על מה מפגינים? ראיון באולפן ynet
(צילום: אבי חי)
רחוב בלפור בירושלים הפך בחודש האחרון למקום עלייה לרגל. כמה פעמים בשבוע מתכנסים ברחוב הצר שבו ניצב מעונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אלפי מפגינים. גם אמש (ד') הפגינו שם מאות איש וקראו לרגל תשעה באב את מגילת איכה. בניגוד למחאות אחרות שהכרנו, למחאה הזו אין עדיין פנים בולטות – מלבד התסכול, והזעם על המצב. בקיץ 2020, אין דמויות כדפני ליף או רגב קונטס שמסתובבים בין ההמון עם מגפונים ומנהיגים אותו. הפעם מדובר בערב רב של אנשים ומחאות, כל אחד מגיע להפגנה בשביל המחאה שלו, צועק את מה שכואב לו.
עצמאיים שנלקחה להם עבודתם בשל הקורונה, שכירים שכבר חודשים תקועים בחל"ת ואומנים שלא ראו במה כבר ארבעה חודשים מגיעים לשערי מעון נתניהו בכדי להחזיק מגפון ולצעוק משהו מול קהל. יותר מהכול, נדמה שהמחאה הזו היא של האנשים הפרטיים. הגיוון מחוץ לבלפור לפעמים מטעה, שכן למוחים סיבות רבות להימצא בה וגם שאיפות שונות לסיומה. השבוע שוחחנו עם מספר מפגינים קבועים בבלפור בכדי להבין מי הם. להלן עדויותיהם, לצד תמונות מפרויקט מצולם של סוכנות הידיעות האמריקנית AP.
מעיין סגל (42) מקיבוץ סאסא שבצפון נוהגת מרחק כולל של יותר מ-250 קילומטרים בכדי להיות נוכחת בהפגנות. האולטרה-מרתוניסטית הצטרפה להפגנות לאחר שהחלה לקרוא על מאהל המחאה שניצב ברחוב ועל המכות שקיבל רועי פלג, אחד המפגינים בו. "הרגשתי פתאום שאני חייבת לנסוע לשם, לזעוק את הזעקה שלי במאבק, לעזור", היא מספרת.
"אני מרגישה שמשקרים לי בפרצוף כבר תקופה ארוכה, מה שקורה מבחינה פוליטית זה זלזול באינטליגנציה שלנו, כרגע זה כמובן מתחבר לעניין הכלכלי כי אני עצמאית וחיה בסוג של בועה עם קהילה חזקה ותומכת ולמרות שהראש שלי עדיין מעל המים, אני רואה אנשים שקורסים".
13 צפייה בגלריה
"בסוף נתניהו יבין, אם נהיה עקביים". מעיין סגל נוסעת פעמיים בשבוע מהצפון
(צילום: AP/Oded Balilty)
סגל מסכימה כי לאחרונה ההפגנות הפכו לאלימות יותר, בעיקר בשעות הקטנות של הלילה, אך לא מתביישת להצביע בדיוק על האשמים לדעתה. "האלימות היא ריאקציה לפעולות של היס"מניקים והמשטרה. בהפגנות אנשים תמיד ידפקו על גדרות עם הרגליים, בטח כשהם באים מלאי כעס על המצב, אבל הנטייה הטבעית של הפגנות היא גם לדעוך, אם היו נותנים לנו עוד שעה או שעתיים הן היו נגמרות. חשוב להבהיר שאין פה אנרכיה אלא פעולות משטרתיות שמלבות את האש".
כשאני מנסה להבין מדוע היא יוצאת להפגין היא עונה שהיא רוצה בהחלפת השלטון, ורומזת שהיא תהיה שם עד לשינוי. "אני לא מהמוותרים, זו ריצה ארוכה ואני ספורטאית שלא מפחדת ממאבקים ואתגרים כי המאבק העיקרי הוא בראש. המטרה היא להעיף את ביבי מהשלטון, ואני יודעת שזה יקרה אחרי בחירות אז ככל שנלחץ יותר ונהיה עקביים בסוף הוא יבין שהוא לא יכול להיות יותר במקום הזה. זה יבוא רק עם התמדה שלנו, הצעירים. אני נוסעת שעתיים וחצי לכל כיוון. זה לא פשוט אבל חייבים להתמיד".
