סאיב עריקאת, מזכ"ל אש"ף שהלך לעולמו מסיבוכי נגיף הקורונה, יובא מחר (רביעי) למנוחות בעיר מגוריו יריחו לאחר טקס אשכבה רשמי ברמאללה בהשתתפות הנשיא אבו מאזן. הרשות הפלסטינית הכריזה על שלושה ימי אבל, שבמהלכם יורדו הדגלים לחצי התורן.
הודעות הניחומים הגיעו ממדינות ערב, דרך ארגון הטרור חמאס ועד לחברי כנסת לשעבר. "מאות שעות של מו"מ ניהלתי עם סעיב עריקאת", צייצה שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, שהייתה מיודדת עם עריקאת. "ייצגנו שני צדדים שונים והיו בינינו מחלוקות, אבל המטרה משותפת: לנסות להגיע להסכם שיסיים את הסכסוך בין העמים שלנו. ולא, לא כל הפלסטינים טרוריסטים. מי שמכליל ומתייג כך את כולם מונע קודם כל מאיתנו את היכולת לדבר עם המתונים בהם כדי להגיע לפתרון בעתיד".
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ספד גם הוא לעריקאת: "מותו גרם לי צער עמוק. במשך שנים רבות היה עריקאת הנציג המובהק ביותר של המחנה הפלסטיני שדגל בעקביות ובאומץ בהסכם שלום עם מדינת ישראל. מעולם לא היה לי ספק ברצונו של עריקאת בשלום אמת עם ישראל, כאשר הוא נאבק בשם בני עמו ולמענם. אני מביע את תנחומי לרעייתו נעימה, בני משפחתו ובני העם הפלסטיני שאותם ייצג בכבוד".
גם מוסי רז, לשעבר חבר כנסת מטעם מרצ, כתב: "עצוב על מותו של סאיב עריקאת, הנושא ונותן הפלסטיני המחונן. נפגשתי איתו לראשונה לפני 28 שנה בביתו של יוסי שריד ז"ל בתל אביב ומאז עקבתי אחר הקריירה שלו. חבל שלא זכה לראות את חזונו: שתי מדינות החיות בשלום זו לצד זו מתגשם".
עבדאללה, מלך ירדן, שוחח עם אבו מאזן והביע גם הוא את תנחומיו. "המלך דיבר על עמידתו של עריקאת בסוגיה הפלסטינית", ציינו בממלכה. גם משרד החוץ המצרי פרסם אגרת תנחומים והודיע: "הסוגיה הפלסטינית והעולם הערבי כולו איבדו היום לוחם איתן שלא ניתן היה לזעזע אותו". שר החוץ הקטארי, מוחמד עבד א-רחמן אל-תאני, התקשר גם הוא לנשיא הפלסטיני והביע את תנחומיו על "הלוחם הלאומי הגדול", כלשונו. גם מנהיג חמאס, אסמאעיל הנייה, התקשר לאבו מאזן ושיבח את פועלו של עריקאת.
"עריקאת העביר את חייו כלוחם ומנהל המשא והמתן הקשה בהגנה על פלסטין, על הסוגיה הפלסטינית, על אנשיה ועל החלטותיה הלאומיות העצמאיות", אמר אבו מאזן. "עזיבתו של האח, החבר והלוחם הגדול היא אובדן גדול עבור פלסטין ואנשינו. אנו חשים עצב עמוק על אובדנו, במיוחד לאור הנסיבות הקשות העומדות בפני הסוגיה הפלסטינית".
הקריירה המדינית של עריקאת החלה בוועידת מדריד ב-1991, שם שימש סגן ראש המשלחת הפלסטינית. לאחר מכן לקח חלק בשיחות וושינגטון ב-1993-1992. שנה לאחר מכן מונה לתפקיד ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני. במהלך שנות ה-90 עריקאת נבחר להיות חבר במועצה המחוקקת הפלסטינית כנציג מחוז יריחו – מקום מגוריו. הוא היה מקורב מאוד לערפאת ונחשב לאחד מנאמניו. לפיכך הוא לקח חלק מרכזי בשיחות קמפ דיוויד בשנת 2000 ובשיחות טאבה ב-2001. ערפאת סמך עליו עד כי הפך אותו למתרגם הרשמי שלו בשפה האנגלית.
עריקאת דיבר אנגלית רהוטה והיה בעל יכולת הופעה מרשימה מול קהל, מה שהפך אותו למסביר הפלסטיני מספר 1 ברשתות התקשורת הזרות הגדולות, כמו גם בישראל. בתחילת העשור הוא הרבה להופיע בכנסים מדיניים בישראל כדי להסביר את עמדת הרשות. הוא גם היה דמות אהודה ומקובלת בקרב קהילות יהודיות בחו"ל והרבה להרצות שם.
עם זאת, עריקאת נחשב לאחד ממבקריה הנשכניים והעוקצניים ביותר של ממשלת ישראל בכל הנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים. הוא היה ממובילי הזרם בהנהגה הפלסטינית שסירב בתוקף להכיר בישראל כמדינה יהודית, משום שראה בה מלכודת בכל הנוגע לסוגיית הפליטים וכן לערביי ישראל.
אחרי מות ערפאת הרחיק אבו מאזן רבים מנאמניו הקרובים של קודמו ממעגל קבלת ההחלטות, אך עריקאת שמר על מעמדו ואף חיזק אותו עם השנים, והפך להיות אחד האנשים הקרובים ביותר והמשפיעים ביותר על הנשיא הפלסטיני הנוכחי. ב-2009 הוא שדרג את מעמדו ונבחר לחבר הוועד המרכזי של פת"ח, הגוף העליון של התנועה שבו חברים רק בכיריה. באותה שנה נכנס עריקאת להיות גם חבר בוועד הפועל של אש"ף – הגוף המנהל את הארגון. ב-2015 החליף את יאסר עבד רבו בתפקיד מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף ושימש בתפקיד עד יום מותו.
עריקאת אמנם היה בעל מעמד בכיר בצמרת הפלסטינית אך הוא לא נחשב אף פעם למועמד ריאלי לרשת את אבו מאזן באחד מתפקידיו משום שמבחינה ציבורית הוא נתפס כדמות אליטיסטית ומכאן שלא הייתה בו תמיכה עממית רחבה.
