בצה"ל ובמשרד הביטחון בוחנים יוזמה לקרוא למחנה צבאי קיים על שמו של לוטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, קצין בריטי שפיקד על הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה ונמנה על מקימי הגרעין הצבאי למחתרות היהודיות בין שתי מלחמות העולם.
פטרסון, יליד אירלנד, זכה לאות השירות המצוין בבריטיניה על חלקו כקצין במלחמת הבורים השנייה בדרום אפריקה בתחילת המאה שעברה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא הוצב בארץ ישראל ולבקשתו פיקד על גדוד נהגי הפרדות, שכונה "ציון" - כשסגנו הוא יוסף טרומפלדור. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק בעיקר בפעילות פוליטית ודיפלומטית לצד ז'בוטינסקי, למען הקמת מדינת ישראל, וזכה גם להערצה מצד פרופ' בן ציון נתניהו, אביו המנוח של ראש הממשלה. בישראל כיום קרויים מספר מצומצם של רחובות על שמו, בהם בירושלים ובתל אביב, וכן הוקמה אנדרטה בבלפסט, בירת צפון אירלנד.
67 שנים לאחר מותו, בשנת 2014, התקיימה צוואתו ואפרו הועלה מקליפורניה לקבורה בישראל בטקס ממלכתי. "פטרסון היה מאבותיו המייסדים של כוח המגן העברי בארץ ישראל, ומפקדו הראשון של כוח צבאי יהודי, מאורגן ורשמי מאז ימי בר כוכבא", כתב יוזם ההצעה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון צבי האוזר, בפנייה לשר הביטחון בני גנץ. האוזר כינה את פטרסון "ציוני נלהב עד יומו האחרון ואדם שפעל למען הקמת מדינת ישראל וכוח שיבטיח את בטחונה", והוסיף כי "הוא פרסם ספרים ומאמרים בנושא, השתתף בכנסים ובפעילות דיפלומטית וזאת על אף שחי בדלות אמצעים", הדגיש.
בסביבת האוזר הסבירו כי מחנות רבים בצה"ל, בהם בסיסים גדולים, קרויים כיום בשם של מספר אקראי שנבחר, וחבר הכנסת מאמין כי יש לקרוא לאחד ממחנות צה"ל, בעדיפות לבסיס הדרכה או הכשרה, על שם הקצין: "כראוי לפועלו ותרומתו", כלשונו. "כך זכרו יכובד ומורשתו תועבר לדורות החיילים הבאים כאב מייסד של כוח המגן העברי, כציוני ומפקד מהולל ונערץ, שאינו בא משורות העם היהודי", כתב.
