הקיץ כבר כאן, גם החופש הגדול מעבר לפינה ובניגוד לשנת הקורונה שבה כמעט ולא הייתה אפשרות לבלות בחופי הים - נראה כי העונה החמה הנוכחית תביא אל רצועות החוף המוני מתרחצים - וגם המוני מדוזות. על-פי ההערכות, מאות אלפים מהן צפויות להגיע לחופי ישראל כבר בשבועות הקרובים. כך טוען דור אדליסט, אקולוג ימי מאוניברסיטת חיפה ומייסד האתר "מדוזות בע"מ" שנבנה בשיתוף האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. צפו כאן במפת המדוזות.
"עד כה הציבור דיווח לנו על תצפיות של מדוזות ברוב חופי ישראל", אמר אדליסט. "בימים הקרובים אני מניח שהחופים כבר יתמלאו במדוזות. זה נראה כמו נחיל טיפוסי של מאות אלפי מדוזות עד מיליונים". כמו כן, נראה כי המדוזות ישהו באזורנו כשישה שבועות. אדליסט הוסיף: "בממוצע הן נמצאות פה עד השבוע הראשון של אוגוסט כי אז המים מתחממים מדי והזרמים מוציאים אותן צפונה".
אז איך אפשר להיזהר? אדליסט מזכיר כי תמיד אפשר להתעדכן באתר שהקים ונותן עוד כמה טיפים למתרחצים. "בדרך כלל יהיו פחות מדוזות בחופים סגורים עם מפרצים. בנוסף, צריך לזכור כי הזרימה שלהן היא מדרום לצפון, כך שבימים הראשונים שבהם ייראה הנחיל יהיו פחות מדוזות בחופי הצפון. אם כבר נכנסתם למים, עדיף שזה יהיה עם בגד ים ארוך או חליפת שחייה".
ד"ר תמר לוטן, ראש החוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים על שם צ'ארלי באוניברסיטת חיפה, ניסתה להסביר כיצד נולדת המדוזה. "מה שמיוחד בביולוגיה של המדוזות הוא שיש להן מעגל חיים מיקרוסקופי והוא נמצא על משטחים, למשל בקרקעית הים", היא אומרת. "זה מעין גבעול שנקרא פוליפ. כל אחד כזה מביא לעולם במזג האוויר הנכון - סוף מאי אצלנו - כמה עשרות מדוזות. הן מתרבות בינן לבין עצמן ונוצרות אלפי פגיות, מעין יצור קטן שנע במים והופך לפוליפ בסוג של מטמורפוזה. זהו למעשה מעגל בלתי נגמר. הן שם תמיד".
ד"ר לוטן גם מתארת את המנגנון האנטומי של המדוזה, שלדבריה מורכבת מפעמון וזרועות ציד, ועל גבה יש מיליוני מזרקים מיקרוסקופיים עם מחטים שמזריקים רעלן. מכיוון שהמדוזות הן חיות טורפות - הן מזהות טרף על-ידי מגע וכימיה. "למשל", אומרת ד"ר לוטן, "דג קטן משדר את שניהם; וכשאנחנו שוחים - גם אנחנו יוצרים את האפקט הזה והמדוזה מזריקה לנו רעלים".
אז מה לעשות אם כבר נעקצנו? על-פי ד"ר לוטן יש שלושה סוגי צריבה: הראשונה היא על פני שטח גדול ולכן חייבים להגיע מהר לבית חולים, שם יטפלו גם בצלקת. במקרה אחר - גם הוא מחייב פנייה לחדר מיון - הוא אם התחלתם להרגיש בחילות וחום גופכם עולה. המצב השלישי ו"הטוב" ביותר הוא שהאדם הנעקץ חש צריבה קלה ולא בשטח גדול, שבו אפשר לטפל ממש כפי שהיינו מטפלים בפצע רגיל.