סמוטריץ' ורגב מתעמתים במליאה
(צילום: ערוץ כנסת)
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שכיהן למשך זמן קצר כשר התחבורה, עלה היום (רביעי) לבימת הכנסת ותקף בחריפות את שרת התחבורה הנוכחית, מירי רגב. "היא הורסת אבן אחרי אבן במשרד הקריטי הזה", אמר. "ישראל כץ השאיר משרד מקצועי, עם אנשים כל כך טובים וחברות ביצוע כל כך טובות. הוא בנה את המשרד הזה במשך עשר שנים, אני רק אנקדוטה קטנה". רגב השיבה לאחר מכן: "דברן גדול, הפקרת את הפריפריה".
לדברי סמוטריץ', "כשנכנסתי למשרד התחבורה, כץ ביקש שאתחיל עוד ארבעה ימים כדי שיעשה לי חפיפה. אני אסיר תודה לו על כך. ארבעה ימים הוא השקיע בלחפוף אותי, הביא את כל הגורמים במשרד ואת כל חברות הביצוע, עשה דיוני סטטוס, העברת מקל הכי מסודרת בעולם. ככה מתנהל אדם שאכפת לו מהמשרד. כשהשרה רגב החליפה אותי הצעתי לה גם, והיא לא רצתה".
"היא אמרה לי בוא נשב חצי שעה אחרי הטקס של החילופים - אמרתי לה בסדר", הוסיף. "נתתי לה עצה אחת בחצי שעה הזו - במשרד התחבורה, שלא כמו במשרד התרבות, את צריכה להימדד בתוצאות. במשרד התרבות אין מדדים, מה ימדדו? כמה הופעות היו? נכנסת, רבתם עם השמאלנים, קיבלת מחיאות כפיים, היידה. פה את צריכה להביא תוצאות. יש תחבורה, אין תחבורה. יש פקקים, אין פקקים. האוטובוס מגיע, לא מגיע, רכבת נתקעת, לא נתקעת. אין לך סיכוי להביא הישגים אם לא תעבדי עם אנשי המקצוע, תטפחי אותם, תעצימי אותם, תקשיבי להם. תתווכחי איתם, תקבלי בסוף את ההחלטות, הם יכבדו את זה".
5 צפייה בגלריה
"אין חלקה טובה שלא נשרפה במשרד התחבורה". סמוטריץ'
(צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
"מאז, אין חלקה טובה שלא נשרפת במשרד הזה", אמר. "נתחיל עם אמיר אסרף שעזב, תותח על. אדם שמרוויח פי שניים בשוק הפרטי. הוא היה קם כל בוקר בתחושת שליחות כדי להפוך את התחבורה הציבורית לטובה יותר. הצעד הראשון שרגב עשתה במשרד שלה היה לחבל באחת המהפכות הכי חשובות שהתחלנו לקדם במשרד, שהיא להפוך את התחבורה הציבורית לחכמה, ככה שבכל רגע נתון נדע כמה אנשים יש על כל אוטובוס, כמה מחכים בתחנה ולאן הם רוצים לנסוע. איזו יכולת עצומה למקסם את המשאבים ולתת שירות הרבה יותר טוב".
"ההחלטה הראשונה של רגב הייתה לתקוע את האפליקציה, בתירוצים מופרכים שזה פוגע בפריפריה", טען. "מהלך עצום שנועד לקחת 128 תעריפים, להפוך אותם לשישה תעריפים בכל הארץ עם הנחות פריפריה לפי מפת עדיפות לאומית. מירי רגב דואגת לפריפריה? למה תחבורה עירונית ציבורית עולה 2.20 שקלים, ובקריית שמונה 4.50 שקלים? קריית שמונה היא פחות פריפריה מירוחם?".
בשלב זה התפרצה השרה רגב לדבריו של סמוטריץ': "תתבייש לך.. אנטי פריפריה, לא עושים שום דבר, לא קימת שום דבר. תפסיק לשקר. אתה ואיילת שקד ובנט, כולכם גיבורים".
סמוטריץ' השיב לה: "כל מה שאת עושה זה להקטין ראש, ועכשיו גם את הרכבת ואת נת"ע תהרסי במינויים פוליטיים. כל מה שאת עושה במשרד זה פוליטיקה, חברי מרכז ופריימריז. את לא נלחמת בי, הציבור צריך לדעת, את נלחמת בישראל כץ, יריבך המר בליכוד. על הדבר הזה אני לא יכול לשתוק. משרד התחבורה הוא אחד המשרדים הכי חשובים לאזרחי ישראל, שנוגע לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו בכל רגע נתון. אסור לנהל את המשרד הזה בפוליטיקה קטנה וזולה ולחרב את המהלכים הטובים שנעשו - ולא נזקפים לזכותי".
סמוטריץ' האשים את רגב שבליכוד מנסים "לחרב את השירות הציבורי בפוליטיקה קטנה ואז לזרוק את האחריות על הפקידים והיועמ"שים". לאחר מכן סיכם: "במשרד התחבורה יש אנשים כאלה נהדרים, אל תפילי רק את האחריות לכישלון עליהם, זאת הבקשה היחידה שלי".
