ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל תודיע בימים הקרובים על המלצתה לחוקק חוק הקובע שראיה שמוצגת ואשר יוכח כי הושגה שלא כחוק – תיפסל על ידי בית המשפט. שר המשפטים המיועד גדעון סער, שהוביל בעבר מאבק פרלמנטרי בנושא, מתכוון להגיש את ההמלצה לחקיקה כיוזמה ראשונה בתפקידו.
סער העיד לפני כמה חודשים בפני ועדת ארבל, העוסקת בתחום דיני הראיות וסדרי הדין הפלילי. הוא הגדיר את הצעתו כ"חוק ליבה של זכויות חשודים ונאשמים ושל ביסוס חובת הרשויות לפעול בגדרי החוק", ודאג לכלול את יוזמתו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
בעבר הגיש סער הצעה הקובעת כי "לבית המשפט יהיה שיקול דעת רחב לפסול ראיה שהושגה באמצעים פסולים שננקטו כלפי הנאשם או כל אדם אחר". כעת, הוא מציע להרחיב בחקיקה את כללי הפסילה שנקבעו בעבר בפסיקת העליון ("הלכת יששכרוב" בראשות הנשיאה דאז דורית ביניש). לפי הצעתו, לבית המשפט תינתן סמכות רחבה לפסול ראיה שהושגה שלא כחוק ללא צורך להידרש למבחנים מורכבים ומגבלות שנקבעו באותה פסיקה. תיקבע בחוק החלה זהה של פסילה הן כאשר היא נוגעת לראיה שהושגה בדרך פסולה מנאשם והן במקרה שהושגה מעד.
במשרד המשפטים ופרקליטות המדינה התנגדו להצעת סער בזמנו, בטענה שהיא "מרחיקת לכת". לעומת זאת, בנייר עמדה של לשכת עורכי הדין בנושא הצעת החוק של סער, עליה חתום גם יושב ראש הלשכה עו"ד אבי חימי, נרשמה תמיכה בקידומה. ועדת החקיקה (פלילי) של הלשכה גורסת שהצעת החוק חשובה ביותר להגנה על זכויות נחקרים ונאשמים וכי יש לעגן את הנושא בחקיקה.
כינוס ראשי מפלגות הממשלה המיועדת, אתמול
(צילום: אלעד גוטמן)
בארצות הברית נהוגה שיטת "פרי העץ המורעל", שלפיה ראיה שהושגה תוך הסתמכות על פעולה שבוצעה שלא כדין – למשל מעצר או חקירה – אינה קבילה בבית המשפט. הפסיקה האמריקנית מתבססת על התיקון הרביעי לחוקה. באנגליה, החל מ-1984 החוק מעניק לבית המשפט שיקול דעת לפסול ראיה.
בישראל סמכות בית המשפט לפסול ראיה מוגבלת במבחנים שנקבעו בפסיקה. טרם הוחל דין דומה בקשר לעדים. יצוין כי שרת המשפטים בעבר איילת שקד הציעה בשם הממשלה הצעה דומה, אולם היא מעולם לא קודמה מעבר לאישורה בוועדת השרים לחקיקה.
