במשך שנים הצליחה מיכל, אם חד הורית מבאר שבע, לפרנס בעצמה את שלושת ילדיה. זה אף פעם לא היה פשוט, אבל עם הרבה עבודה קשה היא צלחה את המשימה הזו. לפני הקורונה עבדה כמטפלת בקשישים, אולם בחודשים האחרונים עבודתה פחתה והיא נקלעה למצוקה כלכלית.
היום, קצת יותר משבוע לפני ערב ראש השנה, היא מבינה שזה עומד להיות חג עצוב. "ראש השנה בשנה שעברה היה כיף, לא היה חסר לנו כלום. היה שולחן מלא, היה שפע", היא מספרת. "זו תחושה לא נעימה בכלל להגיע למצב כזה. לולא הקורונה הכל היה בסדר, הייתי מסתדרת, קונה מה שצריך כדי שנוכל לחגוג. בראש השנה הזה נצטרך להסתדר עם מה שיש".
בחודשים האחרונים הצטברו לה חובות של אלפי שקלים. "אני לא תמיד יכולה להרשות לעצמי לקנות אוכל", היא אומרת. "זה קשה לי שלפעמים הילדים מתלוננים שאין מה לאכול. אני קונה דברים בסיסיים כמו חלב וגבינה צהובה, אבל צריך גם מעבר. היום את הולכת לסופר ובמאתיים שקל את לא מביאה שום דבר הביתה. החיים פה יקרים".
מיכל היא ממש לא היחידה. משפחות רבות בארץ עדיין לא יודעות אם ואיך יציינו את החג השנה. "אנחנו רואים עלייה משמעותית בפניות אלינו", מספרת עדי אגוזי, מנהלת אזור מרכז בארגון "לתת". במשך כל חודשי הקורונה ראו בארגון עלייה דרמטית, אבל בחודש האחרון נרשמה עלייה של 86 אחוז בפניות לסיוע במזון בהשוואה לתקופה זו אשתקד. "אנחנו מקבלים המון פניות, ולאו דווקא מאוכלוסיות שהיינו רגילים שפונות אלינו כמו אנשים מבוגרים, ניצולי שואה ועולים חדשים. יש לנו חשש אמיתי שהצורך בסיוע יתגבר עוד יותר לקראת החורף".
"ראש השנה שלנו בשנה שעברה היה חג טוב, היה שולחן מלא בכל טוב", מספר נתן לבייב, אב לארבעה מחולון. "תמיד היה לנו שולחן מלא, היו באים אורחים ויושבים איתנו. הבית היה פתוח - מי שבא ברוך הבא, תמיד היה מספיק אוכל לכולם. בחג הקרוב לא נערוך שולחן חג, נכין משהו קטן בשבילנו. אין לנו אפשרות לעשות קניות לחג, המקרר שלנו כמעט ריק".
לפני הקורונה עבד לבייב בבית אבות. בפברואר השנה, במקביל להתפרצות הקורונה בארץ, הוא עבר אירוע מוחי ונאלץ להפסיק לעבוד. בחודשים האחרונים הוא מנסה להשתלב שוב בשוק העבודה ולא מצליח. "המצב הכלכלי שלנו הידרדר ואנחנו חיים על ביטוח לאומי. אני מחפש עבודה, עברתי כמעט כל חנות וסופר, ואין דרישה. כדי לקנות מזון אני צריך עזרה מעמותות. מביאים לנו מצרכים בסיסיים, אבל גם זה לא מספיק. אנחנו שש נפשות בבית, זה לא קל".
"בתקופה הזו בשנה שעברה הייתה התקדמות רצינית בעסק שלי", מספר יגל שוורץ, נשוי ליעל ואב לחמישה ממושב נוב שברמת הגולן. "הייתה צמיחה, זרימה של לקוחות. זו הייתה התחלה של שנה טובה. השנה הזו נפתחת באי-ודאות נוראית. אין לנו מושג מה יהיה. אני רק יודע שככה אי אפשר להמשיך".
לפני שמונה שנים נולדה לשוורץ ילדה עם מום קשה מאוד בלב, ואחרי תקופה ארוכה בבתי חולים איבד את מקום עבודתו והבין שהוא צריך להיות עצמאי. זמן מה לאחר מכן הוא הקים את "צלילי המוזיקה", עסק של הגברה ותאורה לאירועים, אחד התחומים שנפגע באופן הקשה ביותר בתקופה הקורונה.
"אני מהתחום שנסגר ראשון וייפתח אחרון", הוא אומר. "עד שהצלחתי להקים את העסק לקח הרבה מאוד זמן, אבל בסופו של דבר הוא הצליח להביא פרנסה. יכולתי להגיד בגאווה שאני מחזיק את המשפחה שלי, ופתאום באה הקורונה והרסה הכל. אני מנסה לא להתבכיין ועובד במה שאני יכול, אבל לא מגיע לסכומים שיכולים לפרנס את המשפחה. אני מרגיש שהקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים, נעלמת, זו הרגשה קשה".