לאחרונה אישרה הממשלה להקצות 22 מיליון שקל להמשך שדרוג תשתיות ועידוד ביקורים בכותל המערבי, ובכך יצרה הזדמנות נוספת לנציגי הזרמים הליברליים שעיניהם צרה בפעולותיה של הקרן למורשת הכותל המערבי, לחזור ולקבול על כך שלא נעשה די לקידום מתווה הכותל ולתקצוב פיתוח מתחם התפילה הליברלי.
הגדיל לעשות סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ד"ר יזהר הס, שפרסם כאן מאמר חריף תחת הכותרת "22 מיליון שקל, כדי שתדעו מי הבוס של הכותל", שבו הגדיר את החלטת הממשלה כמעשה שגובל בעיניו בפעולה שהיא גם אנטי יהודית וגם אנטי ציונית. לא פחות. וזה עוד אחרי שציין שהוא מגיב באיפוק.
כמי שנחשף ומכיר מקרוב את פועלם האדיר של אנשי הקרן למורשת הכותל, בראשות הרב שמואל רבינוביץ וסולי אליאב, למען העם היהודי וחיבורו לכותל, בחרתי להגיב לדברים.
אז קודם כל, לכותל המערבי אין בוס. הוא הלב הפועם של העם היהודי שכמה וערג אליו במשך כל שנות גלותו. יהודים שבורי לב שבאים לשפוך את צקון ליבם בפני ריבון העולמים הם לא הבוס של הכותל, הם פשוט מצביעים ברגליים. עולי הרגל מצביעים ברגל, והם אלו שקבעו את המציאות בשטח, שבמסגרתה רחבת הכותל המערבי שוקקת אלפי מתפללים מדי יום.
ומה קרה בינתיים ברחבת התפילה ה"ליברלית"? נאדה. לא גדרות ולא מחסומים. לא היו בנמצא אפילו 20 איש שחפצים להתפלל בו-זמנית בכדי שייווצר הצורך לבנות עבורם קפסולה נפרדת
לרחבת הכותל הדרומי, מנגד, פשוט אין ביקוש של מתפללים והיא עומדת ריקה במשך מרבית ימות השנה. ביום טוב, שבו נערך שם אירוע חגיגי, ניתן למצוא, אולי, קומץ קטן.
הדברים מתחדדים על רקע הסדרי הקורונה. בחודשים שבין סגר למשנהו נפתח הכותל בהגבלות קפדניות של מתווה קפסולות שמתופעל בידי צוות רחב של סדרנים. מרבית המתפללים לא מצליחים בכלל להתקרב לכותל עצמו, אלא נאלצים להסתפק במקום ספציפי מסומן שהוקצה להם בתוך קפסולה מגודרת, שבזמני עומס עלולה להיות ממוקמת רק בקצה הרחבה העליונה. כל זה לא מנע מרבבות, מיד בתום הסגר הראשון והשני, לשוב לשם מדי יום בזרימה בלתי פוסקת.
ומה קרה בינתיים ברחבת התפילה ה"ליברלית" שבכותל הדרומי? נאדה. לא גדרות, לא מחסומים ולא צוות מורחב של סדרנים. לא היו בנמצא אפילו 20 איש שחפצים להתפלל במקום בו-זמנית בכדי שייווצר הצורך לבנות עבורם קפסולה נפרדת.
אז בשביל מה המדינה צריכה להקצות למקום הזה כסף? האם יש הצדקה כלשהי לשיפוץ מקום שעומד ריק כמעט באופן קבוע?
ברכת הוכנים בכותל המערבי בימי הקורונה
עדות מובהקת לשיממונו של המקום ניתן למצוא באתר הקהילה המסורתית הקונסרבטיבית בישראל. מי שחפץ לחגוג במקום אירוע בר מצווה מוזמן להודיע להם מראש על מנת שהקהילה תשלח נציגים שישתתפו במניין לקריאת התורה. כל יהודי בעולם יודע שבכותל המערבי ניתן למצוא מניין תפילה בכל שעה ביממה. אבל בכותל של הקונסרבטיבים צריך להודיע מראש כדי שיבואו מתנדבים. ומי לנו גדול מהודאת בעל דין עצמו.
אני לא מביע חלילה זלזול בזיקה של כל יהודי באשר הוא לכותל המערבי, אבל ראוי להציב מראה בפני טענות השווא על אודות "מעשה אנטי ציוני ואנטי יהודי".
הקונצנזוס שבו התקבלה החלטת התקצוב בממשלה מצטרף אף הוא אל המציאות, שמוכיחה כי טענות אלו אינן אלא ניסיון נואל ומתמשך של תנועות שמייצגות מיעוטים בעם היהודי, שמטרתן היא לשבש את מרקם החיים והסדר הציבורי של הרוב הדומם, שמוכיח מדי ראש חודש, שבת וחג את החיבור שלו לכותל המערבי ואת האמונה שלו במסורת בת אלפי שנים.
- הרב פסח לרנר הוא יו"ר סיעת ארץ הקודש בהסתדרות הציונית העולמית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
