לפני כשלושה שבועות וחצי רעשה המדינה כאשר לוחם בהכשרה של יחידת אגוז המובחרת הותקף באלימות קשה במהלך ניווט יחיד ביער חרוביה הסמוך לשפרעם, ונשקו נחטף ממנו. הסערה גברה כאשר מפקד יחידת אגוז, עוד בטרם למד את פרטי האירוע, מיהר לקבוע ש"לוחם שלא יודע לנצח שני אנשים בקרב מגע, לא יכול להיות באגוז".
כעת - לאחר שבשבוע שעבר הגישה עו"ד אילנה פיקוס-רויטבלט מפרקליטות מחוז חיפה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעיר נגד אמיר קמיראת ומוחמד אבו קמיר, בני 26 מהיישוב איבטין, שמייחס להם שוד בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק - מביאים ynet ו"ידיעות אחרונות" את עדותו של הלוחם כפי שמסר אותה לחוקרי המשטרה זמן קצר לאחר האירוע.
מהעדות עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שככל הנראה דמיין מפקד אגוז, ולפיה הלוחם נאבק בתוקפיו באומץ רב ובמשך זמן רב בידיים חשופות - כפי שסיפרו גם הוריו בריאיון ראשון ל"ידיעות אחרונות" כמה ימים לאחר התקרית.
במחוז הצפוני של המשטרה, בניגוד להודעה הראשונית שמיהר לפרסם מפקד אגוז, שיבחו כבר מהרגע הראשון את התנהלותו של הלוחם שהופתע על ידי שני תוקפיו. חקירת היחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב גליל במחוז צפון התקדמה במהירות בין השאר בגלל אותו קרב עיקש שניהל הלוחם עם שני הנאשמים, ושבמהלכו הצליח גם לפצוע אותם. זמן קצר אחרי העדות ואיסוף הממצאים בשטח, הצליחו חוקרי משטרת המחוז הצפוני לעלות על זהות התוקפים. כוחות מיוחדים החלו לחפש אחריהם, וכעבור כמה ימים הם נעצרו.
על פי עדותו של הלוחם, הוא פגש בשני תוקפיו לאחר שעבר את נקודת הציון האחרונה בניווט, ורגע לפני שסיים את מסלול הניווט כולו.
"מהנקודה האחרונה התחלתי להתקדם לנקודת סיום שם נמצא אוטובוס שאוסף אותי בסיום ניווט. לקראת ההגעה לסיום, האיר עליי רכב מאחור כשהלכתי בשביל עפר ונסע לידי, והציע לי טרמפ במבטא ערבי. אמרתי לו: 'לא, לא צריך', ואז הוא אמר לי: 'למה? ככה לבד, קר'. אמרתי לו: 'תודה בכל זאת, לילה טוב'. ואז הם עקפו אותי, המשיכו קדימה כ-20 מטר לפניי והחלו בפניית פרסה בכניסה לחורשה.
עברתי את הרכב מקדימה והמשכתי ללכת בציר. בזמן הזה הרכב לא זז. אחרי שהלכתי 100 - 150 מטר, זה היה בערך 400 מטר מנקודת הסיום, אותו רכב צמצם אליי. הייתי עם ציוד שהוא 40% מעל המשקל שלי, נשק וגם ווסט (אפוד). הרכב צמצם אליי את המרחק, ושם, מהחלון, הנוסע שהיה ליד הנהג אמר לי: 'הלו בחור, אני צריך עזרה' ושאל אם אני יודע איפה איזשהו מקום. הרגשתי משהו חשוד ועל כן ניסיתי לעלות בקשר אל החפ"ק מספר פעמים - אך לצערי ללא מענה".
על פי העדות, לאחר שהחפ"ק הצבאי לא ענה לו בקשר, המשיך הלוחם להתעלם מהשניים במכונית ולצעוד, אלא שאז השניים יצאו ממנו והתקרבו אליו.
"שאלתי אותו: 'מה קורה, מה אתה עושה?' הסתכלתי עליהם בחשדנות והתחלתי לבחון אותם. באותו הרגע הנהג התנפל על הנשק וניסה לחטוף אותו, והנוסע תפס אותי וניסה לחנוק אותי. הידיים שלו התפזרו על הפנים שלי, על העיניים. במהלך הזמן הזה הנוסע דיבר אליי בעברית ואמר: 'תירגע'".