אורן פרג (37) התל אביבי, סטודנט לתואר שני בלימודי סביבה, כבר לא עובד חמישה חודשים לאחר שעזב חברת הייטק. הוא טוען כי הוא מפגין בשל הטיפול הכושל במשבר הקורונה. "במקום להתייחס לאתגרים, השלטון עסוק במשחקים פוליטיים", הוא אומר. "זה הוביל להחרפת המשבר בפן הכלכלי והחברתי ולניתוק מהעם שעליו אני גם מוחה".
בבלפור הוא היה כבר פעמיים, ולדבריו הוא בטוח שההפגנות הללו משפיעות על השלטון. "יש התייחסות תקשורתית אליהם והעובדה היא שלבלפור מגיעים אנשים מכל שכבות האוכלוסייה, זו הפגנה עם קהל הטרוגני ולכן בשל השיח שקורה שם ההשפעה של המחאה הזו יותר גדולה".
בניגוד אולי לאחרים, פרג מטיף לא רק להנפת שלטים עם סיסמאות המצביעות על מה שלא טוב בטיפול במשבר – אלא חושב שהוא מייצג צד בהפגנות שבא ואומר מה הוא רוצה מהשלטון.
"יש הרבה שלטים נגד השחיתות, אני מתחבר לזה מצד אחד אבל רוצה להציע פתרון. חילקתי אותו לשלושה נושאים שכל אזרח בארץ יכול להתחבר אליו בנושאים הכלכליים, החברתיים והבריאותיים. נגיד בכלכלה זה להתחיל לעבוד ולאשר תקציב דו-שנתי שיהיו מקורות תקציביים שיוכלו לסייע להתמודדות במשבר לאורך זמן. בצד הבריאותי צריך שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות על בסיס נתונים. ובפן החברתי חייבים להפסיק את ההתקפות על מוסדות השלטון וקטלוג המחנות כי יש לזה כבר תוצאות אלימות בשטח.
"הקורונה הוציאה את כל הזוהמה החוצה"
"אנחנו במצב חירום ובמצב שכזה צריך לפעול מיידית ובאופן ממוקד. כשאני שומע שיש ויכוחים פוליטיים ושלא נותנים לוועדה לעבוד – אלו בדיוק הדברים שגורמים לבלבול וחוסר אמון במערכת וחוסר ציות, כי לא מאמינים באפקטיביות של הצעדים. סדר היום של הממשלה צריך לעסוק ברובו בכלכלה, בריאות ונושאים חברתיים עד שיחלוף המשבר".
13 צפייה בגלריה
שלי ליבר בפרויקט המוצלם של AP. "הקורונה הוציאה את כל הזוהמה החוצה"
(צילום: AP/Oded Balilty)
מפגינה נוספת מתל אביב, שלי ליבר בת ה-25, הייתה מאפרת אפקטים לקולנוע ומלצרית עד בואה של הקורונה. היום היא בחל"ת משתי העבודות הללו, מה שהוביל אותה לדבריה למחאה בבלפור.
"אני באה ממשפחה מגוונת, מצד אחד אמא דתייה שקשורה לאלוהים ומהעבר השני אבא שמפגין כבר זמן מה בהפגנות נגד ראש הממשלה. אין ספק שהקורונה הייתה כר פורה לשינוי ומהפך והוציאה את כל הזוהמה החוצה, זה היה טריגר להפגנות כי חוסר הטיפול של הממשלה בקורונה היא הסיבה שיצאתי להפגנות.
"אני חושבת שאני שם כי הבנתי שבמדינה דמוקרטית יש לי כלים לצאת ולממש את הזכויות שעוד נותרו לי בשביל למחות. הייתה פה שרשרת אירועים שכללה אמירות של ראש הממשלה ואנשיו, המעצר של אמיר השכל ועוד דברים שפקחו את עיניי והביאו אותי להבנה שזו סכנה להתעלם ממה שקורה. הבנתי שצריך לצאת ולהראות שיש מי שחושבים אחרת ולא קונים את תרבות הטשטוש שמנסים להכיל עלינו".
