כללה את המשפט: "האלימות מכה קרוב מדי לבית עבור רבים בהרווארד. חלק מחברי הקהילה שלנו איבדו בני משפחה וחברים; חלקם לא הצליחו להגיע לאהובים, ואחרים חוששים שיקיריהם נלקחו כבני ערובה". סעיף זה הוסר לאחר שפרופסורים רבים הסכימו עם מאנינג כי התייחסות לחטופים לא יכולה להגיע בהיעדר התייחסות מקבילה לפגיעה בפלסטינים לצורך האיזון.
כמה ימים לאחר מכן, בעקבות ביקורת ציבורית על ההצהרה הרפה, פנתה לנשיאה חברת תאגיד ההנהלה של הרווארד, פני פריצקר, ואמרה לה כי התגובה הייתה "בלתי הולמת באופן מסיבי לאותה עת". פריצקר לחצה על הנשיאה לגנות את השימוש בסיסמה "מהנהר לים" על שלטים בהפגנות הקמפוס, ואמרה כי "ברור שמדובר בקריאה להשמדת יהודים ומדינת היהודים. הדבר דומה לשילוט הקורא ללינץ' על ידי ה-KKK".
גרבר השיב לה על כך כי הנושא "לא פשוט", וכי "אין הסכמה שהביטוי עצמו תמיד אנטישמי". פרופ' גיי אף הוסיפה בקשה מפריצקר שלא להודות בכך שהביטוי אנטישמי בפני תלמידים, כי "זה יעורר את השאלה מה אנחנו עושים בעניין". הקונגרס האמריקני, נזכיר, העביר החלטה רשמית המגדירה את הביטוי כאנטישמי.
(צילום: ירון ברנר)
עוד צוין בדוח כי לסטודנטים שהתפרעו בהפגנות במוסד, או שיבשו את הלימודים - לא ניתן אף עונש. אותה החלטה, כך עולה מהתקשורת הפנימית, נבעה מהחלטה מודעת של הוועדות האחריות על כך. במהלך העדות לוועדה אמרה פריצקר כי תאגיד הרווארד מצא "אכיפה לא אחידה" וכי זה "נושא חמור מאוד", שעדיין מתנהל בימים אלה.
זעם על רפובליקנים - ופיצויים לסטודנט ישראלי: אוניברסיטת קולומביה
חלק נכבד בדוח עסק גם באוניברסיטת קולומביה. בדוח נחשף כי הנשיאה דאז, פרופ' מינוש שפיק, התכתבה עם מנהיג הרוב בסנאט, הדמוקרט צ'אק שומר, שאמר לה כי "הבעיה הפוליטית עם האוניברסיטאות היא באמת רק בקרב רפובליקנים". לפי הדוח, הוא אמר לה כי "האסטרטגיה הטובה ביותר היא פשוט להוריד את הראש ולא להיפגש עם רפובליקנים יותר". כמו כן, יו"ר דריקטוריון המוסד דיוויד גרינוולד וג'ונתן לאווין כתבו בהודעות פרטיות כי הם מקווים לניצחון דמוקרטי בבית הנבחרים - כדי למנוע את המשך החקירות נגד המוסדות.
בהתכתבות פנימית נוספת, יו"ר חבר הנאמנים של קולומביה, קלייר שיפמן, תיארה את ביקורת הקונגרס על אנטישמיות בקמפוס כ"שטויות", דחפה לבטל את ההשעיה של קבוצות אנטי-ישראליות - והציעה לקיים אירועים עם פרופסורים אנטי-ישראלים כדי לחזק את הדיאלוג. במקביל, עלה גם כי מנהיג מרכזי בסנאט האוניברסיטאי, האמון על תיאום עם הנהגת המוסד, תמך באופן פעיל במפגינים הפרו-פלסטינים והשתיק קולות יהודים ופרו-ישראלים בסנאט.
