ישראל אינה מתנגדת, ולא תתנגד בפומבי, לכוונתו של הנשיא הנבחר של ארצות הברית ג'ו ביידן וצוותו לחזור להסכם גרעין עם איראן. כך עולה משיחות ראשוניות שהתנהלו לאחרונה בין גורמים רשמיים ישראלים ואמריקנים. עם זאת, ירושלים תמליץ בחום לממשל החדש שלא לחזור להסכם הישן שנחתם בין איראן למעצמות, שממנו פרש טראמפ, אלא להשיג הסכם חדש -שיכלול גם הגבלות על פיתוח וייצור של טילים ואמצעים אחרים, שמסוגלים לשאת ראש קרב גרעיני ליעדים בכל קשת הטווחים. ישראל רוצה גם הסכם נוסף, שבמסגרתו תוגבל הפעילות החתרנית של איראן במזרח התיכון באמצעות שלוחיה.
תיעוד: איראן משגרת לראשונה טילים בליסטיים מבטן האדמה
(צילום: רויטרס)
המלצה זו התגבשה אחרי סדרת הערכות מצב בצה"ל, במערכת הביטחון ובמל"ל, וככל הנראה קיבלה את אישורם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ. בישראל טוענים שגם אם יקבלו האיראנים את התנאי של ביידן, ויחזרו לציית באופן מלא לכל סעיפי הסכם הגרעין הישן, ההסכם כבר לא רלוונטי ונחוץ להחליפו בהסכם חדש. עם זאת, בניגוד לעבר, הפעם המגעים עם ממשל ביידן ייעשו בדיסקרטיות, וגם אם יהיו חילוקי דעות נתניהו לא ינהל אותם באופן פומבי כפי שעשה בתקופת ברק אובמה.
גורם ביטחוני אמריקני בכיר שביקר לאחרונה בישראל קיבל הסבר מפורט מדוע נחוץ הסכם חדש: לטענת ישראל, מאז שטראמפ פרש מהסכם הגרעין הישן (JCPOA) הצליחה איראן לקצר משמעותית את פרק הזמן שבו היא יכולה "לפרוץ" לעבר הנשק הגרעיני, מכיוון שפיתחה - ולאחרונה התחילה להפעיל - צנטריפוגות חדישות להעשרת אורניום. צנטריפוגות אלה מעשירות אורניום במהירות שהיא פי 6 או אפילו 8 גבוהה יותר ממהירות הצנטריפוגות הישנות, שאותן הפעילה איראן כשנחתם הסכם הגרעין לפני חמש שנים.
הצנטריפוגות החדשות מאפשרות לאיראן להעשיר במהירות אורניום לדרגת חומר בקיע (קרוב ל-90%) ולייצר מתקן נפץ גרעיני ראשון תוך חודשים, ואפילו שבועות, מרגע שיחליט על כך המנהיג הדתי והפוליטי העליון. בנוסף, גם היכולת לקטוע את תוכנית הגרעין של איראן באמצעות פעולה מבצעית או חשאית הולכת ומצטמצמת במהירות, שכן היא בונה כעת בזריזות מתקנים מבוצרים תת-קרקעיים בתוך הרים שיקשו על פגיעה בצנטריפוגות החדישות שיופעלו בתוכם.
5 צפייה בגלריה
יכולת לייצר מתקן נפץ גרעיני ראשון תוך חודשים ואפילו שבועות. חשיפת צנטריפוגות מתקדמות בנתנז
(צילום: AP)
לכל אלה יש להוסיף את הטילים הבליסטיים ואת טילי השיוט והמל"טים שמפתחת איראן, שמקצתם לפחות מתוכננים לשאת ראש קרב גרעיני. כל אלה קידמו, להערכת צה"ל, את תכנית הגרעין של איראן באופן בלתי הפיך, שעושה אותה קרובה למימוש מבצעי ולכן גם מסוכנת הרבה יותר.
חלק מההפרות של ההסכם הישן מצד איראן אפשר עדיין לבטל - כמו למשל כמות האורניום המועשר לדרגה נמוכה (4.5%) שאיראן צברה בשנתיים האחרונות, ושמספיקה לייצר שתיים או שלוש פצצות אטום. ייתכן שאיראן תסכים להעביר כמות זו לרוסיה, ובכך יבוטלו תוצאות הפרה זו. עם זאת, הצנטריפוגות החדשות (והידע לייצורן), והמתקנים התת-קרקעיים, כבר קיימים - ואותם כבר אי אפשר לשלול מאיראן. לכן, טוענת ישראל, דרישה מאיראן לחזור להסכם הגרעין הישן לא תספיק, והיא אפילו מסוכנת - ומכאן ההמלצה לממשל ביידן לחתור להסכם גרעין חדש שיכלול בתוכו גם הגבלה על מערכות נשק שיכולות לשאת ראש קרב גרעיני.
