מדינות במערב מתייצבות היום (א') לצדה של צ'כיה, אחרי שאתמול הודיעה הממשלה בפראג על גירושם של 18 דיפלומטים רוסים. הגירוש בא בעקבות החשיפה הצ'כית שקציני מודיעין רוסים היו מעורבים לכאורה בפיצוצים האדירים שאירעו במחסן תחמושת בצ'כיה ב-2014, פיצוצים שבגללם נהרגו שני בני אדם ומאות תושבים נעקרו מבתיהם. מוסקבה הודיעה בתגובה על גירוש 20 דיפלומטים, והורתה להם לעזוב את המדינה תוך 24 שעות.
מעמיק הקרע בין רוסיה למערב – דיווחים אחרונים:
• מרכזת כוחות בים: ספינות רוסיות חצו את הבוספורוס
• דאגה במערב: "נבלני מידרדר, יכול למות בכל רגע"
• בתגובה לסנקציות: רוסיה תגרש דיפלומטים אמריקנים
• ניצחון לפוטין? ביידן "מצמץ ראשון" והציע פגישה
גורם רשמי בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו), שרוסיה מחשיבה אותה לאיום הצבאי הגדול ביותר עליה, אמר אחר הצהריים כי לפראג יש תמיכה מלאה מנאט"ו בחקירתה, והגדיר את מעשי רוסיה בשטח הצ'כי "פעולות זדוניות". הגורם, ששמו לא נחשף, הצהיר כי המעשים המיוחסים לרוסיה תואמים את "התנהלותה המסוכנת" העקבית. צ'כיה עצמה היא מדינה החברה בנאט"ו, ומוסקבה רואה בה מעין בסיס קדמי של המערב.
האירוע שבגינו הודיעה אמש צ'כיה על גירוש 18 דיפלומטים רוסים המוצבים בשטחה התרחש ב-16 באוקטובר 2014: סדרת פיצוצים אירעה אז במחסן תחמושת באזור ורבטיצ'ה, כ-330 קילומטרים דרומית-מערבית לפראג, ושני עובדים של חברה פרטית ששכרה את המחסן מגוף צבאי צ'כי נהרגו בה. במחסן היו באותה העת 50 טונות של תחמושת, ובגלל הפיצוצים נאלצו מאות תושבי כפרים בסביבה להתפנות מבתיהם. אמש הכריז ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש כי המודיעין הצ'כי השיג ראיות חד-משמעיות שלפיהן סוכני מודיעין רוסים, מיחידה 29155 של שירות המודיעין הרוסי GRU, היו מעורבים בסדרת הפיצוצים: "צ'כיה היא מדינה ריבונית, והיא חייבת להגיב תגובה הולמת על הממצאים חסרי התקדים האלה", אמר.
שר החוץ הצ'כי יאן המשק, שהתייצב לצד באביש במסיבת העיתונאים אמש, אמר כי פראג הקצתה ל-18 הדיפלומטים הרוסים 48 שעות לעזוב את המדינה, והכריז שהפרשה תפגע משמעותית ביחסי צ'כיה עם רוסיה. הוא השווה אותה לפרשת ההרעלה של הסוכן הכפול הרוסי סרגיי סקריפל ובתו יוליה בבריטניה ב-2018, פרשה שהעמיקה את הקרע בין לונדון והמערב לבין מוסקבה.
ההתנקשות בסוחר הנשק נכשלה
לפי החוקרים הצ'כים, מטרת הפיצוצים בוורבטיצ'ה הייתה לפגוע במשלוח נשק שעמד לצאת מהמחסן, כנראה לבולגריה. הפיצוצים היו אמורים לכאורה להתרחש אחרי צאתו של המשלוח לדרך וכך לפגוע רק בו, אבל מסיבה כלשהי הם אירעו לפני כן. מגזין צ'כי מדווח כי משלוח הנשק הזה היה מיועד לסוחר נשק בולגרי שלפי הערכות סיפק באותה העת נשק לממשלה הפרו-מערבית של אוקראינה במלחמתה נגד המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. לפי התקשורת הצ'כית, סוכנים רוסים ניסו ללא הצלחה להרוג את סוחר הנשק הזה. אתר חדשות צ'כי אחד דיווח כי ייתכן גם שהנשק אמור היה להגיע לידי מורדים בסוריה, שם מסייעת רוסיה כבר שש שנים לרודן בשאר אסד במלחמתו נגד מתנגדי המשטר שלו.
אמש, במקביל להודעה על גירוש הדיפלומטים הרוסים, חשפה צ'כיה כי במסגרת חקירת הפיצוצים היא מחפשת שני גברים שביקרו באזור שבו שוכן המחסן ממש לפני התרחשות האסון. המשטרה הודיעה כי הם נשאו בין השאר השאר דרכונים עם השמות "אלכסנדר פטרוב" ו"רוסלאן בושירוב" – שני השמות שהופיעו גם על הדרכונים ששימשו את החשודים בהרעלת סקריפל ובתו ב-2018 בבריטניה.
הנציבות האירופית, הגוף הבכיר ביותר של האיחוד האירופי, הודיעה היום כי פרשת הריגול והפיצוצים בצ'כיה תידון בישיבת שרי החוץ של האיחוד שתיערך מחר – ישיבה שנקבעה עוד לפני חשיפת הפרשה. שר החוץ הבריטי דומיניק ראב פרסם בטוויטר ציוץ תמיכה בצ'כים: "צ'כיה חשפה עד כמה רחוק תגיע ידו של ה-GRU בניסיונו לבצע מבצעים מסוכנים וזדוניים", כתב. גם ארה"ב הביעה תמיכה בפראג, וכך עשתה גם שכנתה של צ'כיה פולין, שבעצמה מודאגת מהתעוזה ההולכת והגוברת של רוסיה.
