8 צפייה בגלריה
הליכוד זינק ברהט, בתל אביב גוש הימין קיבל הכי מעט. ירושלים וחולון? ימניות, אבל פחות
(צילום: קובי קואנקס, AFP)
בין הבחירות לכנסת ה-23 לבחירות לכנסת ה-24 עברה בדיוק שנה. שנה של מגפה שממנה נפטרו יותר מ-6,000 איש, שנה של משבר פוליטי שכלל פיצולים ואיחודים, שנה שבסיומה מבצע חיסונים הפך את ישראל למדינה הראשונה שבה חצי מהאוכלוסייה מחוסנת. אבל מה נשתנה במפה הפוליטית ומה הייתה מידת השפעתה של מגפת הקורונה? התשובות לשתי השאלות הן כנראה - לא הרבה.
מבדיקת אחוזי ההצבעה לגוש תומכי נתניהו (עם בנט) בבחירות הנוכחיות לעומת הבחירות הקודמות, נראה שהשינוי קטן - אם כי נוטה לרעת נתניהו. הפעם הליכוד, ימינה, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית קיבלו 48.2% מהקולות, בבחירות לפני שנה אותן מפלגות (כולל עוצמה יהודית במקום הציונות הדתית) קיבלו 48.9%. במנדטים לא חל שינוי - בשנה שעברה מפלגות אלו קיבלו 59 מנדטים, וכך גם הפעם.
הירידה בשיעור ההצבעה הכללי נראתה היטב כבר ביום הבחירות, וכעת - עם פרסום התוצאות הסופיות - ניתן לראות גם את המספרים. השנה היו כמעט 125 אלף בעלי זכות בחירה נוספים, אבל במספר המצביעים חלה צניחה מדהימה של 180 אלף. למעשה, אפשר להניח שיותר מרבע מיליון איש שהלכו לקלפי בבחירות 2020, נשארו הפעם בבית.
ברוב הערים חלה ירידה בתמיכה בגוש נתניהו ותומכי בנט, ייתכן עקב כניסתה לתמונה של תקווה חדשה של גדעון סער. בין היתר מדובר בירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, חולון, רמת גן, אשדוד וערים רבות אחרות. מבין הערים היהודיות הגדולות, רק בית שמש הלכה לכיוון ההפוך, אל תמיכה גדולה יותר בגוש נתניהו ובנט.
אבל השינוי המרכזי היה תמיכת המגזר הערבי בליכוד. אמנם מדובר באחוזים בודדים בלבד, אך ביחס לשנה שעברה התמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו עלתה משמעותית לאחר הקמפיין שערך במגזר. בנצרת מ-1% ב-2020 תמכו בליכוד 3.9% מהבוחרים הפעם, ברהט השינוי היה עוד יותר גדול - מ-0.6% ל-6%, זינוק של פי 10. גם באום אל פחם, כפר קאסם ושפרעם חלה עלייה בתמיכה בליכוד, אם כי מתונה יותר. לשאר מפלגות גוש הימין כמעט ולא הצביעו בערים הערביות.
לעומת זאת, בכל 15 הערים הגדולות - ובלי יוצא מן הכלל - חלה ירידה בתמיכה בליכוד. בראשון לציון, פתח תקווה, בני ברק, חולון, אשקלון ובת ים הירידה הייתה גדולה במיוחד, של 8 נקודות אחוז. בכלל הארץ הירידה הייתה קטנה יותר, בין היתר עקב תמיכת הערבים: מ-29.4% אשתקד ל-24.1% תמיכה בליכוד הפעם.
מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס מעדכנת על תוצאות האמת
הערים שבהן התמיכה בגוש הימין היא הגדולה ביותר הן כצפוי הערים החרדיות. בבני ברק 98% בחרו באחת ממפלגות הגוש (רובם כמובן ביהדות התורה ובש"ס), בביתר עילית - יותר מ-99%. בעיר זו, ממוקדי הקורונה בשנה האחרונה, המפלגה הגדולה ביותר מבין אלו שאינן בגוש הימין היא רפא של מתנגדי המתחסנים - 39 הצביעו לה, 0.18%.
מבין 15 הערים הגדולות בארץ העיר הכי "שמאלנית", או מתנגדת נתניהו אם תרצו, היא - גם כן לא במפתיע - תל אביב. 29% בלבד בחרו שם באחת המפלגות המזוהות עם גוש נתניהו, או בימינה של בנט.