אפשר להבחין כאן בהגמשה ריאליסטית של העמדה הישראלית, שבעבר דרשה להגביל לחלוטין את תוכנית הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח של איראן. במערכת הביטחון הישראלית מעריכים שביידן וממשלו יוכלו להגיע להסכם כזה אם ינהלו תהליך דיפלומטי קשוח וסבלני, שינצל את המצוקות של איראן ואת מנופי הלחץ שמשאיר אחריו ממשל טראמפ היוצא. לפי אותן הערכות, תהליך כזה יוכל להצליח אם ינוצל חלון הזמן שבין השבעת ביידן ב-20 בינואר לבין הבחירות לנשיאות איראן ביוני 2021, שכן בתקופה זו עדיין תהיה לנשיא חסן רוחאני - שמצדד בקו פרגמטי - השפעה על חמינאי ועל המערכת הפוליטית באיראן.
באיראן מתקיים היום מאבק עז בין רוחאני, שתומך בהידברות עם ממשל ביידן, לבין האייתוללות, השמרנים ומשמרות המהפכה - שטוענים שאי אפשר להאמין יותר לאמריקנים. חמינאי טרם הכריע בנושא, ולכן לרוחאני עדיין יש סיכוי להשפיע. חלון ההזדמנות הזה ייסגר ככל הנראה ביוני, מכיוון שרוחאני לא יכול להיבחר מבחינה חוקתית לתקופת כהונה נוספת. סביר להניח שהנשיא הבא יהיה מקרב השמרנים ומשמרות המהפכה, שלהם יש רוב מוצק במערכת הפוליטית האיראנית.
כמו כן, במסגרת המאמץ המשותף לרסן את שאיפותיה ההגמוניסטיות של איראן במזרח התיכון, תמליץ ישראל לממשל ביידן לחזק את מערך "הסכמי אברהם" ואף לעשות מאמץ להרחיבו. הסכמים אלה, מעריכים בישראל, כבר עכשיו מחזקים את המחנה הפרו-מערבי במזרח התיכון, ומסייעים לגבש חזית שמסוגלת פיזית ודיפלומטית לסכל את מאמציה של איראן לערער את היציבות באמצעות שלוחיה. "הסכמי אברהם", טוענת ישראל, גם יסייעו לארה"ב לצמצם את החדירה לאזור של סין ושל רוסיה, אף שלא יהיו מכוונים נגדן ישירות. בישראל טוענים גם שההסכמים ייגרמו לפלסטינים "לרדת מהעץ" ביום שאחרי אבו מאזן, ועשויים להוביל להסדרה יציבה של היחסים עם ישראל.
אפשר להניח בסבירות גבוהה מאוד שיו"ר המטות המשולבים (הרמטכ"ל) של צבא ארה"ב, הגנרל מארק מילי, שמע את ההערכות האלה בביקורו הקצר אצלנו בשבוע שעבר. פגישותיו עם בכירים העוסקים בביטחון הלאומי בישראל, ובכללם הרמטכ"ל כוכבי, שר הביטחון גנץ, ראש המל"ל בן שבת וראש הממשלה בנימין נתניהו היו הזדמנות להידברות עניינית על כל הנושאים החשובים לאינטרסים של שתי המדינות.
ההידברות הזו, עם אישיות אמריקנית ביטחונית בכירה ולא פוליטית, קיבלה חשיבות מיוחדת מפני שהיא התקיימה זמן קצר לפני שיתחלפו הדיירים בבית הלבן. הגנרל מילי יהיה בצוות הביטחוני המצומצם של הממשל החדש, ויהיה בחדר כשיתקבלו ההחלטות. לכן חשוב היה שישמע את ההערכות של קברניטי הביטחון של ישראל, ויהיה מודע למה שהם מצפים מהממשל החדש.
עם זאת, לא זו הייתה מטרתו העיקרית של הביקור השלישי במשך שנה של הגנרל מילי אצלנו. לפני שהגיע להדליק נר חנוכה שמיני עם הרמטכ"ל כוכבי הוא ביקר באפגניסטן, בקטאר, בסעודיה, באיחוד האמירויות ובבחריין. הביקורים הללו נועדו להרגיע את החששות של בעלות בריתה של ארה"ב באזור לנוכח הדילול של כוחות ארה"ב באפגניסטן ובעירק, שעליו טראמפ הכריז לפני כמה שבועות וכבר החל לבצע.
בפגישות אלה מילי הבהיר כי למרות דילול הכוחות, ארה"ב כאן כדי להישאר, בעוצמה וברמה גבוהה של מחויבות - וגם אם בנוכחות יותר נמוכה. מילי הבהיר זאת כדי ששליטי המדינות שבן ביקר לא יתפתו לחפש בעלות ברית חלופיות לארה"ב, ופרטנרים חליפיים לעסקאות נשק. מסע הדילוגים האזורי שלו נועד גם לתכלית צבאית מעשית: תיאום הפעילות של כוחות ארה"ב במזרח התיכון עם הפעילות המבצעית של בעלות בריתה האזוריות, כדי לסכל כוונות אפשריות של איראן לפגוע בשבועות הקרובים באינטרסים אמריקניים במזרח התיכון.
