בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע היום (ה') בפסיקה פורצת דרך כי חובת חיסונים עשויה להיחשב למהלך נחוץ בחברות דמוקרטיות. הפסיקה אמנם אינה נוגעת ישירות לסוגיית החיסונים נגד קורונה, אבל עשויה להיות לה השפעה גם על חיסונים אלה.
פסיקת בית הדין ניתנה בתגובה לעתירה של משפחות מצ'כיה, שהתלוננו על כך שמדינתן חייבה אותן לחסן את ילדיהן. צ'כיה מחייבת את ההורים בתחומה לחסן את הילדים מפני תשע מחלות, בהן דיפתריה, טטנוס, שעלת, חצבת ודלקת כבד נגיפית מסוג B. את העתירה לבית הדין האירופי הגישו הורים שבשל הפרת חובת החיסונים ספגו קנס או נתקלו בסירוב של גנים לקבל את ילדיהם.
בפסיקתו קבע בית הדין כי צעדים כמו הטלת חובת חיסונים "עשויים להיחשב לחיוניים בחברה דמוקרטית", והוסיף כי אפשר להתרשם שמדיניות מערכת הבריאות הצ'כית תואמת את "האינטרסים הטובים ביותר" של הילדים: "המטרה חייבת להיות שכל ילד יהיה מוגן מפני מחלות קשות, באמצעות חיסון או באמצעות חסינות עדר", נכתב בפסיקה. לפיכך קבע בית הדין האירופי כי בהטלת חובת החיסונים צ'כיה לא הפרה את סעיף 8 של אמנת זכויות האדם האירופית, הנוגע לזכות לפרטיות.
זו הפעם הראשונה שבית הדין מקבל הכרעה כלשהי בנוגע לחובה לחסן ילדים נגד מחלות, ומומחים אומרים כי עשויות להיות לכך השלכות גם על חיובם של אזרחים בחיסונים נגד קורונה. ניקולה ארביו, מומחה משפטי לענייני בית הדין האירופי לזכויות אדם, הסביר לסוכנות הידיעות AFP כי הפסיקה מחזקת את האפשרות להטלת חובת חיסונים נגד קורונה בעתיד.
העובדה שכדי לפתח חסינות עדר וכך לעצור את מגפת הקורונה נדרש שיעור גבוה של מתחסנים באוכלוסייה עוררה לאחרונה באירופה ובעולם דיון ציבורי בשאלה אם נכון לחייב תושבים להתחסן. המתנגדים לצעד כזה מזהירים מהסכנה הנשקפת לדעתם מחיסונים, וטוענים כי בדמוקרטיה אין לכפות על אדם להחדיר חומרים לגופו בניגוד לרצונו.
בשנה שעברה הייתה צ'כיה אחת המדינות האירופיות שהתמודדו בצורה הטובה ביותר עם הגל הראשון של הקורונה, אבל אחר כך היכו בה שני גלים נוספים וקשים בהרבה. בחודשים האחרונים היא העפילה לצמרת רשימת המדינות שבהן שיעור המתים לנפש מקורונה הוא הגבוה ביותר בעולם.
הממלכה שחיסנה 60% ב-9 ימים
שכנתה של צ'כיה, סלובקיה, שגם בה שיעור המתים מקורונה ביחס לגודל האוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם, מסרה היום דיווח מדאיג: לפי סוכנות התרופות הסלובקית SUKL, המנות של חיסון ה"ספוטניק V" הרוסי שמוסקבה העבירה לברטיסלבה התבררו כמנות בעלות מאפיינים שונים משל אלה שנבדקו על-ידי סוכנות התרופות האירופית ועל-ידי כתב העת המדעי The Lancet. כתב העת היוקרתי קבע לאחרונה כי החיסון הרוסי בטוח ויעיל מאוד לשימוש, וקביעתו זו העלתה את קרנו של החיסון בעולם. זאת אחרי שאשתקד הביעו ברחבי תבל ספקות בנוגע ליעילותו ובטיחותו בשל מהירות הבזק שבה פותח.
מדינות רבות החלו להתעניין באפשרות להשתמש בחיסון הרוסי, והאפשרות שרוסיה מספקת למדינות כאלה מנות שאינן תואמות במאפייניהן את אלה שנבדקו ב-The Lancet עלולה לפגוע באמינותה. סוכנות התרופות האירופית, יצוין, מסרה כי היא עדיין אינה יכולה לקבוע מה מידת הסיכון והתועלת של החיסון הרוסי. סלובקיה ייבאה כ-200 אלף מנות "ספוטניק V" מרוסיה, אבל טרם החלה להשתמש בהן, לדבריה משום שלא קיבלה די מידע מהיצרן.
איראן, שספגה מהקורונה מכה קשה יותר מכל מדינה אחרת במזרח התיכון, דיווחה היום על שיא נדבקים יומי זה היום השלישי ברציפות – 22,586 בני אדם. בכך הגיע מספר הנדבקים הרשמי באיראן ליותר משני מיליון איש. מספר המתים הרשמי מקורונה באיראן, מדינת בת 80 מיליון תושבים, עומד על 63,884 בני אדם.
לפי הערכות העלייה הדרמטית במספר הנדבקים באיראן בימים האחרונים נובעת מכך שמיליונים הפרו לאחרונה את הנחיות הקורונה ונסעו להיפגש עם חברים ובני משפחה לרגל חגיגות חג הנורוז, ראש השנה הפרסי.
מזרחה משם, מדינת בהוטן הקטנטנה, שרק לא מזמן כוננה יחסים רשמיים עם ישראל, הכריזה על הישג מרשים: בתוך תשעה ימים היא חיסנה בזריקה ראשונה נגד קורונה כ-60% מכלל אוכלוסייתה. הממלכה השוכנת בהימלאיה, בין הודו לסין, מסרה כי מנה ראשונה של חיסוני אסטרה-זניקה הוזרקה ל-470 אלף מ-770 אלף תושבי המדינה. המנות נתרמו כולן על-ידי הודו. עד כמה נרשמו בבהוטן 886 נדבקים בקורונה ומקרה מוות אחד מהנגיף.
סיפור קורונה אופטימי אחר מגיע מדרום אמריקה: בקולומביה הוכרזה השבוע אישה בת 104 כמי שהחלימה מקורונה – בפעם השנייה. הקשישה, קרמן הרננדס, אובחנה לראשונה כנשאית של הנגיף ביוני של השנה שעברה, ולפני שבועות אחדים היא אובחנה בפעם השנייה כמי שנדבקה. היא אושפזה בטיפול נמרץ והעבירה 21 ימים בבית החולים, עד ששוחררה ביום שני השבוע. הצוות הרפואי נפרד ממנה במחיאות כפיים.