אחרי שאמש הזהיר גורם בכיר במשרד החוץ הרוסי כי בגירוש הדיפלומטים הרוסים צ'כיה מחליטה בעצם לסגור את שגרירותה במוסקבה, אחר הצהריים מסרה רוסיה כי היא תגיב בחריפות על הגירוש. בשעות הערב הודיעה מוסקבה על גירוש 20 דיפלומטים צ'כים, שלהם הורתה לעזוב את שטח המדינה בתוך 24 שעות.
לפני כן, טען משרד החוץ הרוסי כי ההאשמות אבסורדיות: "ננקוט צעדי תגובה שיאלצו את האחראים לפרובוקציה הזו להבין במלואה את האחריות שלהם להרס היסודות ליחסים נורמליים בין המדינות שלנו", נמסר בהודעת המשרד. "הצעד העוין הזה הוא המשך של סדרת הפעולות האנטי-רוסיות שצ'כיה נוקטת בשנים האחרונות. קשה שלא לראות כאן עקבות אמריקניות". בהודעה הרוסית נטען כי פראג "משתוקקת לרַצות את ארה"ב כשברקע הסנקציות האחרונות של וושינגטון נגד רוסיה".
מוסיפים למתח: דאגה אוקראינית וכור גרעיני
העימות הנוכחי בין צ'כיה לרוסיה הוא החריף ביותר בין המדינות מאז נפילת השלטון הקומוניסטי בצ'כיה ב-1989, בתום עשרות שנים שבהן הייתה המדינה נתונה להשפעה רוסית עמוקה. העימות הזה צפוי גם להעמיק את המתיחות העמוקה ממילא ביחסים בין רוסיה למערב, שהחריפה בשנים האחרונות בעקבות הרעלת סקריפל בבריטניה, ההתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב, הרעלת איש האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, הסיוע של רוסיה לצבא אסד בסוריה, סיפוח חצי האי קרים על-ידי מוסקבה ולאחרונה גם הדיווחים על כך שרוסיה מרכזת כוחות בגבול אוקראינה, לכאורה לקראת מתקפה אפשרית על המדינה.
ההתפוצצות המפתיעה של הפרשה הצ'כית באה גם בשעה שצ'כיה נערכת לפרסם מכרז בשווי מיליארדי דולרים לבניית תחנת כוח גרעינית חדשה – ושירותי הביטחון הצ'כיים דרשו מהדרג הפוליטי לוודא שהסוכנות הרוסית "רוסאטום" לא תוכל לגשת למכרז, בשל הסכנה הביטחונית הנשקפת ממנה.
נשיא צ'כיה מילוש זמאן, הידוע בעמדותיו הפרו-רוסיות, קרא לאפשר לסוכנות הרוסית לגשת למכרז, אבל בעקבות החשיפה אתמול נראה שהסיכוי לכך פחת משמעותית. גם שר התעשייה הצ'כי, שעד כה היה בעד מתן האפשרות לרוסים להתמודד, הודה היום שהאפשרות הזו נראית כעת הרבה פחות סבירה.
רוסיה: "נבלני חוליגן, אבל לא ניתן לו למות בכלא"
בתוך כך, בשעות האחרונות גובר מאוד החשש במערב לגורלו של פעיל האופוזיציה נבלני. אחרי שאמש הודיע רופאו כי מנתוני בדיקותיו של נבלני שהגיעו לידיו עולה כי הכליות שלו נמצאות בסכנת קריסה וכי הוא עלול למות בכל רגע, בצהריים הכריזו תומכי נבלני על יום הפגנות ביום רביעי הקרוב במוסקבה ובסנט פטרסבורג, והם הדגישו כי הם אינם יודעים כמה זמן עוד יצליח נבלני לשרוד. הוא שובת רעב כבר ימים ארוכים, השיל קילוגרמים רבים ממשקלו, סובל מכאבים בגבו ולפי אנשיו גם איבד תחושה באחת מרגליו.
בצהריים הזהיר הבית הלבן את מוסקבה שלא לאפשר לנבלני למות. היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סליבאן אמר לרשת CNN כי הממשל האמריקני הבהיר לרוסיה שאם נבלני ימות בכלא "יהיו לכך השלכות". תומכיו של נבלני הבטיחו בצהריים כי המחאה שבה הם מתכוונים לפתוח ביום רביעי תהיה אחת הארוכות בתולדות רוסיה המודרנית. בהפגנות דומות למען נבלני, יריבו המר של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנערכו בינואר השנה, עצרה משטרת רוסיה יותר מ-10,000 בני אדם.
נבלני, נזכיר, הוא עורך דין שהקדיש בשנים האחרונות את כל מרצו לחשיפת שחיתויות-לכאורה של האליטה הרוסית, בכלל זה של פוטין ובכירי ממשל המקורבים אליו. הוא עמד לדין פעמים רבות, ובינואר השנה, אחרי שהתאושש בגרמניה מניסיון ההתנקשות המיוחס לקרמלין, החליט לשוב לרוסיה אף שידע שעונש מאסר תלוי ועומד נגדו שם.
שגריר רוסיה בבריטניה טען היום בריאיון ל-BBC כי נבלני רק רוצה תשומת לב ולכן מתלונן, לכאורה ללא בסיס, על מצבו הבריאותי. השגריר הבטיח שמוסקבה תוודא שלא ימות בכלא: "לא יאפשרו לו למות במאסר, אבל אני יכול לומר לכם שמר נבלני מתנהג כמו חוליגן", אמר השגריר אנדריי קלין. "כל מטרתו היא למשוך תשומת לב".