בוושינגטון ערים מאד לעובדה שיום השנה לחיסולו של קאסם סולימאני יחול ב-3 בינואר 2021, וכי איראן עדיין מחפשת נקמה על חיסול זה - כמו גם על הפגיעה במתקן בנתנז וחיסול מוחסן פחריזאדה. בפנטגון מעריכים גם שאיראן רוצה להמחיש לביידן שהעימות איתה לא משתלם, ועל-ידי כך ללחוץ עליו להסיר מיד את הסנקציות שטראמפ הטיל עליה.
בארה"ב יודעים שהאיראנים חוששים מאד מתגובה בלתי צפויה וקשה של טראמפ על כל התגרות, ולכן סביר שינסו לתזמן פיגוע לימים ספורים לפני טקס השבעת ביידן. בימים הספורים הללו טראמפ כבר לא יוכל לקבל החלטה על תגובה צבאית נרחבת וכואבת, מכיוון שהיא עלולה לסבך את ארה"ב במלחמה כוללת עם איראן ותסכן את החיילים שנותרו בעיראק. ביידן, מנגד, לא ירצה להתחיל כהונה במלחמה עם איראן.
זו הסיבה שבגללה הכוחות האמריקניים במזרח התיכון נמצאים בימים אלה בכוננות מודיעינית ומבצעית מלאה. ארה"ב גם שיגרה מפציצי בי-52 בטיסה ישירה מארה"ב לקטאר, כדי לאותת לאיראנים שלא כדאי להם. בקיצור, גנרל מילי הגיע לבדוק שנעשה כל מה שצריך כדי למנוע הפתעות לא נעימות סמוך לטקס ההשבעה ומיד אחריו. ליכולות המודיעיניות והצבאיות של ישראל יש חשיבות גדולה בהקשר הזה לא רק עבור ארה"ב, אלא גם עבור מי שעלול להיפגע - המדינות שרובן חברות ב"ברית אברהם".
בהקשר זה ראוי לציין כי בתקופת טראמפ התהדק מאד שיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי והתיאום המבצעי בין ארה"ב לישראל - ובתחומים רבים עולה שיתוף הפעולה הזה על שיתוף הפעולה והתיאום שקיימים בין ארה"ב לבעלות בריתה בנאט"ו. זו אחת הסיבות שבגללה הוקם אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי במטכ"ל במסגרת תר"ש "תנופה". בשנה שעברה התקיים בוושינגטון דיון מעמיק שנועד לזהות את האינטרסים האסטרטגיים, המערכתיים והטקטיים המשותפים לישראל ולארה"ב, כדי לבנות על פיהם את שיתופי הפעולה, כולל בתחום הפיתוח וההצטיידות באמל"ח חדיש. היתרונות לישראל ברורים, אבל גם האמריקנים יוצאים נשכרים.
בביקור האחרון של מילי בישראל הודגמו בפניו היכולות של "חטיבת הרפאים", היחידה הניסיונית שהוקמה במסגרת "תנופה" ללחימה רב-ממדית, במטרה להגיע לתפישה משותפת של לחימה בצבאות טרור.
בניגוד להערכות הרווחות בוושינגטון, גורמי הערכה בישראל סבורים שאיראן היום חלשה מאי פעם בעבר בגלל הסנקציות והקורונה ואינה ששה לעימות יקר שבכלל לא בטוח שהיא מסוגלת לנצח בו. לכן מעריכים בישראל שהאיראנים – הפרגמטים והשמרנים כאחד – לא ירצו בזמן הקרוב לבצע פעולה חבלנית שתחבל בסיכויים לפתוח דף חדש עם ביידן. ידוע לכל שהאיראנים פועלים מהראש ולא מהבטן, אך המשטר עלול להתאכזב קשות אם ביידן לא ימהר להסיר את הסנקציות - וחמינאי מאוכזב עלול להפוך ממרוסן למסוכן.
באשר לעימות האיראני-ישראלי, במערכת הביטחון מעריכים שאיראן לא זנחה את כוונתה להתבסס בסוריה ולהעניק יכולות מדויקות ויכולות יירוט מטוסים וטילים לסוריה ולבנון. המשטר בטהרן גם לא ויתר על שאיפתו וכוונתו לנקום על הפגיעה בנתנז ועל חיסול פחריזאדה, שאותו הוא מייחס למוסד. ואולם, יש פער גדל והולך בין השאיפות של איראן לבין היכולות לממש אותן. המצב הכלכלי באיראן ו"המערכה שבין המלחמות" (מב"ם) של צה"ל מחייבים את קאאני, יורשו של סולימאני כמפקד כוח קודס, לנהל את המערכה נגד ישראל באופן הרבה יותר זהיר מבעבר, ולצמצם מאוד את פרופיל ההיערכות שלו. הוא נאלץ כעת להרחיק את כוחותיו (מיליציות סוריות וזרות) לעמק הפרת שבמזרח סוריה ובמערב עיראק, שם הוא מנסה לבסס מערך טילים וכוחות שחיל האוויר של ישראל יתקשה לפגוע בהם.
