פחות מ-72 שעות נותרו עד ליום הבחירות בארה"ב, ונראה שמעט מאוד יכול עוד להשתנות: לא רק ששיעור הבוחרים המתלבטים נמוך למדי הפעם (פחות מ-5%), אלא נוסף על כך 87.7 מיליון מהאמריקנים – כמעט 60% מכלל הבוחרים שצפויים להצביע השנה – כבר נתנו את קולם בהצבעה המוקדמת. זו תמונת המצב העדכנית במרוץ לבית הלבן, וזה מה שצפוי לנו ברביעי לפנות בוקר, כשיתחילו לזרום התוצאות.
אחרי התנודות של השבועיים האחרונים, מי מוביל בסקרים?
ביידן, בפער נאה ויציב. נזכיר: מאז יוני צעד המועמד הדמוקרטי ביתרון ארצי של כ-7%, ואחרי העימות הטלוויזיוני המכוער בינו לבין טראמפ בספטמבר הוא פתח פער של יותר מ-10% (על ההובלה הארצית כמדד לחוזקו של מועמד קִראו כאן). אחרי העימות השני ביניהם, ביום שישי שעבר, הצטמצם מעט הפער, אבל רק עד ל-8.8%. לפי הסקרים, לא רק שהנשיא לא זכה בעקבות העימות ההוא לסחף-המצביעים שלו קיווה – הוא לא הצליח לקזז אפילו את האחוזים הנוספים שצבר ביידן אחרי העימות הראשון. ביידן נהנה כעת מההובלה הארצית הגדולה ביותר שהייתה למועמד כלשהו 3 ימים לבחירות מאז ביל קלינטון ב-1996.
עם זאת, בזירת האלקטורים, השיטה שבה מוכרעות הבחירות בפועל (לפירוט לחצו כאן), הדברים נראים מעט אחרת: בכמה ממדינות המפתח שבהן הקרב צמוד-למדי הספיקה ההתחזקות של טראמפ אחרי העימות השני לגרום ליתרונו של ביידן לצלול לעומקו של טווח טעות הדגימה, וכך למשל מאז אמצע אוקטובר צנח יתרונו בפלורידה מ-4.5% ל-2.3%, באריזונה מ-4% ל-3% ובצפון קרוליינה מ-3.3% ל-2.3%. בפנסילבניה, שעשויה להכריע את המערכה כולה, הצטמצם יתרונו מ-7.3% ל-5.1%, על ספו של טווח הטעות הסטטיסטית.
על כל פנים, בהנחה שהסקרים אינם טועים טעות איומה, ביידן עדיין נמצא במרחק נגיעה מניצחון. השבוע צירפנו את וויסקונסין ומינסוטה לרשימת המדינות שניצחונו בהן נראה בטוח, ואם אנחנו מחשיבים אותן לכאלה – הרי שביידן מגיע ליום הבחירות עם 254 אלקטורים בטוחים, ואילו טראמפ רק עם 122. מכיוון שכדי לנצח צריך מועמד לגרוף 270 אלקטורים, לכאורה זקוק כעת ביידן רק ל-16 מ-162 האלקטורים שמחלקות המדינות שבהן הקרב טרם הוכרע. לשם כך יכול להספיק לו ניצחון בודד בפלורידה (29 אלקטורים) או בפנסילבניה (20), שבשתיהן הוא מוביל. לחלופין יספיק לו שילוב של ניצחונות בשתיים או שלוש מהמדינות הבאות: צפון קרוליינה (15), אריזונה (11), נבאדה (6) ואייווה (6), שגם בהן הוא צועד ביתרון. ניצחון מפתיע שלו בטקסס (38) או בג'ורג'יה (16), מעוזים רפובליקניים היסטוריים שבהם הוא גורר את טראמפ לקרב צמוד, יסגור גם הוא את הסיפור.