ליבר מוסיפה: "אנחנו דורשים שביבי ייקח אחריות על מה שהגענו אליו ויתפטר. השחיתות השלטונית כבר בחוץ וחייבים שמשהו יטהר. אני לא נאיבית ולא חושבת שאם ביבי ילך הכול ייפתר, אבל משהו יתעורר ויקרה. אני רוצה לראות כאן מדינה שמקיימת את עקרונות החופש לכל סוגי האוכלוסייה.
"אנחנו גדלים לתוך מציאות שמחנכים אותנו לאכול חרא ולשתוק, ואני מרגישה שהמדינה מפרה את החוזה ביני לבינה על בסיס יומי. אז הפסקנו להיות ילדים טובים, אני לא אנרכיסטית, אלא מוחה, ורק על ידי הפגנות הממשלה תשתנה".
לדבריה, האלימות שכביכול מדברים עליה מצד המפגינים לא הייתה קורת אילולי האלימות המשטרתית. "בתור אחת שהייתה בכל ההפגנות האחרונות, כל התחלה של אלימות הייתה של המשטרה, הם באופן מכוון מתחילים אותה. זה פשוט לא נכון להגיד שאנחנו אלימים. יש שם מגוון רחב של אנשים צעירים וזקנים, ימנים ושמאלנים, ולקרוא לנו אנרכיסטים זה לצבוע את ההפגנה בגוון מסוים שלא קיים באמת".
איתמר מירון (24), סטודנט למתמטיקה מירושלים, מפגין אף הוא בשבועות האחרונים בבלפור. הוא אומר שהוא זוכר את הרחוב הזה כרחוב שקט, שבו היה עובר בקלות כילד. "מאז שנתניהו כאן הדברים השתנו", הוא מאשים. "יש יותר ביטחון יש וילון שמפריד בין הבית לרחוב והכול נהיה יותר אגרסיבי. זה דבר שמטעין אותי עוד ועוד ומוכיח לי שמי שנמצא פה למעלה מנותק. יצאתי לרחובות מייאוש ופחד ממה שקורה והתקווה שנוכל לתקן דברים שהתקלקלו כאן".
אלימות פיזית – ואלימות כלכלית
לדברי מירון, מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שהתלווה אליה מנוהלים באופן לא ראוי בהשוואה למקומות אחרים בעולם, כמו באירופה. "באירופה כבר חוזרים לשגרה ומתגוששים וזה בלי סגר ואיכוני פלאפונים, אז יש תחושה חזקה שיש קשר בין המשבר לבין האינטרסים של נתניהו".
מירון לא מנסה לטשטש את רצונו. "בטח שזו מחאה פוליטית", הוא אומר. "אנחנו רוצים להחליף את השלטון אבל המטרה היא לא להחליף אליטה אחת בשנייה אלא לשנות את שיטות הממשל".
את פרצי האלימות בין המשטרה למוחים הוא לא אוהב, אך את האחריות להם הוא מטיל בעיקר על הצד הראשון. "אנחנו לא באנו לריב עם שוטרים, לפחות אני לא יצאתי מהבית בשביל זה. בהחלט ניכר שמישהו מלמעלה לא אוהב את מה שאנחנו עושים.
"יש פה לא רק אלימות פיזית, אלא גם אלימות כלכלית, שבה מחפשים אנשים בלי מסכה ולתת דו"חות. אני אישית חוויתי אלימות פיזית בהפגנה האחרונה. הייתי כבר בדרכי הביתה ופתאום מג"בניק צעק עליי, הסברתי לו שאני בדרכי הביתה ופתאום הוא החל לגרור אותי. משהו חדר לכל המוסדות של הממשלה, השחיתות ממש חלחלה לעוד מקומות, אם שוטר חושב שזה לגיטימי להתנפל עליי. זה מראה שהדמוקרטיה פה מאוד נחלשה".
פורסם לראשונה: 22:17, 29.07.20