רגב: "חזק בדיבורים, חלש בקלפי וחלש בעשייה"
שרה התחבורה עלתה אחרי דבריו של סמוטריץ' ותקפה אותו: "למה ברחת? בוא תשמע מה יש לי להגיד לך. האמת שמשעמם לו, הוא לוקה בשכחה. הוא עובד עכשיו בשביל בנט ושקד, שמה הם עושים כל היום? פוזלים למרכז. הם הרסו את הציונות הדתית והבית היהודי, הקימו את "ימינה", "הימין החדש", ועכשיו הם פוזלים "מרכזה", מפלגת מצב רוח שקורצת מרכזה".
"סמוטריץ' עשה דברים נוראיים לתחבורה, הוא היה כלי של הפקידים", הוסיפה רגב. "הוא הפקיר את הפריפריה. לא הייתי מוכנה לחתום על אפליקציית התשלום כי המחיר ההתחלתי הגבוה ביותר היה בפריפריה. מזל שגם ועדת הכלכלה קיבלה את עמדתי ועדיין לא חתמתי על זה, עד שלא אתקן את זה. סמוטריץ' לקח 700 מיליון שקל מהסלים של הפריפריה. מה קרה לכביש 71? התקציב נעלם".
תוכנית המטרו
(צילום: שחר גולדשטיין)
"לא רק את הפריפריה סמוטריץ' הפקיר, אלא גם את יו"ש", הוסיפה. "הגעתי למשרד והייתי צריכה לטפל בזה שהוא מנע תשלום במזומן לתחבורה ציבורית בפריפריה. מי שנלחם והלך עם זה עד לבית הדין הייתי אני, לא סמוטריץ'. הדבר השני שהוא לא עשה זה לקבל החלטה לגביי רכבת לליקית. אני קיבלתי את ההחלטה הזו. הוא לא קיבל החלטה גם לגבי שדה תעופה שלישי, מי שקיבל את זה זו אני".
"כשהגעתי למשרד השמיים היו סגורים, אני פתחתי את השמיים", הוסיפה. "אל על היה בהתפרקות, אני ושר האוצר טיפלנו בזה. ארקיע לא טסה, מי שטיפל בזה זו אני. מר סמוטריץ', הדברן הגדול - למדת מבנט רק לדבר, חזקים בדיבורים, חלשים בקלפי וחלשים בעשייה".
"אני רוצה להגיד לך מה עוד עשיתי. האויב הכי גדול זה הארכיון. לפני חמישה חודשים, בריאיון הסיום שלו לגלובס, סמוטריץ' אמר שהוא נותן טיפים לשרת התחבורה. על איזה טיפים אתה מדבר? הוא אמר לשקול את המטרו, הוא לוקה בשכחה. יש הרבה כבוד למטרו, אבל בסופו של יום מדינת ישראל היא לא בגוש דן. לא יכול להיות שאנחנו שמים 60 מיליארד שקל על רכבות קלות, ועוד 600 מיליון שקל באופנידן, והפריפריה תהיה במצב שיש חסכים וחוסרים תחבורתיים".
"הגיע הזמן להקים רכבת מזרחית שתהיה מקבילה לקו החוף, מקריית שמונה ועד אילת", טענה. "המטרו עולה 150 מיליארד שקלים, מתוכם חצי זו השבחת הקרקע, אבל מתקציב המדינה זה כ-80 מיליארד שקלים. תגידו, אנחנו השתגענו כמדינה? אנחנו כמדינה וכהנהגה לא מבינים שמדינת ישראל היא מדן ועד אילת, ושצריך להשקיע גם בפריפריה? לפזר את האוכלוסייה, לפזר את התעסוקה".
"כאחראית אני אומרת חד וחלק - אנחנו ממשיכים להפקיד את תוכניות המטרו, כשזה יגיע למימוש נצטרך לשקול אם אנחנו שמים את הכסף שם או דואגים לחבר את מדינת ישראל", סיכמה. "זו שאלה של ההנהגה והממשלה. לא אתן שישימו את כל התקציב בגוש דן, מדינת ישראל היא לא בין גדרה לחדרה. לכן אני מציעה לסמוטריץ' להתעשת ולהבין שאנחנו משרתים את הנגב, הגליל, יו"ש וכל מדינת ישראל".
הודעתה של רגב על התנגדותה לתוכנית המטרו, נזכיר, עוררה את זעמם של בכירים בענף התחבורה. היא הודיעה במקום על קידום תוכניות לרכבת לאילת ולקריית שמונה. יש לציין כי בניגוד לתוכנית המטרו שמחקרים הראו את תועלותיה ואת הקריסה הצפויה בגוש דן והקיפאון הכלכלי בישראל בלעדיה, על הרכבת לאילת מדברים כבר משנות ה-60. הרעיון נגנז שוב ושוב בשל חוסר כדאיות כלכלית ולנוכח הרגישות המדינית מול המצרים. "ברור שזה פופוליזם, בסוף יהיו רכבות מהירות אבל כולם ינחתו בתל אביב ולאן ילכו בלי מטרו?", אמר אתמול בכיר בענף התחבורה.
הרעיון להנחת מסילות רכבת לאילת נולד בעקבות סגירת תעלת סואץ למעבר אוניות לאחר מלחמת ששת הימים והסברה הייתה שניתן יהיה להוות גשר יבשתי לסחורות באמצעות מסילות הרכבת שיהוו אלטרנטיבה למפרץ סואץ. הרעיון הועלה מחדש בכל כמה שנים, כשמרבית בדיקות הכדאיות הכלכלית שללו את התוכנית - לצד סיבות גיאופוליטיות ומדיניות ולצד הדאגה לשטחים הפתוחים ולערכים הסביבתיים בתוואי המסילה המוצעת.
