לאחר הודעת הבית הלבן על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל למרוקו, העריכו גורמים מדיניים בישראל כי עוד בעידן הנשיא טראמפ - שמסתיים ב-20 בינואר - יכריזו מדינות נוספות על נרמול היחסים עם ישראל, אולי כדי לנצל את ההטבות שטמונות בכך. בינתיים, מתברר כי מלבד ההכרה בסהרה המערבית ארה"ב גם תמכור למרוקו מל"טים מתקדמים - ומלך מרוקו פרסם הודעה זהירה שבה הדגיש: "ההסכמים לא ישפיעו על עמדתנו בסוגיה הפלסטינית".
כשעה לאחר הכרזת ההסכם פרסמה סוכנות רויטרס כי ארה"ב מנהלת משא ומתן למכירת לפחות ארבעה מל"טים גדולים ומתוחכמים למרוקו, ובימים הקרובים יתקיימו דיונים עם חברי הקונגרס על העסקה. שלושה גורמים אמריקנים ששוחחו עם רויטרס לא ציינו אם העסקה קשורה בדרך כלשהי להסכם בין ישראל למרוקו. מדובר על ארבעה מל"טים מסוג MQ-9B Sea Guardian של חברת ג'נרל אטומיקס, בעלי טווח של 11 אלף קילומטר שיכולים לסרוק שטחי ים ומדבר ענקיים.
מחלקת המדינה האמריקנית אישרה לפי הדיווח את מכירת המל"טים, אך לא ידוע אם ארה"ב אישרה לייצא את המל"טים עם נשק צמוד. אחד מהגורמים אמר כי העסקה חייבת להיות מאושרת על-ידי חברי הקונגרס, שעשויים לקבל הודעה על כך כבר ביום שישי. הקונגרס לא צפוי לחסום את מכירת המל"טים.
השיטה של טראמפ, מתברר, היא לתת תמורה משמעותית וחסרת תקדים למדינות מוסלמיות או ערביות בתמורה לכינון יחסים עם ישראל. לאיחוד האמירויות הוא נתן מטוסי F-35, לסודן הסרה מרשימת המדינות תומכות הטרור ולמרוקו הכרה בסיפוח הסהרה המערבית וככל הנראה גם מל"טים מתקדמים. בשיטה זו הוא יכול, למעשה, להביא כל מדינה להסכם - השאלה היא רק כמה הוא מוכן לשלם.
נתניהו: "ההסכם - אור גדול של שלום"
(צילום: לע"מ)
לאור שיטת טראמפ, וברקע הרצון של הנשיא להביא כמה שיותר הישגים דיפלומטיים לפני שיסיים את כהונתו, בישראל מעריכים כי מדינה אחת נוספת - או אפילו שתיים - יכריזו בקרוב על נרמול היחסים עם ישראל. ייתכן שמדובר בעומאן שבמפרץ הפרסי, שבה אף ביקר נתניהו בעבר. מגעים מתקיימים גם עם מדינות מוסלמיות באפריקה כמו ניז'ר, מאוריטניה, מאלי וג'יבוטי. אפשרויות נוספות הן מדינות מוסלמיות באסיה כמו אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, והסולטנות הקטנה ברוניי.
כל אחת מאותן מדינות עשויות להיות הבאות בתור לנרמל את היחסים עם ישראל, בתלות בתשלום שיהיה מוכן לתת להן טראמפ. עם זאת, מדינה שלפי שעה לא עומדת על הפרק ככל הנראה היא סעודיה: כמגינת המקומות הקדושים, הממלכה לא יכולה להרשות לעצמה להתחבק פומבית עם ישראל. סעודיה, יש לציין, היא המדינה היחידה שבה אסור לפי חוק לקיים תפילות ופולחן יהודי או נוצרי. לפי ההערכות, הסעודים ימתינו לעידן ביידן לפני שילכו לצעד דרמטי כזה.
היועץ של טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר לאחר ההסכם כי "נורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא בלתי נמנעת". גם לאחר ההסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין וסודן אמרו טראמפ ויועציו שישראל תנרמל יחסים עם סעודיה - אך הממלכה הגיבה לכל אחד מההסכמים בצורה צוננת ולא ישירה. עם זאת, לאחרונה נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בעיר החוף ניאום שבשטח סעודיה. לפי דיווחים, יורש העצר דווקא תומך בכינון יחסים עם ישראל - אך אביו המלך מתנגד לאור סוגיית המקומות הקדושים והפלסטינים.
בהודעה על ההכרה האמריקנית בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית אמר טראמפ כי "מרוקו הכירה בארצות הברית בשנת 1777, ולכן ראוי שנכיר בריבונותם על סהרה המערבית". מדובר בטריטוריה שהסכסוך עליה נמשך כבר עשרות שנים, אך לטענת הממשל האמריקני, הפתרון היחיד לסוגיה הוא אוטונומיה תחת ריבונות מרוקאית. מרוקו אף הודיע שארה"ב תפתח קונסוליה בסהרה המערבית - הישג דיפלומטי גדול, שכן ארה"ב תהפוך למדינה היחידה במערב שמכירה בריבונות הזו.