למרות הנחיתות המספרית מול השניים והציוד הרב שעל גופו, הלוחם לא ויתר. "תוך כדי שאני מחזיק את הנשק, הנהג ניסה לחטוף לי אותו באגרסיביות ושם התחל המאבק ביני לבין הנהג. התחלתי לצעוק 'מחבל' והנהג התחיל להכות אותי. הנהג צעק 'אסלאם', 'אסלאם', יכול להיות שאמר עוד דברים. הגנתי על עצמי, כשבזמן המאבק הזה הנשק עליי ואני מחזיק אותו חזק עם יד אחת לכיוון הגוף שלי. התחלתי לשלוח אגרופים. אני חושב שהנוסע נתן לי מכה לראש ואז הסתובבתי אליו. פניתי אליו ונתתי אגרוף לאזור הראש שלו. והאגרוף הזה פגע לו בראש. הנהג גם קיבל אגרוף לאזור ארובת העין והאף בצד הימני בפנים שלו. אני חושב ששמעתי אצל הנהג, כשנתתי אגרוף, 'קנאק' כאילו שנשבר משהו.
אחרי שנתתי לו את האגרוף הנהג הכניס את היד שלו לתוך הפה שלי, ומשך. נשכתי את האצבעות שלו שהיו חשופות כמעט בוודאות. שהיו בתוך הפה שלי הרגשתי טעם של דם. לא יודע אם זה דם שלי או דם שלו. תוך כדי המאבק, רק הנוסע דיבר ואמר פעמיים-שלוש בעברית את המשפט: 'אנחנו מפחדים ממך, אנחנו רוצים את הנשק'".
המאבק בין השלושה נמשך זמן רב. "בין 6-9 דקות. לקראת סוף המאבק החלטתי להוציא מחסנית בשביל לירות, כי הרגשתי בסכנה קיומית ולא הייתי מוכן שייקחו את הנשק. הוצאתי מחסנית אבל המעשה הזה גרם לי להוריד מגננה. הכוונה, שעדיין מושכים אותי מאחורה, ואני רוצה להוציא מחסנית. הנוסע צעק בעברית: 'אל תכניס מחסנית. אל תעשה את זה'.
"תוך כדי שהנהג מטלטל אותי ומושך את הנשק, מנסה לקחת אותו ממני, התחלתי לאבד אחיזה ועכשיו הנשק כבר לא היה מוצמד לגוף, אלא רק החזקתי אותו ביד. בשלב הזה שניהם ניסו לקחת את הנשק ביחד, ואני היית רק עם יד אחת על הנשק. אחרי 20 שניות במצב הזה הנשק מתנתק ממני, כי במהלך המאבק התכופפתי ורצועת הנשק ירדה ממני. בזמן הזה כשהנשק 'הסתבך' עם הציוד הנהג המשיך למשוך בכוח את הנשק, ואני חושב שחידשתי מגע ושוב נגעתי בנשק, אבל שוב לקחו אותו ממני. החלטתי לזרוק את המחסנית. לא זוכר לאן זרקתי, על מנת שלא יהיה בידיהם גם תחמושת וגם נשק, כי הבנתי שאני הולך לאבד אותו.
"הנהג תלש ממני את הנשק תוך כדי שהנוסע מסייע לו איכשהו. הם רצו לרכב וגם אני רצתי אחריהם והם תוך כדי צעקו: 'יאללה, יאללה' ודיברו בערבית. אני רץ אחריהם לכיוון הנוסע. הנהג נכנס ראשון כי היה יותר קרוב לרכב, ושני מטר לפני שהגעתי לדלת, הרכב התחיל לנסוע ונסגרה הדלת. לא הצלחתי לרוץ מהר כי היה עליי משקל, וכשהבנתי שהנשק אצלם ואין לי דרך להשיג אותו, ובנוסף אני בסכנת דריסה, ירדתי מהציר לשיחים לצד הימני של הציר.
"ניסיתי לעלות בקשר ולחצתי על לחצן המצוקה. תוך כדי שאני לוחץ, המחבלים השלימו את סיבוב הפרסה שלהם והתחילו לנסוע לכיוון שממנו הם באו. לאחר שלא ענו לי בלחיצה אחת, אז בלחיצה השנייה ענו לי שם. ניסיתי לדבר עם החפ"ק. במשפטים הראשונים הם לא הבינו אותי. באיזשהו שלב הבינו 'בואו מהר'. המצב שלי היה שאני שוכב בדשא ומתחבא מהרכב. אחרי בערך שתי דקות שמעתי את המ"פ שלי בזירה צועק עניתי לו וקמתי".
עו"ד תומר נווהסנגורם של שני הנאשמים, עורך הדין תומר נווה, המשיך להכחיש בשמם את המיוחס להם: "מדובר בכתב אישום שהוגש לפתחו של בית המשפט המחוזי. נלמד את חומרי החקירה, ונגיב בצורה מסודרת על כל טענה וטענה שמופיעה בכתב האישום".
