בלגיה, מדינה קטנה עם מוניטין לא פרופורציונלי לגודלה בתחום המחקר ותעשיית התרופות, מתבררת בחודשים האחרונים כבעלת תפקיד אסטרטגי במאבק העולמי נגד מגפת הקורונה: ענקיות התרופות שמנהלות בימים אלה מרוץ נגד השעון לפיתוח ולייצור של חיסונים הן אולי חברות בינלאומיות, אבל רבות משרשראות האספקה שלהן מצטלבות דווקא במדינה זו.
כל 10 חברות התרופות הפרטיות הגדולות בעולם משתמשות באתרי ייצור בבלגיה, וענקית התרופות האמריקנית פייזר, למשל, מספקת לעולם את החיסון שפיתחה יחד עם BioNTech הגרמנית מהמפעל שלה בפורס, עיירה פלמית שבעבר נודעה יותר דווקא במותג הבירות שבא ממנה, "דובל". גם חברת אסטרה-זניקה מצאה לה בית בבלגיה: כשיצרנית התרופות הבריטית-שבדית נזקקה לאתר שבו תוכל לייצר את החיסון שלה שפותח באוניברסיטת אוקספורד, היא פנתה לקבלן משנה שלה בעיירה סנף, השוכנת באזור דובר הצרפתית בדרום בלגיה.
בוואוורה הסמוכה לבריסל מייצרת חברת התרופות הבריטית GSK תוסף המיועד לשמש בחיסונים שמפתחות חברת Sanofi הצרפתית ו-Medicago הקנדית. היא מתכוונת להשתתף גם בייצור החיסון של חברת Curevac הגרמנית, שנמצא כעת בשלב ניסוי ועשוי לקבל מהאיחוד האירופי אישור עד חודש מאי.
הבחירה של בלגיה להשקיע בתעשיית הביופארמה הייתה בחירה אסטרטגית שנעשתה עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה. כ-30 אלף בני אדם מועסקים כעת בענף הזה בבלגיה, ו-8,000 מהמשרות בו נפתחו רק בעשור האחרון. במדינה מסבירים כי נוסחת הקסם היא השימוש בכספי ציבור לעידוד שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות לבין יזמים פרטיים: כך למשל חוקרים באוניברסיטאות בלובן או בגנט עורכים מחקר, ולאחר מכן זה מועבר למעבדה המסוגלת למשוך משקיעים פרטיים.
חברת Henogen הבלגית התחילה את דרכה בדיוק כך: חוקרים מהאוניברסיטה החופשית של בריסל יצרו קשר עסקי עם GSK והקימו את המפעל בסנף. זה הפך לצומת מרכזי ב"עמק הביופארמה" של בלגיה, עד שנרכש על-ידי Novasep ואז, בינואר השנה, על-ידי Thermo Fisher. חברות בלגיות כמו "גלאפגוס", Biocratis ו-Swquana Medical אחראיות כעת לכשני שלישים מכספי מגזר הביוטק האירופי.
הקלות מס ותחבורה מצוינת
לצמיחת ענף הביופארמה בבלגיה תורמים כמה מאפיינים ייחודיים של המדינה הבלגית. בין השאר ידועה בלגיה כמי שנותנת הקלות מס נדיבות לחברות שמשקיעות את רווחיהן במחקר, ולמדענים שרושמים את הפטנטים שלהם בתוך המדינה. דובר קבוצת הלובי Pharma.be דייוויד גרינג אומר כי רשת התחבורה המצוינת של בלגיה והמיקום הגאוגרפי שהופך אותה לצומת מרכזי באירופה משחקים אף הם לטובתה.
כבר בשנת 2019, עוד לפני פרוץ המגפה, הייתה אחראית בלגיה ל-13% מהייצוא של תעשיית התרופות באיחוד האירופי ול-10% מההשקעות במחקר, אף שרק 2.5% מאוכלוסיית האיחוד חיו בשטחה. לשני נמלי התעופה הבינלאומיים של בלגיה יש רישיון לייצא תרופות, ונמל התעופה המשמש את הבירה, בריסל-זבנטם, מתגאה ש-15 מנות חיסון כבר עברו דרכו מאז תחילת משבר הקורונה.
על כל פנים, תפקידה המרכזי של בלגיה בייצור החיסונים מחייב אותה גם לשאת באחריות ייחודית. כך היה למשל בחודש שעבר, כשחברת "אסטרה-זניקה" הודיעה לנציבות האירופית כי לא תוכל לספק לאיחוד האירופי את כל מנות החיסון שהבטיחה לו, ולמעשה תוכל לספק רק כ-40% מהן. לפי דיווחים, ההודעה על העיכוב נרשמה אחרי שהתברר כי במפעל בסנף נוצר צוואר בקבוק שאינו מאפשר ל"אסטרה-זניקה" לעמוד בהתחייבויות. ההודעה עוררה את זעם האיחוד האירופי והובילה את איטליה לאיים על החברה בתביעה, ובהוראת הנציבות נשלחו פקחים בלגים לסייר במפעל ולבחון את המתרחש בו.
