בגשם שוטף נטמן אחר הצהריים (יום ד') בחלקה הצבאית בבית העלמין הישן בראשון לציון בנוכחות חברים ובני משפחה רבים, רב-טוראי ליהוא בן-בסה (19), פרח הטיס שנספה אתמול בהתרסקות מטוס הסנונית בדרום יחד עם מדריך הטיסה רב-סרן (במיל') איתי זיידן (42), שנטמן ב-13:00 בקיבוץ שובל שבו התגורר. "אפילו השמיים בוכים עליך", אמר אחד המשתתפים. ynet העביר את ההלוויה בשידור ישיר.
אביו של ליהוא, שלמה, נשא הספד בקול חנוק מבכי. "בן יקר שלי", פתח את דבריו, "אני כותב לך את המילים הבלתי-הגיוניות במיטתך, בחדרך הקטן. מולי מטוסים שאהבת להרכיב. בני, בעל החיוך המבויש והמקסים, נולדת פג, יצאת שני לעולם מעניק לאחיך את זכות הבכור כמו ג'נטלמן.
"הגורל הטוב תמיד היה לצידך: כשהיית בן כמה חודשים נחנקת ממזון. סבתא טפחה על גבך והצילה אותך. בגיל 5 שברת את הרגל ולקחת את זה כאילו כלום. הפעם הזו - הגורל הכה בך. על מה חשבת בשניות האחרונות? סלח לי, בני. עשיתי ככל יכולתי כאבא. אתה נמצא בכל דמעה שלי. אני איתך כל הזמן".
אלוף-משנה יובל הראל, מפקד בית הספר לטיסה, ספד לבן-בסה. הוא פתח את דבריו בציטוט מתוך השיר "בלילה" מאת אברהם חלפי: 'אולי לא היה עוד דבר ברקיע. אולי מעולם לא היה ברקיע דבר, ורק מישהו, כציפור שנפלה מן הקן, דימה למצוא ברקיע דבר'. ליהוא, חיפשת דבר מה ברקיע. חיפשת ברקיע את ייעודך? חיפשת דבר מה - ואנחנו מצאנו אותך: נער מיוחד ומוכשר בטיסה.
"זו משימה עם סיכון - אך משימה ראויה. בשירות הזה יש גם סיכונים ואנו נאלצים לשלם לעתים מחירים. המשפחה שלך שילמה מחיר בלתי נסבל. זו הייתה אחריותי להחזיר את ליהוא, ואני מצטער". על חקירת האירוע אמר אלוף-משנה הראל: "אנחנו מנסים להבין מה קרה שם. יש לנו יותר סימני שאלה מתשובות, אבל אני מבטיח לך שנדע".
לאחר מכן נשא דברים רב-סרן ר', מפקד טייסת מכין: "הטיסה הייתה חלומו של ליהוא. טרם הגיוס התאמן מול המחשב ובשבועות האחרונים למד בקפדנות לכל טיסה. מפקדיו ומפקד הטיסה שלו מתארים אדם ערכי, משפחתי ובעל שלוות נפש שאיננה ניתנת לערעור. אין שעה קשה מזו. האחריות עדיין על כתפינו. אימצו זה את זה, חבקו את המשפחה וזכרו שתפקידנו לא תם".
בת דודתו של ליהוא, עדן, כתבה גם היא הספד: "ליהוא, למה מכולם דווקא אתה נהרגת? אתה עוד ילד, רק בן 19. מגיע לך להגשים את חלומך ולהיות טייס. תמיד תישאר בלבי. כשיהיה לי ילד - אקרא לו על שמך". סבתו של ליהוא, יעל, אמרה: "אסון הכה בנו ואני המומה - אך זו עובדה ויש להשלים עמה".
"הפעם הזו - הגורל הכה בך. על מה חשבת בשניות האחרונות? סלח לי, בני. עשיתי ככל יכולתי כאבא. אתה נמצא בכל דמעה שלי, אתה איתי כל הזמן".
קודם לכן, שעות לפני ההלוויה, ספדה אמו של ליהוא, שיבולת, לבנה שנהרג. "ליהוא שלי - ילד מדהים שאתה. כל כך בשמחה ותקווה הלכת לשירות. התאפקתי לא לדבר איתך על הפחדים שלי. לא רציתי לעצור את התנופה והמחויבות שלך. אלוהים - למה? למה אותך? אני לא מבינה".
"ילד עדין, שקט, אבל יש בך כל כך הרבה כישרונות וחכמה בכל תחום", כתבה. "בשלוש השנים האחרונות לקחת אחריות על עצמך וגם עלינו. עם אבא שלך, עם אחיך התאום ואיתי. אפשר היה תמיד לסמוך עליך, להישען, לדבר".
"בשיחות, על כל נושא, ידעת תמיד לסדר את הדברים נכון. למדתי ממך כל כך הרבה", הוסיפה האם. "מאיפה שאבת את הידע וההיגיון הבריא? כמו מתנה משמים, היה בך שקט מיוחד וביטחון פנימי שאין לי מושג מאיפה השגת. מה נעשה בלעדיך, מתוק שלי?".
ראש העיר ראשון לציון רז קינסטליך יצא מבית המשפחה בדמעות: "זה קשה מאוד, שני ההורים שבורים, קשה להם. הם היו גאים מאוד בילד שהגיע לקורס טיס. האבא סיפר כמה היה לו קשה בקורס טיס, ואמר שחבל שהוא לא הודח מהקורס. זה סיפור טרגי, הוא היה ילד יפהפה, נסיך אמיתי, ילד מדהים".
זיידן ובן-בסה נהרגו אתמול בבוקר בהתרסקות מטוס בזמן אימון. בן-בסה היה בשלב מכין 4 בחלק הראשון של הקורס, שבו החניכים מבצעים 15 טיסות מיון במשך חודש על מטוסי סנונית, לצורך היכרות ראשונית עם יכולות הטיס שלהם ותכונותיהם. שלב זה מכונה גם "צ'ק סנונית" או "צ'ק 15".
צוות המומחים לבדיקת נסיבות התרסקות מטוס הסנונית, בהובלת אלוף משנה א', החל הבוקר ללקט את הממצאים מזירת התאונה עם אור ראשון. עשרות חיילי חיל האוויר השתתפו במשימה ואספו חלקים קטנים שהתפזרו ברדיוס של מאות מטרים ממקום ההתרסקות בשדה החקלאי שבאזור קיבוץ משמר הנגב.
עם זאת, ההערכה היא שהזירה קטנה יחסית ומרוכזת. מלאכת איסוף והרכבת חלקי הפאזל תימשך בימים הקרובים יחד עם אנשי אלביט שמתחזקים את מטוסי הסנונית, וחלקים מהמטוס צפויים להישלח למעבדות היצרן הגרמני של המטוס.
פורסם לראשונה: 15:55, 25.11.20