למרות שהאוניברסיטה לא הגיעה בסופו של דבר להסכם עם מנהיגי המאהל הפרו-פלסטיני בקמפוס, המסמכים הפנימיים שהוגשו לוועדה מראים שנבחנו שורה של ויתורים פוטנציאליים: "תפריט" הכולל הסרת השקעות והפסקת התקשרויות עם חברות ישראליות או כאלה שמקיימות עסקים עם ישראל; הקמת תוכנית משותפת עם אוניברסיטה בגדה המערבית; מלגות לפלסטינים; חנינה או הליכים שיפוטיים נוחים למעורבים במחאה; והשבת פעילות של קבוצות סטודנטים אנטי-ציוניות.
הדוח התייחס גם לסטודנט הישראלי שהתיז "תרסיס בואש" במהלך הפגנה פרו-פלסטינית בקמפוס, וחשף כי האוניברסיטה שילמה לו סכום של 395 אלף דולר כפיצויים לאחר שהושעה מהלימודים - ותבע אותם. האוניברסיטה טענה אז שמדובר בחומר כימי לא חוקי, אך לאחר מכן התברר כי החומר מותר לשימוש וזמין לרכישה בחנויות.
3 צפייה בגלריה
התעלמה מתלונות על אפליה והטרדה מצד סטודנטים יהודים. שפיק
(צילום: AP Photo/Mariam Zuhaib)
הדוח עסק גם בהתעלמותה של שפיק מתלונות על אפליה והטרדה מצד סטדונטים בתוכנית התואר המשותף של המוסד עם אוניברסיטת תל אביב. לפי הדוח, היא אף ניסתה להצניע את שיתוף הפעולה הזה, ופוסט על טקס סיום המחזור הראשון של התוכנית נמחק מהרשתות החברתיות של קולומביה תוך שעות ספורות.
התעלמות ממחאות סוערות - ומקריאות לרצח ישראלים
יו"ר מועצת הנאמנים של אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn) דאז, סקוט בוק, כתב לנשיאה ליז מגיל כי אין מה להתייחס ברצינות ללחץ ולביקורת על הטיפול באנטישמיות במוסד מצד פוליטיקאים ומבקרים שקולם "נרכש בקלות". מההתכתבויות שהוגשו לוועדה גם עולה כי מנהיגי המוסד תיאמו עם כלי תקשורת מקומי מראש סיקור אוהד על עדותה של הנשיאה לשעבר מגיל בפני הקונגרס, ותיארו את שאלות המחוקקים כ"בריונות ופרובוקציה".
באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס (UCLA), כך נכתב בדוח, ניתנה הוראה למשטרת האוניברסיטה - לא להתערב בזמן שהמפגינים הקימו את מאהל המחאה בקמפוס. למעשה, ההנהגה לא התערבה במכוון ואף שלחה הודעות מטעות או לא מדויקות לקהילת בית הספר בנוגע למאהל.
באוניברסיטת רוטגרס, כך תואר בדוח, סטודנט שעודד אחרים לרצוח סטודנט ישראלי הורשה להישאר בקמפוס במהלך ההליכים המשמעתיים נגדו - והושעה לבסוף רק לסמסטר אחד. מנגד, כמה סטודנטים יהודים קיבלו עונשי משמעת על כך שהתבטאו בפומבי על אנטישמיות בקמפוס והגישו תלונות רשמיות לרשויות.
הדוח התיחס גם לפרופסור בכיר למנהל עסקים באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שהצהיר בפני עמיתו כי הוא מקווה להשיג "ניצחונות מדהימים" למען הסטודנטים המפגינים, במסגרת משא ומתן שהוא מנהל עבורם. הפרופ', נור קטילי, היה חלק מצוות המשא ומתן של ההנהלה עם המאהל הפרו-פלסטיני בקמפוס, ואף חבר בצוות המשימה לאנטישמיות שהוקם במיוחד אחרי ההפגנות - למרות שמתח ביקורת גלויה על הרעיון של הקמת כוח משימה כזה. כחלק מהמשא ומתן עם המפגינים הוא העלה את הרעיון להחרים את מוצרי "סברה" של שטראוס בקמפוס.