בסיכומו של דבר, 3 ימים לבחירות אפשר לקבוע כי תיתכן בהן כל תוצאה שנעה בין תבוסה מוחלטת של טראמפ לבין ניצחון קטן שלו. אם ביידן יצליח לחבר ניצחונות בכל המדינות שבהן הוא נהנה מהובלה קטנה או שבהן טראמפ מוביל בפער של עד 1.5%, הוא יוכל לנצח במלחמת האלקטורים בפער כמעט-דמיוני: 125-413. מנגד, אם טראמפ ינצח בפלורידה – תנאי הכרחי עבורו – ואז יחבר ניצחונות בכל אחת מהמדינות המתנדנדות הנותרות, הוא יוכל להגיע ל-286 אלקטורים.
טראמפ, נזכיר, גבר בדיוק בדרך כזו על הילרי קלינטון ב-2016: שלושה ניצחונות זעירים הביאו לו אז את 46 האלקטורים המכריעים מוויסקונסין, פנסילבניה ומישיגן – מדינות שבהן ניצח בפער של 0.7%, 0.5% ו-0.2% בהתאמה. למעשה, 77 אלף קולות בשלוש המדינות האלה יחד היטו את הכף לטובתו במערכה כולה. אילו קלינטון הייתה מנצחת ולו על חודו של קול בכל אחת מהשלוש, היא הייתה היום נשיאה.
באתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight, שעליו מסתמכים ממוצעי הסקרים שהובאו כאן, נותנים כעת לביידן סיכוי של 89% לנצח. המודל של ה"אקונומיסט" נותן לו סיכוי של 95%.
אני תומך טראמפ, תנו לי תקווה: אולי הסקרים שוב טועים?
הסיכוי שהם טועים קיים, ולכן אנחנו טורחים באופן עקבי לסייג את הדברים. ב-2016, נזכיר, ביססו הסקרים את ההערכה שקלינטון צועדת לניצחון בטוח על טראמפ, אבל תוצאות האמת היו הפוכות. בדיעבד התברר כי הסקרים סבלו אז מהטיה: מכיוון שעד למערכת הבחירות ההיא לא הסתמן קשר הדוק בין רמת ההשכלה של הבוחרים לבין הבחירה שהם עושים בקלפי, הסוקרים לא נתנו בדגימה משקל ראוי למצביעים לבנים נטולי השכלה אקדמית – אוכלוסייה שבדיעבד הצביעה בהמוניה לטראמפ. גם העובדה ששיעור המתלבטים נותר גבוה מאוד עד לרגע האחרון, ובסופו של דבר רבים מהם נהרו לכיוון טראמפ מבלי שהסוקרים יוכלו לחזות זאת, גרמה לפער בין הסקרים לתוצאות האמת.
הילד המגמגם מדלאוור יהיה נשיא? ג'ו ביידן, פרופיל
ככלל, מומחים רואים סימנים לכך שהפעם הסקרים מדויקים יותר, בין השאר משום שטעות הדגימה של 2016 תוקנה ומשום שמספר המתלבטים נמוך בהרבה. יתרה מכך, אנליסטים בדקו ומצאו שגם אם יתברר בדיעבד כי הסקרים המתפרסמים כעת מוטים לטובת ביידן בקנה מידה דומה לזה של 2016, יתרונו הנוכחי אמור להספיק לו לניצחון. ובכל זאת, יש לזכור כי גם אם טעויות העבר תוקנו, אין לדעת איזה משתנה רב-משמעות הסוקרים אינם מזהים הפעם, ויש להביא בחשבון כי גם מגפת הקורונה מציבה בפניהם מכשולים חדשים.
קושי גדול במיוחד השנה קשור ביכולת לנבא מי מהנסקרים אכן יצביע בפועל, בהתחשב בהשלכות המגפה: ארה"ב חווה כעת התפשטות מחודשת של הנגיף, ובמצב שכזה ביטול של קלפיות בגלל מחסור בכוח אדם, שליחת מצביעים לבידוד או החשש מעמידה בתורים ארוכים בשל הסכנה הנשקפת מהקורונה עשויים למנוע ברגע האחרון מבוחרים רבים לממש את זכותם להצביע. נוסף על כך, מספר שיא של בוחרים מצביעים הפעם דרך הדואר, ותקלות כמו אובדן מעטפות, איחור בהגעתן או מילוי שגוי של טופסי ההצבעה עשויות אף הן לגרוע קולות רבים של מצביעים שנכללו בסקרים. לפיכך יכול להיווצר מצב שבו הסקרים ישקפו את דעת הקהל, אבל לא את התוצאה בקלפי. עוד על ההבדלים בין סקרי 2016 ו-2020 תמצאו כאן.
