"ההתנהלות הייתה מהירה, צריך לעצור ולהגיד 'זה מה שקרה, בואו נחשוב איך מתנהלים מעכשיו'". כך אמרה היום (א') ד"ר דורית ניצן, ישראלית השמשמשת כמנהלת חירום אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי בהתייחסה לזינוק בתחלואה בקורונה בארץ. בריאיון לאולפן ynet הדגישה הבכירה: "מה שקרה זו ההתנהגות שלנו כחברה, לאו דווקא מטילים את האשם על האוכלוסייה או על ההנהגה".
ד"ר ניצן, כיום תושבת דנמרק, אמרה עוד כי "אנחנו מודאגים כי במדינות שאנחנו רואים שהקו האדום יצא משליטה, קשה לחזור אחורה וקשה לבלום את הנסיקה שלו. אנחנו מודאגים גם מישראל, אבל יש לנו מספר לא מבוטל של מדינות אחרות שמדאיגות אותנו".
- מה עשינו לא בסדר? בגל הראשון מחאו לנו כפיים.
"זה בדיוק הקטע כי כשאנחנו מסתכלים על מדינות שחוו חוויה קשה על ההתחלה, כמו איטליה וספרד, הן התנסו ברותחין וכרגע רצות אחרי הצוננין. הן עושות הכול לאט, האוכלוסייה יותר ממושמעת והקהילה כולה לוקחת חלק.
- אז הכול תלוי בפסיכולוגיה אנושית?
"זה מאוד תלוי ומורכב, זה תלוי גם באורח החיים, הקרבה, הרצון שלנו לגעת, לדבר, להיות קרובים אחד עם השני. יש תרבויות שאצלן קצת יותר רחוקים ומרוחקים".
- ומה לגבי המצב של החקירות האפידמיולוגיות כאן בישראל?
"ישראל היא אחת המדינות המובילות במערך הבריאות שלה, באוניברסליות, בהכשרה, בנגישות, בלימודים, ביכולות, בכישורים. אנחנו מאוד מרוצים מישראל בידע ובמידע אבל פה הפיקוד הוא מטה. אני רואה את התהליכים, לתת את הפיקוד גם לאנשי המקצוע שמובילים ומבינים זה מאוד חשוב.
"כרגע, כשזה יוצא משליטה הווירוס, בשלבים האלה ישראל מגיעה כשזה קשה. ופה צריך להתנהל בחכמה ולהחליט מה לסגור, איך לסגור ולשמור על החיים בצד המחיה. וזה חשוב, החיים והמחיה צריכים ללכת בצוותא".
- בואי נדבר על העולם בכללותו.
"שיתוף הפעולה הבינלאומי עובד מאוד, גם ב-53 המדינות שאני אמונה עליהן. יש שיתוף פעולה באמת יוצא דופן. בתי חולים שדה ממדינה אחת מגיעים למדינה אחרת וכל מיני חוקרים ואנשי מקצוע רפואיים מגיעים למדינות אחרות. יש המון דאגה, המון סיוע, גם אצלנו בארגון הבריאות העולמי כשהיה חסר ציוד, מדינות רבות הזניקו את עצמן וסייעו לשכנותיהן. יש הרבה סולידריות ועבודה בצוותא".
- מה הכי מדאיג במגמות האלה?
"הכי מדאיג זה מדינות שבהן אין שקיפות ברורה. מדינות שמנסות להתנהל כאילו הכול בסדר, ואנחנו רואים שהמצב שם קשה. מי שלא דואג 'לשקף' את עצמו, יהיה לו מאוד קשה לבלום את המגפה, וזה מדאיג".
- מה עם חיסון?
"אני מקווה שיהיה חיסון. השלבים של הכנת חיסון הם מורכבים מאוד. בדרך כלל זה לוקח שנים, וכעת אנחנו מסיימים שלב בטיחות במספר חיסונים. השלב הזה אומר שהם לא מסוכנים, עכשיו בואו נראה שהם יעילים. וכדי לראות שהם יעילים צריכים עוד זמן ולאורך זמן החיסון צריך להחזיק מעמד.
"לצערי, יש מחלות ויראליות שאין להן חיסון. כאן נקווה שיהיה. בתסריט הכי טוב זה ייקח חצי שנה. עד שזה יגיע לאנשים שצריכים אותו ברחבי העולם ויצליח לבלום ולהתגבר, יש לפנינו מספר שנים. לכן אנחנו צריכים ללמוד לרקוד, להלך או לזחול יחד עם הווירוס. לחיות לצדו בשלום".
- האם הווירוס הזה משתנה בין מדינה למדינה?
"מספר הבדיקות והשינויים ממש עלה בשבועות האחרונים. רואים שינויים שאינם משמעותיים כרגע ברמה הקלינית, אבל זה לא אומר שיכול לקרות שמשהו יגרום לווירוס להימלט מאיתנו או חלילה להתחזק".
- האם הווירוס נחלש עם הזמן?
"בינתיים לצערנו לא".