רוברט מאלי, ששימש בעבר יועץ בכיר של הנשיא ברק אובמה לענייני מדיניות חוץ, מונה לשליח האמריקני המיוחד לענייני איראן. כך אישר הבוקר (שישי) גורם בכיר בממשלו של הנשיא ג'ו ביידן. ההחלטה למנות את מאלי עוררה ביקורת בקרב גורמים רפובליקניים, הטוענים כי יגלה רכות מול איראן וחוששים שיסייע לחזרתה של ארה"ב להסכם הגרעין. מאלי היה בין מובילי המשא ומתן על ההסכם ב-2015.
כששמו של מאלי עלה לראשונה בדיווחים כמועמד מוביל לתפקיד, הוא ספג ביקורת מכמה מחוקקים רפובליקנים ומארגונים פרו-ישראליים שהביעו דאגה באשר ליחס לאיראן ולישראל. מאלי נחשב לאחד מאדריכלי הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן בשנת 2015, אותו הסכם שדונלד טראמפ החליט כי ארה"ב פורשת ממנו ושכעת צריך ביידן להחליט אם לחזור אליו.
גורמים אמריקנים המקדמים קו קשה נגד איראן מאמינים כי מאלי יסייע לקדם את התסריט שממנו הם חוששים - חזרה להסכם הגרעין בכל מחיר, בין היתר תוך הקרבת ביטחונן של ישראל ושל מדינות המפרץ. הם מאמינים שמאלי איננו נמנה עם תומכי ישראל. לעומתם היו מי שמיהרו להגן על מאלי ולהציג אותו כאדם שקול, מומחה העוסק בזירת המזרח התיכון שנים רבות וששימש בתפקידים שונים ומשמעותיים באזור.
הוויכוח הציבורי סביב מאלי ניצת כשהסנאטור הרפובליקני טום קוטון מארקנסו צייץ בשבוע שעבר כי המינוי המיועד "מדאיג מאוד" בשל, לכאורה, "אהדתו של מאלי למשטר האיראני ועוינותו כלפי ישראל". גם לדברי ג'ו ווילסון, חבר בית הנבחרים הרפובליקני מדרום קרוליינה, "עיתון רשמי באיראן כבר שיבח את המינוי. זה אומר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת". ווילסון הוסיף כי "למאלי יש קשרים עם כל האנשים הלא נכונים במשטר באיראן, עם הפושע אסד ועם ארגון הטרור חמאס. המינוי של מאלי יעמיד בסכנה משפחות אמריקניות ויסכן גם את בת בריתנו ישראל".
מאלי, בן 58, הוזכר לפני כעשור כמי שנפגש עם ראשי חמאס, בהם מחמוד א-זהאר, ושוחח עמם. מאלי שעובד במכון המחקר של ICG המתמחה במשברים עולמיים אמר כי במסגרת תפקידו הוא משוחח עם גורמים בכל העולם. הוא גם היה מבכירי המועצה לביטחון לאומי שהיו מעורבים בהסכמי קמפ דייוויד בתחילת המילניום.
לעומת הרפובליקנים, הסנאטור הדמוקרטי ברני סנדרס מוורמונט מיהר להגן על מאלי וכך עשו גם כמה בכירים בממשל אובמה. סנדרס צייץ בחשבונו בטוויטר כי "מאלי הוא מומחה וידען, ויש לו ניסיון עשיר בקידום נושאי הביטחון של ארצות הברית באמצעים דיפלומטיים ולא באמצעות מלחמות. הוא יהיה בחירה נפלאה לתפקיד השליח המיוחד לענייני איראן". גם השליח המיוחד של אובמה, דניס רוס, התייחס לדיווח ואמר: "נתקלתי באמירות פשוט לא נכונות לגבי רוב מאלי. הוא רציני, מעמיק ויודע מה חשוב. הוא לא דוגמטי, ואני יודע שהוא ישקול היטב את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות ושהוא פתוח לשמוע דעות שונות".
מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שאליו יהיה מאלי כפוף ישירות, התחמק ממענה על שאלות בנוגע לאופן שבו יעסוק בנושאים הקשורים לאיראן. עד כה ביידן ובלינקן שידרו את המסר שארה"ב תחזור להסכם הגרעין ותקל את הסנקציות שהוטלו על איראן, אם זו מצידה תחזור לקיים במלואן את ההתחייבויות שלה בהסכם. "אם איראן תחזור להתחייבויות שלה שכלולות בהסכם, ארצות הברית תעשה זאת גם כן", אמר בלינקן מוקדם יותר השבוע. "כך ניצור פלטפורמה לבניית הסכם ארוך טווח וחזק, ונתמודד עם כמה שאלות בעייתיות ביחסים עם איראן, אבל אנחנו עדיין רחוקים מהשלב הזה".
בתחילת השבוע צייץ בחשבונו בטוויטר שר החוץ של איראן מוחמד זריף ותהה מדוע על איראן להיות הראשונה שתעשה מחווה של רצון טוב. "למה לכל הרוחות איראן - מדינה שעמדה איתנה במשך ארבע שנים מול טרור כלכלי מצד ארצות הברית והפרת הסכם הגרעין - צריכה להראות רצון טוב ראשונה?", תהה זריף. "ארצות הברית היא זו שהפרה את ההסכם ללא סיבה. היא זו שצריכה לתקן את הטעות, ואיראן תגיב".
לפני כן הביע זריף תקווה כי הממשל החדש בארצות הברית יצליח להציל את הסכם הגרעין שדונלד טראמפ פרש ממנו, אך לדבריו המהלך יושלם רק אם וושינגטון תפגין "שותפות אמיתית", כלשונו. במאמר נרחב שפרסם במגזין האמריקני Foreign Affairs דחק זריף בביידן לבטל את כל הסנקציות שהוטלו על ארצו בתקופת הממשל הקודם, וטען שאיראן, בתמורה, תבטל את כל המהלכים שנקטה מאז הפרישה האמריקנית מההסכם.
