"האזור הסגור" של צ'רנוביל, אזור רחב היקף ונטוש המקיף את האתר שבו התרחשה התאונה הגרעינית החמורה בהיסטוריה, מהווה מונומנט עגום להשלכות החמורות שעלולות להיות לשאפתנות האנושית. אולם גם 35 שנים לאחר שהכור בתחנת הכוח הגרעינית התפוצץ, באוקראינה רואים בו לא רק מקור לזיכרון, לנחמה ולהשראה – אלא גם להכנסה.
כור מס' 4 בתחנת הכוח הממוקמת 110 ק"מ צפונית לבירה קייב התפוצץ ועלה באש באישון ליל ב-26 באפריל 1986. מעטפת ההגנה החיצונית של הכור נפרצה, וענן של חומרים רדיואקטיביים נפוץ לכל עבר.
השלטונות הסובייטיים הפכו את הקטסטרופה הגרעינית לחמורה אף יותר בכך שלא הזהירו את הציבור: אף שתושבי העיירה הסמוכה פריפיאט, שבה התגוררו עובדי תחנת הכוח, פונו ביום שלמחרת, 2 מיליון תושבי קייב לא הוזהרו מפני האפשרות של נשורת רדיואקטיבית. העולם למד על האסון רק לאחר שרמה חריגה של קרינה זוהתה בשבדיה.
בסופו של דבר יותר מ-100,000 איש פונו מקרבת הכור, והוקם "האזור הסגור" (Exclusion Zone) ברדיוס של 30 ק"מ מסביב לתחנה, שבו הפעילות היחידה שהורשתה הייתה של העובדים שפעלו להיפטר מהפסולת הרדיואקטיבית ולהקים בחופזה "סרקופג" שיכסה את הכור.
הקרינה המשיכה לדלוף מהמבנה עד 2019, אז הוא כוסה במחסן ענק בצורת קשת. רובוטים פועלים כעת בתוכו על מנת לפרק את הכור, ובממשלה האוקראינית מביעים אופטימיות באשר לעתיד האזור. "זהו מקום של טרגדיה ושל זיכרון, מקום שבו אתה יכול לראות איך יכול אדם להתגבר על ההשלכות של אסון גלובלי", אמר בודן בורוחובסקי, סגן שר הסביבה האוקראיני. "אנחנו רוצים ליצור נרטיב חדש – זה לא אזור סגור, אלא אזור של פיתוח ושל תחייה".
עבור בורוחובסקי, הנרטיב הזה טומן בחובו גם עידוד של התיירות למקום. "התיירות שלנו היא ייחודית. זה לא קונספט קלאסי של תיירות", הוא אומר. "זה אזור של הרהור ושל התבוננות פנימית, אזור שבו אתה יכול לראות את ההשפעה של טעות אנוש, אבל אתה יכול גם לראות את הגבורה האנושית שמתקנת אותה".
התיירות באזור שמסביב לצ'רנוביל זינקה כפליים בזכות סדרת הטלוויזיה המצליחה של HBO מ-2019, אך צנחה כמו בכל העולם בעקבות מגפת הקורונה. כעת מקווים באוקראינה שהיא תתחדש, ואף תגדל עוד יותר, מרגע שהמגפה תחלוף.
אחת "האטרקציות" המושכות ביותר עבור התיירים שעולים לרגל לצ'רנוביל היא עיירת הרפאים פריפיאט, שבעבר התגוררו בה 50,000 בני אדם וכעת המבנים הנטושים והרעועים בה מכוסים צמחייה עבותה.
הכור בצ'רנוביל אמנם לא פעיל עוד, אך נותרה עוד עבודה רבה עד לפירוקו המוחלט. בורוחובסקי העריך שתהליך הפירוק של ארבעת הכורים בתחנת הכוח עשוי להימשך עד 2064. במקביל לתהליך הפירוק, אוקראינה החליטה לנצל את האתר כמתקן לאחסון פסולת גרעינית מארבע תחנות הכוח הנותרות שפועלות במדינה. עד עתה נשלחה הפסולת הזו למתקני סילוק ברוסיה.
אתר האחסון בצ'רנוביל צפוי להיפתח השנה, והרשויות מעריכות כי הוא יחסוך למדינה כ-200 מיליון דולר בשנה. "אנחנו עושים כל מה שאפשר על מנת שהטריטוריה הזו, שעליה בני אדם לא יכולים לחיות, תהיה שימושית ותספק למדינה רווח", אומר סרי קוסטיוב, ראש הסוכנות המנהלת את "האזור הסגור".
רמת הקרינה באזור הזה נמוכה מספיק על מנת לאפשר לתיירים לבקר בו ולעובדים לבצע את עבודותיהם, אך האיסור על מגורים שם עדיין בתוקף. למרות זאת, יותר מ-100 בני אדם עדיין גרים בתוך האזור שמשתרע על פני 2,600 קמ"ר, ומסרבים להיענות לדרישת הרשויות להתפנות.
אחד מאותם תושבים עקשנים הוא יבגני מרקביץ', שאמר בריאיון לסוכנות הידיעות AP: "זה אושר גדול לחיות בבית, אבל זה עצוב שהוא כבר לא כמו שהיה בעבר". מרקביץ', מורה לשעבר, מגדל בחצר ביתו תפוחי אדמה ומלפפונים, אך מספר שהוא לוקח אותם לבדיקות כדי לספק לעצמו הגנה "חלקית" לפחות.
ההשפעות ארוכות הטווח על בריאות בני האדם לאחר האסון הגרעיני עדיין נתונות לוויכוח מדעי ער. מיד לאחר התאונה, 30 עובדים בכור ולוחמי אש מתו כתוצאה מהקרינה העזה שאליה נחשפו. בשנים שחלפו מאז אלפי בני אדם מתו כתוצאה ממחלות שקושרו לאותה קרינה, כמו סרטן.
אולם להפתעתם של רבים, שציפו שהאזור מסביב לכור יהיה שומם לאורך מאות שנים, חיי הפרא בו שוקקים: דובים, ביזונים, זאבים, שונרים, סוסי פרא ועשרות מינים של עופות מסתובבים באזור בחופשיות, ללא בני אדם שיטרידו אותם.
המדענים סבורים שבעלי החיים גילו עמידות גבוהה יותר לקרינה וידעו להתאים עצמם לרמות המסוכנות שלה. את התופעה חוקרים כעת מדענים מאוקראינה לצד חוקרים מיפן וגרמניה. "זו טריטוריה ענקית שבה אנחנו מתעדים את הכרוניקה של הטבע", אומר הביולוג דניס וישנביסקי בן ה-43, שעוקב אחר החיים בשמורה כבר 20 שנה. "האזור הסגור הוא לא קללה, הוא המשאב שלנו".
כעת, במסגרת ניסיונן לקדם את תעשיית התיירות בצ'רנוביל, פועלות הרשויות האוקראיניות לצרף אותו לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק"ו. "צ'רנוביל לא צריך להפוך למגרש משחקים עבור ציידים הרפתקנים", אמר שר התרבות האוקראיני אולכסנדר טקצ'נקו. "אנשים צריכים לעזוב את האזור הסגור עם מודעות לזיכרון ההיסטורי של המקום הזה ולחשיבות שלו עבור האנושות כולה".