איך נראים ימי הקמפיין האחרונים?
המועמדים ואנשיהם חורשים את המדינות המתנדנדות. טראמפ ביקר השבוע בין השאר במישיגן, נבאדה ופלורידה, וקיים בהן עצרות בהשתתפות אלפים. אחת ממטרותיו היא להוציא אל הקלפיות עוד מצביעים מהאוכלוסייה הלא-עירונית, שבה מעמדו חזק יותר מאשר בערים ובפרברים. אחרי מינוי השופטת השמרנית איימי קוני בארט לבית המשפט העליון, שלשום קיבל טראמפ עוד קלף חזק שבו הוא יכול לנופף בפני הבוחרים, כשהתברר שברבעון השלישי רשם המשק האמריקני צמיחה של 33.1% בחישוב שנתי, שיעור שיא. בימים הקרובים, בעצרותיו במדינות המפתח, הוא יציג זאת כהישג היסטורי, אם כי מומחים מזהירים שהנתון נובע בעיקר מחבילת הסיוע שקיבלו האמריקנים לימי הקורונה, חבילה שהסתיימה ברובה.
מהריאליטי והנדל"ן לבית הלבן: סיפורו של טראמפ
במחנה ביידן, בינתיים, מסתמנת מגמה מעניינת. לצד העובדה שהמועמד הדמוקרטי ואנשיו מסתפקים בכנסי בחירות קטנים ובעצרות "דרייב אין" מצומצמות המותאמים לימי הקורונה, ניכרת בימים האחרונים חתירה נחושה של ביידן אל עומקן של מדינות מתנדנדות שעד לא מזמן נחשבו למעוזים רפובליקניים, ושבשל הסקרים המגיעים מהן מזהים במחנה הדמוקרטי הזדמנות פז להפוך אותן לכחולות, כלומר לדמוקרטיות. באמצע השבוע ביקר ביידן בג'ורג'יה, מדינה ששום מועמד דמוקרטי לנשיאות לא ניצח בה מאז ביל קלינטון ב-1992, ואתמול הגיעה סגניתו קמלה האריס לטקסס, שם הניצחון הדמוקרטי האחרון היה של ג'ימי קרטר ב-1976. בסוף השבוע ביקר ביידן באייווה, מדינה שב-2016 טראמפ ניצח בה בפער משמעותי, 9.5%.
העובדה שביידן משקיע מאמץ חריג במדינות שלכאורה הוא יכול לזכות בנשיאות גם בלעדיהן, במקום להפנות את כל משאביו לביצור יתרונו במדינות "נחוצות" יותר עבורו, עשויה לשקף לא רק ביטחון – אלא גם חשש: כבר תקופה ארוכה שטראמפ – בצל הסקרים המנבאים לו הפסד – מערער את אמינות הבחירות וטוען לזיוף נרחב של קולות. מכיוון שכך, במחנה הדמוקרטי מאמינים שאם ביידן יזכה בניצחון קטן בלבד בבחירות, טראמפ יתעקש שהניצחון הושג בדרכי מרמה ויגרור את ההכרעה עד לבית המשפט העליון, שם יש כעת לשמרנים רוב גדול. בכירים דמוקרטים, בהם הילרי קלינטון, הצהירו בחודשים האחרונים שכדי להבטיח לעצמו ניצחון חייב ביידן להנחיל לטראמפ לא רק הפסד – אלא תבוסה, כזו שלא תותיר לנשיא טעם לערעורים.
האם יהיו תוצאות ברורות בליל הבחירות?
