עימות וצעקות בוועדה שדנה גם הבוקר (שישי) בחוק הסגר להכנתו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. חברי הכנסת בוועדה מתחו ביקורת קשה על התנהלות הממשלה ועל התיקון החדש לחוק הקורונה. הבוקר, לאחר שעות של דיונים ליליים, הודיעה הוועדה כי סיימה להקריא ולדון בסעיפי החוק לקריאות שנייה ושלישית.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הודיע כי ניתן יהיה להגיש הסתייגויות עד הבוקר וכי הוועדה תתכנס מחדש להנמקת ההסתייגויות והצבעות, לאחר דיון ועדת הכנסת בטענות "נושא חדש" שהעלו חברי הוועדה. ב-9:50 התחדשו דיוני הוועדה.
בדיון בוועדת החוקה, שנמשך לאורך שעות הלילה, הוחלט כי בנוסח החוק ייכתב שתפילות לא ייאסרו, אם כי יוגבלו בלבד. הח"כים תהו בדיון מה הסיבה שמתאפשר בתיקון לחוק להיבחן בבחינות הסמכה שונות או בבחינות בגרות. "יכול להיות שיהיה שיקול דעת בתקנות", השיב יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר. "כרגע אנחנו נותנים את ההסמכה, ומקווים שיפעילו שיקול דעת". בהמשך, הוחלט שייתכן שבחינות כאלו לא יתאפשרו בזמן הכרזה על מצב חירום.
ח"כ שלמה קרעי תקף במהלך הדיון את ח"כ יואב סגלוביץ', שמתח ביקורת על אחד מהסעיפים. "אתה עושה דה-לגיטימציה לכל המאבק שלנו בקורונה. אנשים חולים, עשרות אנשים מתים ביום. מספיק כבר", אמר לו.
היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, אמר שהוא מציע להציג לוועדה את תקנות הסגר הסופיות לפני שיצביעו על התיקון לחוק הקורונה. ח"כ יעקב אשר, יו"ר הוועדה, ביקש לחזור לנושא בהמשך הדיון.
מוקדם יותר, חברי הליכוד ביקשו להעניק לממשלה סמכות לתקנות לשעת חירום ללא פיקוח פרלמנטרי ("מצב חירום מיוחד"). הסמכות כבר קיימת לפי "חוק יסוד: הממשלה", אולם היא שמורה למלחמה כוללת או להפעלת סמכות שאינה קיימת בחקיקה של הכנסת וכשמצב החירום אינו מאפשר להמתין להשלמת הליך החקיקה.
ח"כ קרעי הציע כי הממשלה תהיה רשאית לתקן כל תקנה שהיא מוצאת לנכון, אך יש לציין כי לדבר אין סיכוי רב לקבל אישור לכך. "צריך להיות קו אחיד מנחה", אמר. "במצב חירום כזה כשמגיעים לכנסת כל אחד לוקח לכיוון שלו. הכנסת יכולה לומר שאין 'מצב חירום' אבל אם היא מסכימה שיש מצב כזה לא ייתכן שנתערב בכל פיפס".
הוא השווה את זה למצב מלחמה. "תגיד לרמטכ"ל שהוא לא יכול לפתוח מלחמה אלא אם צצו מאחורי הגבעה שלושה מחבלים. מי אתה - היועמ"ש במקרה הזה? עלינו לאפשר לממשלה לפעול".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה לפני הקריאה הראשונה של החוק במליאה כי "יש פה אירוע חריג בו אנחנו מתבקשים אחרי דיון של 14 שעות, לתקן חוק ערב יום כיפור שהכנסת חוקקה לצורך הקורונה". לדבריה, "אפשר לכנות אותו החוק לחיסול ההפגנה בבלפור, זה הדבר היחיד שהשתנה. איזה פרצוף יש לנו משעות על שעות של דיון על חתיכת הפגנה, לא על הענפים, לא על הפיצויים".
3 צפייה בגלריה
"החלטת הממשלה - מסוכנת ומופקרת, טוב ששונתה". ח"כ שקד
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
ח"כ איילת שקד התריעה מפני סכנה קריסת תעשיות חשובות: "החלטת הממשלה שלשום הייתה מופקרת ומסוכנת. אני רוצה לציין לשבח את שר האוצר שהביא תוכנית מאוזנת והגיונית". ח"כ שקד אמרה כי התקנות שיובאו כוללות ענפי תעשייה, היי-טק ובניין שהם משמעותיים מאוד, "לכולנו יש אחריות לוודא שהתקנות מאפשרות מלחמה במגפה ומצד שני את קיום ליבת הכלכלה הישראלית".
ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד-תל"ם אמר שאי אפשר לקבל החלטה עד שלא יבוא נציג רפואי של משרד הבריאות שיאמר שחייבים אפידמיולוגית לסגור את כל המשק, את הכלכלה. "מדוע הולכים להשחית ולפגוע בפרנסה של כל-כך הרבה אנשים. החוק מחייב חוות דעת מקצועית. עלינו לקבל החלטה שמושתתת על החלטות רפואיות ולא פוליטיות. החוק והתקנות חוקקו פוליטית.
ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו אמר שהממשלה "העלימה" את הפרויקטור פרופ' רוני גמזו כאשר המלצתו לא עלתה בקנה אחד עם החלטתה, "חייבים גם חוות דעת רפואית. לסגר הזה אין משמעות רפואית. צריך לתת לעם הזה לצום כמו שצריך, להתפלל כמו שצריך ולממש את זכותו הדמוקרטית להפגין".
ח"כ אוסנת מארק מהליכוד טענה כי "הנתון הכי חשוב הוא שיש 7,000 נדבקים בכל יום. זה לא מספיק בשביל שנפעל משמעותית במשק, בבתי הכנסת, בהפגנות ובמשרדי עו"ד? בכל מקום שאפשר לצמצם את ההתקהלות ומכורח זה לצמצם את התחלואה, זה מה שמוטל עלינו. ערך הדמוקרטיה הוא ערך אבל ערך החיים הוא הכי חזק. בואו נשים בצד את הפוליטיקה, יהיה לכם מספיק זמן ללכת לבלפור כי ביבי לא הולך לשום מקום".
יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ אמר כי "הציבור איבד אמון. מחר סגר, והתקנות לעסקים עוד לא הגיעו לוועדה. זו ממשלה שלא סופרת את האזרחים. אחר כך מתפלאים שאזרחים לא מצייתים. אם הייתי בעל עסק הייתי שם פס על הממשלה כי היא שמה פס עליי. אמרו מומחי הבריאות שאין סיבה לסגור את כל המשק וש-50% יכול להמשיך לעבוד".
פורסם לראשונה: 23:07, 24.09.20