הצמצום הקטן בכוח החרדי
פרט לליכוד, המפלגות שהשינויים בהן היו המעטים ביותר ביחס לבחירות הקודמות היו ש"ס ויהדות התורה. התמיכה בשתי המפלגות החרדיות, חלק בלתי נפרד מגוש נתניהו, הצטמצמה מעט: בש"ס מ-7.69% אשתקד ל-7.17% וביהדות התורה (שאיבדה קולות לסמוטריץ' ובן גביר) מ-5.98% ל-5.14%. התמיכה בישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, חלק מגוש השינוי, נשארה כמעט זהה: 5.74% לפני שנה, 5.64% הפעם. אצל כל המפלגות הללו לא חל שינוי במנדטים.
עיון בתוצאות באתר ועדת הבחירות העלה גם תהיות לגבי אמיתות חלק מהתוצאות. כך, למשל, בצור יצחק נכתב ש-160 הצביעו לרשימה המשותפת. בבדיקה בקלפיות השונות שם לא מופיעה הצבעה רבה לאותה מפלגה ערבית, ובאחת מהן נכתב - "התוצאות בקלפי זו תוקנו". במקרה אחר, ברהט המפלגה הרביעית בגודלה היא הכלכלית של ירון זליכה, שלפי האתר הצביעו לה 507 תושבים, 3%.
ההשפעה של המגפה - ומבצע החיסונים - כנראה לא הייתה רבה במיוחד. תקווה חדשה של גדעון סער, שבה הוצבה במקום השני יו"ר ועדת הקורונה לשעבר יפעת שאשא ביטון שהתעמתה עם נתניהו לא פעם, קיבלה רק שישה מנדטים. ימינה של בנט שהוציא את הספר "איך לנצח מגפה" והציב במקום השביעי את מנהיג "השולמנים" אביר קארה, קיבלה שבעה מנדטים.
לעומת זאת, מפלגות כמו הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' והעבודה של מרב מיכאלי - שבקמפיין שלהן לא שמו דגש על הקורונה - הפתיעו בגדול. גם מרצ שרשמה הישג של שישה מנדטים לא הבליטה במיוחד את כשלי המאבק בקורונה, ואילו כחול לבן התמקדה בניסיון לבלום את נתניהו. ראש הממשלה עצמו, שהדגיש פעם אחר פעם את הצלחת מבצע החיסונים, לא הגדיל את הגוש והתמיכה במפלגתו דווקא הצטמצמה - כפי שנראה היטב מהנתונים בכתבה זו.
ד"ר יונתן פרימן, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, דווקא סבר שהקורונה כן שיחקה תפקיד בבחירות. "העובדה שבנט וסער ביקרו את ראש הממשלה בזמן שישראל הייתה במצב טוב יחסית לעולם, חיזקה את התחושה בציבור שאולי נתניהו פעל נכון. גם העובדה שהשגנו חיסונים תרמה להפסד שלהם", אמר. "לדעתי הם היו יכולים להצליח יותר אם חלק מהקמפיין היה לחזק את הממשלה כי בסוף זו מלחמה, ובזמן מלחמה זה מאוד חשוב לתמוך בממשלה".
לדבריו, "הייתה פה התרסקות של מפלגה גדולה - כחול לבן - וזה הוביל לכך שהרבה הצבעות הגיעו למפלגות כמו מרצ והעבודה. בניגוד לבחירות הקודמות, היו פה הרבה אלטרנטיבות ולא היה את השכנוע שכדאי להצביע לחלופה לראש הממשלה. אם מסתכלים על מפלגות כמו מרצ והעבודה, יכול להיות שאנשים ניסו 'לחזור הביתה' והייתה להם יותר מוטיבציה להגיע לקלפי, בניגוד למפלגות אחרות".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "היינו מצפים שתהיה לקורונה השפעה על דפוסי ההצבעה כי המגפה הביאה איתה חוסר ודאות כלכלית, לצד הביקורת הגדולה על מספר הימים תחת סגר והכשל בנתב"ג - ומצד שני ההישג של החיסונים. מכיוון שאנחנו רואים שינוי מינורי בשיעור ההצבעה, זו ההוכחה שאנחנו נמצאים בתקופה שהפוליטיקה מושפעת מזהות ומתחושת ההשתייכות. בין היתר, הזהות משפיעה הרבה יותר מאשר העדפות מדיניות".