כלל לא בטוח. תוצאות הבחירות יתחילו להתפרסם בלילה שבין שלישי לרביעי (שעון ישראל). בשעה 1:00 יחלו להיסגר קלפיות, תחילה בחוף המזרחי ובהמשך במרכז ארה"ב ובמערבה, ועם סגירת הקלפיות בכל מדינה יבחנו רשתות הטלוויזיה האמריקניות את תוצאות הביניים המגיעות ממנה, יצליבו אותן עם מדגמים שנערכו בקלפיות עצמן ועם נתונים נוספים – וכשיוכלו להכריז בוודאות מי ניצח בה, יעשו זאת. במדינות רבות, בעיקר אלה שבהן לא מסתמן קרב צמוד, צפויות הרשתות להכריז על התוצאה במהרה. עם זאת, מכיוון שהשנה מספר המצביעים דרך הדואר הוא הגבוה בהיסטוריה, הפעם עשויה ההכרזה על המנצח במדינות מסוימות – ולכן גם בבחירות כולן – להתעכב מעבר לרגיל.
הסיבה לכך היא שבעוד שברוב המדינות הכנתם-לספירה של הקולות שהגיעו בדואר מתחילה כבר ימים או שבועות לפני יום הבחירות הרשמי, במדינות אחרות היא מתחילה רק אחרי סגירת הקלפיות ביום הבחירות עצמו או בסמוך לה. כך למשל מפלורידה המתנדנדת, שבה מתחילים להכין את הקולות מהדואר לספירה זמן מה לפני יום הבחירות, צפויה להגיע ההכרזה על המנצח עד שעות הבוקר המאוחרות (שעון ישראל), אבל בפנסילבניה, שם מתחיל הטיפול בקולות מהדואר רק ביום הבחירות עצמו, היא עלולה להתעכב יום או יומיים. אם לא די בכך, בתרחיש מסוים עלול פרסום התוצאות הסופיות מפנסילבניה להידחות עוד יותר, משום שבמדינה זו (ובכמה מדינות נוספות), נספרים גם קולות שמתקבלים בדואר אחרי יום הבחירות, כל עוד החותמת על המעטפה מוכיחה שנשלחו לפניו.
פרסום התוצאות בליל הבחירות צפוי, אם כן, להיות הפעם איטי והססני יותר מבשנים קודמות, אבל סביר להניח שכבר במהלך הלילה או הבוקר נקבל מושג לא רע באשר לכיוון שאליו נוטה הקרב על הבית הלבן. מכיוון שסיכויי טראמפ לנצח מבלי לזכות בפלורידה יהיו קלושים, העובדה שהכרזת התוצאות במדינה זו לא צפויה להתעכב הרבה תאפשר לנו כנראה לדעת בתוך שעות אם הבחירות מתקרבות בצעדי ענק לכיסו של ביידן – או שבמקום זה מסתמן קרב צמוד ביותר. גם מטקסס וג'ורג'יה צפויות להגיע התוצאות די מהר, ואם ביידן ינצח בהן, סיכויי טראמפ יתחסלו למעשה. אם טראמפ ינצח בפלורידה ובכל המדינות האחרות שבהן מצפים ממנו לנצח, יהיה זה סימן טוב מאוד עבורו, אבל ככל הנראה עדיין יהיה עליו להמתין לתוצאות מפנסילבניה, והיא תהיה זו שתכריע את זהות הנשיא.
וראויה לציון עוד אזהרה-למשתמש: מכיוון שבחלק מהמדינות והמחוזות נספרים תחילה הקולות מהקלפיות, שבהם צפוי רוב רפובליקני, ורק לאחר מכן הקולות שהתקבלו בדואר, שבהם צפוי רוב דמוקרטי, בארה"ב מתריעים כי ייתכן שבתחילת הספירה נחזה ב"גל אדום" מתעתע, ולאחר מכן יגיע "גל כחול" שלפחות בחלק מהמקרים יהפוך את התוצאה. במחנה הדמוקרטי מודאגים מהאפשרות שאם התרחיש הזה יתממש, הנשיא טראמפ ינצל הובלה מוקדמת ובלתי-משקפת כדי להכריז על ניצחונו, וכשהמוני קולות דמוקרטיים ייספרו לפתע ויהפכו את התוצאה – יטען שהבחירות זויפו.
לא שבעתם? רוצים לקרוא עוד על הבחירות? בעמוד המיוחד של ynet "ארה"ב בוחרת 2020" תמצאו ספרייה ענקית של כתבות על המרוץ לבית הלבן: איך בוחרים נשיא? מיהן המדינות המתנדנדות? כמה ישראלים מצביעים? והאם קניה ווסט יכול לנצח? לחצו כאן.