עם זאת, ג'ו ביידן שיחליף את טראמפ יצטרך לקבל החלטה בנושא, ועשוי גם להפוך את ההחלטה. במצב כזה יהיה מעניין לבחון אם מרוקו אכן תנרמל את היחסים עם ישראל, או שמא תיסוג לאחור. מנגד, שר החוץ המרוקני נאצר בוריטה אמר בשיחה עם אל-ג'זירה כי הנורמליזציה עם ישראל לא תלויה בהכרה אמריקנית עם סהרה המערבית - והוסיף גם שהיא לא תבוא על חשבון הפלסטינים. "מרוקו תומכת בפתרון שתי המדינות ועל שמירת הסטטוס בירושלים", אמר.
מלך מרוקו: "מחויבים לפלסטינים"
מלך מרוקו מוחמד השישי פרסם לאחר ההכרזה על ההסכם הצהרה שבה בירך על ההכרה האמריקנית בסהרה המערבית, והתייחס בזהירות לסוגיית הנורמליזציה עם ישראל. "המלך דן עם טראמפ במצב במזרח התיכון, וציין את עמדת מרוקו האיתנה והמאוזנת כלפי הסוגיה הפלסטינית - תוך הדגשת התמיכה בפתרון שתי המדינות שיחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון", נאמר בהצהרה. "המשא ומתן בין הצדדים הוא הדרך היחידה להגיע לפתרון קבוע ומקיף לסכסוך".
בהודעת המלך נמסר גם כי "מתוך תפקידו של המלך כראש הוועדה לירושלים, הוא הדגיש את החשיבות שבשמירה על הסטטוס בעיר ועל כיבוד הזכות לפולחן דתי לשלוש הדתות בה. יש לשמר את החשיבות האיסלאמית של ירושלים ומסגד אל-אקצא".
לאחר מכן נאמר: "מתוך התפקיד ההיסטורי של מרוקו בקירוב בין העמים באזור, תפקיד שאותו מילאה בגאון, ומתוך תמיכה וחיזוק הביטחון והשלום במזרח התיכון - ובהתחשב בקשרים המיוחדים עם הגולה היהודית המרוקאית, כולל אלה שנמצאים בישראל, הודיע המלך לנשיא ארה"ב על הדברים הבאים:
1. להקל על קיום טיסות ישירות להטסת יהודים ממוצא מרוקאי ותיירים אל מרוקו ומחוץ לה.
2. חידוש היחסים הדיפלומטיים הרשמיים והשיחות הישירות בהקדם האפשרי.
3. פיתוח יחסים בתחומי הכלכלה והטכנולוגיה, ולצורך זאת לפעול כדי לפתוח מחדש את משרד הקישור עם ישראל כפי שהיה בעבר".
לסיכום נמסר: "המלך הדגיש כי המהלכים לא ישפיעו בשום צורה על המחויבות המתמדת של מרוקו להגן על הסוגיה הפלסטינית הצודקת, ועל תפקידה של מרוקו בהשגת השלום ההוגן במזרח התיכון".
בתוך כך, הפלסטינים הגיבו כצפוי בזעם ובאכזבה להסכם, ומלך מרוקו מיהר להתקשר לנשיא הפלסטיני אבו מאזן ולהודיע לו שרבאט עדיין מאמינה שהפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא משא ומתן ישיר שבסיומו פתרון שתי המדינות לשני העמים. בחמאס מיהרו לתקוף את מרוקו וטענו: "מדובר בחטא שאינו משרת את הסוגיה הפלסטינית. ישראל מנצלת את הסכמי הנורמליזציה כדי להגביר את מדיניותה התוקפנית כלפי העם הפלסטיני".
בג'יהאד האיסלאמי אמרו כי "אנחנו סבורים שהעם המרוקאי יסרב לנרמול היחסים עם ישראל. ההתקרבות לישראל תהיה קללה על המדינות שמנרמלות איתה יחסים, על מנהיגיהן ועל סמליהן. הנורמליזציה תעלה את המוכנות של עמי האזור להתנגד לישראל. ארה"ב וישראל מנצלות סכסוכים פנימיים במזרח התיכון כדי לסחוט את המשטרים החלשים, שנאבקים בין המשך הסכסוכים הפנימיים לבין כניעה לתכתיבים האמריקניים והישראליים".
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, בירך על ההסכם ואמר כי "עקבתי בעניין רב אחר ההתפתחות החשובה ביחסים בין מרוקו לישראל ואחר נרמול היחסים ביניהן בחסות אמריקנית. אני מעריך את הצד החשוב הזה ורואה בו דבר נוסף שמחזק את היציבות ושיתוף הפעולה האזורי".
נסיך הכתר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, אמר: "אנו מברכים על הודעת ארה"ב בדבר ההכרה בריבונות מרוקו בסהרה המערבית, ועל החלטת מרוקו לחדש את היחסים הדיפלומטיים והשיחות עם מדינת ישראל. זהו צעד מנהיגותי שיסייע לשאיפתנו המשותפת להשיג שגשוג, יציבות ושלום הוגן וקבוע באזור".
