סילוקו של יו"ר מפלגת רע"מ מנסור עבאס מההפגנה באום אל פחם, שלושה שבועות לפני הבחירות, היווה נקודת מפנה בחברה הערבית. אי אפשר היה להחמיץ את האירוניה: דווקא בהפגנה נגד אלימות נדחף חבר כנסת ערבי בצורה אלימה ומבישה, ועוד באום אל פחם, הבית הבלתי מעורער של התנועה האיסלאמית. באותו רגע נפלה ההכרעה אצל מתלבטים ואצל רבים מאלה שמאסו באלימות: הם יצביעו רע"מ - גם כהזדהות עם תפיסתו הפרגמטית של ח"כ עבאס וגם כהתרסה כלפי ההתנהלות האלימה כלפיו.
- לכל הטורים של עו"ד שקיב עלי - לחצו כאן
יש להניח שלמנסור עבאס התהפכו המעיים כשהחליט להתפצל מהרשימה המשותפת לקראת בחירות 2021. לא היה שום דבר מובן מאליו במהלך שבמסגרתו קמה אישיות ציבורית צעירה ויצאה במופגן נגד ההגמוניה של המשותפת, בתמיכת אנשי ציבור, כולל ראש עיריית נצרת עלי סאלם וראש עיריית סכנין לשעבר מאזן גנאים.
לפני ארבעה חודשים פרסמתי כאן טור תחת הכותרת "החברה הערבית חוזה בערעור ההגמוניה של חד"ש", וטענתי שההתקרבות בין רע"מ לבין בנימין נתניהו עשויה לחזק את הגישה המעדיפה את האינטרס החברתי של כלל הערבים בישראל על חשבון הגישה של "רק לא ביבי".
בכך משך ח"כ עבאס את השטיח מתחת לרגליהן של רוב המפלגות הציוניות, כולל מפלגות הכביכול-מרכז, שהתנגדו לכל שיתוף פעולה עם ערבים, כולל תמיכתם מבחוץ. בימים אלה אנו חוזים כיצד כל המפלגות שהפכו את הערבים לקבוצה מצורעת, נופלות במלכודת הדבש שטמן להן נתניהו.
הדברים נכתבים בזהירות, כי אין להוציא מכלל אפשרות שבמצב שכזה עלולים כמה עריקים או מפלגה מסוימת לסכל את ההזדמנות הזו, ובלבד שלא יירשם בספרי ההיסטוריה שהקול הערבי הכריע איזו ממשלה תקום
וכעת, כשבכיסה ארבעה מנדטים, הגיעה שעת המבחן של רע"מ. האם תפרע את החוב כלפי נתניהו כמי שגרם להקמתה, אפילו במחיר תמיכה בממשלת ימין המורכבת גם מהסמנים הקיצוניים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר וחבריהם? או שמא תחבור לממשלת מרכז-שמאל של יש עתיד, כחול לבן והאחרות, שגם הן הדירו את הערבים בבחירות הקודמות?
זו לא בחירה קלה. רע"מ ובראשה מנסור עבאס נמצאים בין הפטיש לסדן. מחד, תמיכה בממשלת ימין היא תמיכה בהמשך הכיבוש על העם הפלסטיני, עם כל העוול הנורא והיומיומי הנעשה לו, וזאת בנוסף למתן פרס לנתניהו, שלא רק פעל שנים לדה-לגיטימציה פוליטית של החברה הערבית, אלא גם הצליח לפרק את האחדות של הרשימה המשותפת.
מאידך, מדובר בהזדמנות פז להביא לשיפור זכויותיה ותנאי המחיה של החברה הערבית, לרבות מיגור האלימות, ביטול חוק קמיניץ, תיקון או ביטול חוק הלאום, והסרת חסמים המאפשרים שחרור יתרת התקציבים הבלתי מנוצלים מתוכנית החומש 922.
ספק אם תיפול לידי מפלגה ערבית הזדמנות נוספת להשפיע על הרכבת ממשלה בישראל. הרי 72 שנה לא היה לקול הערבי שום משקל בעניין. הפעם, לפי השיח התקשורתי והפוליטי, ובעיקר על רקע השתיקה של נתניהו, ייתכן שרע"מ תוכל להכריע איזו ממשלה תורכב - ממשלת ימין מלא או ממשלת ימין פרווה.
(צילום: משי בן עמי)
הדברים נכתבים בזהירות, כי אין להוציא מכלל אפשרות שבמצב שכזה עלולים כמה עריקים או מפלגה מסוימת לסכל את ההזדמנות הזו, ובלבד שלא יירשם בספרי ההיסטוריה שהקול הערבי הכריע איזו ממשלה תקום.
אך בדבר אחד אסור לזלזל. לצד נתניהו ניצבות מפלגות ימין מובהקות כמו עוצמה יהודית, ואולי גם ימינה ואחרות. סמוטריץ', בן גביר ואחרים רואים ברע"מ זרוע של תנועת האחים המוסלמים המסכנת את ביטחונם וקיומם של העם היהודי ומדינת ישראל. אם יצליח נתניהו להושיב את עוצמה יהודית ורע"מ סביב אותו שולחן, או אפילו להצביע/להימנע על אותה ממשלה, הרי שיש בכך סמל לפריצת דרך היסטורית ביחסים שבין ערבים ליהודים.
סוף סוף ישבו זה מול זה סמנים קיצוניים משני העמים, כל אחד מביט אל הלבן שבעיניו של האחר. תקרת הדה-לגיטימציה שנתניהו יצר בעצמו כלפי הציבור הערבי, תיסדק גם אם לא תישבר. נתניהו, שהגביה את החומה בין שני העמים, יהיה זה שהורס אותה במו ידיו ומתקן את העוול שהעמיק בשנות שלטונו. מחורבות ההרס שני העמים ירוויחו באופן המממש את חזונו של הנביא ישעיהו: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם".
- עו"ד שקיב (שכיב) עלי (المحام شكيب علي) הוא פעיל חברתי העוסק בחברה הערבית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
