גם יומיים אחרי סיום מבצע "שומר החומות" ניכרת מתיחות מטרידה בירושלים – המקום שבו החל סבב הלוחמה – בעיקר במזרח העיר אבל גם במרכזה. תושבים יהודים וערבים שעובדים יחד מנסים לעכל את אירועי השבועות האחרונים ולהתרגל למצב חדש.
רק הלילה (בין שבת לראשון) נעצרו 33 תושבים פלסטינים החשודים שיידו אבנים וירו זיקוקים לעבר בתים יהודים בשכונות הערביות במזרח העיר. בסוף השבוע האחרון, לאחר סיום המבצע, חגגו רבים מתושבי מזרח העיר את "ניצחון חמאס", כהגדרתם. וכעת שתי הסוגיות שהתסיסו את השטח בתחילת חודש הרמאדן – מדיניות ישראל בהר הבית ופינוי תושבים ערבים בשייח ג'ראח - עלולות להתעורר שוב.
הבוקר אושר ליהודים לעלות להר הבית, לאחר 19 ימים שבהם המקום היה סגור בפניהם. זו התקופה הארוכה ביותר שבה נסגר המתחם ליהודים מאז 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה. הפתיחה מעלה את החשש לחידוש העימותים האלימים.
בחודש האחרון התפרצה במקום שרשרת מהומות של פלסטינים תושבי האזור, הגדה וערבים אזרחי ישראל שהגיעו מכל הארץ. הן כללו יידוי אבנים, בקבוקי תבערה וירי זיקוקים לעבר כוחות המשטרה. לטענת המתפללים הערבים, הסיבה לפרוץ המהומות הייתה עצם כניסתם של שוטרים להר הבית, בנוסף לשמועות בלתי מבוססות שנפוצו, לדוגמה על כך שהמשטרה ניתקה את כבל ההגברה של המואזין במסגד אל-אקצא.
סוגיית פינוי פלסטינים מבתים בשייח ג'ראח צפויה להתקדם בהמשך השבוע כאשר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יגיש את עמדתו בנושא לבית המשפט העליון. במקביל, ביום רביעי צפוי להתקיים בבית משפט המחוזי בירושלים דיון בסוגיה דומה של כמה בתים בכפר סילוואן שהיו בבעלות יהודית לפני 1948, ויושבו על ידי פלסטינים בזמן השלטון הירדני עד 1967. כל החלטה על פינוי תושבים פלסטינים בשני המקרים הללו עלולה גם היא להבעיר מחדש את השטח.
"מפחדים להסתובב ברחוב"
על רקע המתיחות ממתינים תושבי העיר היהודים והערבים להתפתחויות, וכלל לא משוכנעים שהאירועים מאחוריהם. העיר עדיין מתוחה כקפיץ דרוך: כוחות משטרה פרוסים באזורי העימות, ויהודים וערבים ממעטים להיכנס לשכונות שאינן שלהם אם אין להם סיבה הכרחית. סימני החודש החולף, בדמות נזק לרכוש ציבורי, עדיין נוכחים בחלקם ובשכונות מזרח העיר עדיין ניתן להריח את מי הבואש שבהם השתמשה המשטרה לפיזור הפגנות.
חגיגות "הניצחון" של ערביי מזרח העיר ביום שישי בהר הבית עדיין נוכחות ברשתות החברתיות ומזכירות שהמשקעים טרם התפוגגו. עוצמת התמיכה בחמאס, שהתגלתה בשבוע האחרון בקרב כל שכבות האוכלוסייה במזרח העיר, כולל כאלה שנחשבו "מתונות", מדאיגה מאוד את כוחות הביטחון.
טל רחמים-יושובייב, שמתגורר עם משפחתו בשייח ג'ראח, אמר ל-ynet כי "אין שינוי משמעותי במצב בשטח. רק אתמול היה פה בלגן. יש קצת רגיעה כי יש נוכחות משטרתית מוגברת, אבל אין לזה קשר למבצע שהסתיים. עדיין אתה חוטף יריקה או קללות ברחוב. אתמול גם זרקו אבנים על מישהו שהלך ברחוב. אין כאן רגיעה. אמנם אין הפרות סדר המוניות אבל עדיין יש כאן התנכלויות.
"אנחנו מפחדים להסתובב פה לבד ברחוב וזה לא היה ככה לפני חודש. עכשיו זו מציאות אחרת. בכל יציאה מהבית תחטוף משהו. אבל אנחנו לא ניתן להם לנצח אותנו. אנחנו גרים במרכז ירושלים. לא הגיוני שנצטרך לעזוב בגלל שאנשים עבריינים רוצים להשמיד אותנו".
- מה לגבי המחלוקת המשפטית על הבתים בשכונה?
"אני לא מבין בבתי משפט. אני מבין שאלה בתים שהיו של יהודים. בסוף, אם בית המשפט פוסק משהו, אי אפשר לתת לפורעים לשנות את החוק".
"כל טיל שחמאס יורה – זה מעולה"
אמג'וד (30), פלסטיני שהוריו עדיין מתגוררים בשייח ג'ראח, מזהיר שהמצב על סף פיצוץ נוסף: "מה שקרה בחודש האחרון זה שנפקחו לנו העיניים. אנחנו, הדור הצעיר שנולד לתוך הכיבוש והאפליה, התעוררנו. הבנו שאם לא נילחם עכשיו לעצור את הכיבוש, הוא ימשיך לפגוע בנו ולגזול את אדמתנו. מבחינתי כל טיל שחמאס ירה על ישראל זה מעולה, גם אם יש נפגעים ערבים. זה 'נזק אגבי', כמו שאתם קוראים לזה. אני לא תומך בחמאס, אבל חמאס ופתח והערבים שגרים בתוך ישראל - כולם ביחד זאת פלסטין הגדולה.
"הטילים שהם שולחים לכאן ומגבים את המאבק שלנו נותנים לנו כוח להזהיר את ישראל שאם היא תפגע במסגד אל-אקצה - מיליוני ערבים מכל העולם יגיעו כמו בשבוע שעבר ויגנו עליו בנפשם".
- מה אם בית המשפט יחליט שהתושבים הפלסטינים צריכים להתפנות?
"שום שופט כובש או בית משפט של הכיבוש לא יקבע עבורנו ולא יעיף את המעט שנשאר לנו. כבר לקחתם לנו ב-48' את השטחים שלנו ואת הבתים שלנו. המבוגרים אצלנו עייפו ממאבקים אבל אנחנו לא מוכנים שייקחו לנו גם את מה שנשאר. שום החלטת בית משפט לא תשנה פה כלום. אם ישראל תיגע בבתים כאן או בסילוואן - הכול יתפוצץ שוב. לנו הדור הצעיר נגמרה הסבלנות. אנחנו כאן להילחם כדי שיהיו לנו זכויות שוות ושהכיבוש יסתיים".