הרב אהרון רמתי תועד היום (ג') כשהוא מפר את מעצר הבית ששוחרר אליו בקריית יערים (טלזסטון). לפי תנאי המעצר מותר לו לפקוד תפילות ביישוב הסמוך לירושלים, אך הוא תועד נוסע במכוניתו בשעה 11:00 בבוקר, זמן שאינו מיועד לתפילה. לאחר שהתושבים התלוננו על כך, רמתי נעצר בשעות הצהריים בחשד להפרת תנאים.
לפני כחצי שנה הוגש נגד רמתי כתב אישום בפרשה שכונתה "כת הזוועות" בגין שורת עבירות שביצע בשנים ששימש ראש סמינר "באר מרים" לנשים ובהן החזקה בתנאי עבדות, שיבוש הליכי משפט ותקיפת קטין בידי אחראי.
מכתב האישום עלה כי משנת 2008 הוא החל לאסוף סביבו נשים צעירות, רובן חוזרות בתשובה או ממשפחות של חוזרים בתשובה, ואיגד אותן תחת מסגרת שהקים בשכונת שערי חסד בירושלים, שכינה "סמינר באר מרים". בין השנים במשך שבע שנים פעל הסמינר בקומה העליונה של ביתו. הנשים התגוררו בסמינר ושמעו שיעורים בנושאי דת ורוח מפי הנאשם מדי יום. באותה תקופה, התגוררו בבית הנאשם 12 נשים בשני חדרי שינה, ובחלוף הזמן גדל מספרן עד לכ-30 נשים.
בשנת 2015 העביר הנאשם את הנשים לדירה שיועדה עבור הסמינר, ואילו הנאשם עבר להתגורר בבית סמוך. מאז ועד למעצרו בתחילת השנה שהו במבנה הסמינר כ-50 נשים, בהן נערות, בתנאי צפיפות קשים מאוד ותחזוקה ירודה של המבנה. עבור מגוריהן בסמינר שילמו הנשים תשלום חודשי קבוע של 700 שקלים - לנשים שישנו על מיטה, או 550 שקלים -לנשים שישנו על מזרון. הנשים דאגו לתחזוקת המקום ולמזונן. רובן יצאו לעבודה בבוקר וחזרו אחר הצהריים.
מכתב האישום עלה כי בחמש השנים האחרונות גרם רמתי לנשים להאמין שהוא אדם קדוש והיחיד שיודע את "דרך האמת". זאת באמצעות דרשותיו, שיעוריו ומשנתו הרוחנית.
רמתי חינך את הנשים לכך שעצם קיומו של רצון אישי הוא חטא, ושעל כל הנאה בעולם הזה הן עתידות להיענש בעולם הבא. כמו כן, הוא גרם לנשים להאמין שכל פעולה בניגוד להוראותיו, לרבות עזיבת הסמינר, תוביל אותן לגיהינום, וכן תביא עליהן אסונות כמו תאונת דרכים, מחלות קשות, או פיגועים. רמתי הדריך את הנשים להמעיט בקשר עם משפחותיהן, וכן לנתק קשר מכל גבר אחר. כשבני משפחה של אחת הנשים בסמינר התנגדו לדרכו, הוא גרם לאישה לנתק קשר לחלוטין עם משפחתה, ובמספר מקרים אף עודד את הנשים להוציא צווי הרחקה נגד הוריהן.
רמתי מואשם כי ניהל את שגרת חייהן של הנשים במבנה הסמינר, היה מעורב בכל הנעשה במבנה, לרבות קביעת סדר היום, מועדי הארוחות והמקלחות, הדלקת דוד החשמל בדירה, האוכל שיוגש לנשים, שעת כיבוי האורות ונעילת הדלתות, ושימש כגורם הבלעדי המחליט ביחס לכל אלה ועוד. באמצעות בידודן של הנשים ממשפחותיהן ומסביבתן המוכרת, האיומים וההפחדות של הנאשם מפני הצפוי למי מהן שלא תישאר עמו, תנאי המחיה הקשים, ומצבן הכלכלי הרעוע, היו הנשים במצב של תלות מוחלטת ברמתי ובמסגרת הסמינר.
בכתב האישום נכתב כי מטרה מרכזית בהחזקתן של הנשים תחת שליטתו הממשית של הנאשם הייתה ניצולן לעבודה ושירות עבורו. בתקופה הרלוונטית, לא עבד הנאשם למחייתו ולא הייתה לו כל הכנסה. הנאשם התקיים והתפרנס מכספים שהעבירו לידיו נשות הסמינר והוגדרו כ"מעשרות" ו"צדקה".
אישום נוסף מייחס לנאשם תקיפת קטין בידי אחראי. במספר הזדמנויות העביר הנאשם לנשים בסמינר מסר לפיו ניתן להשתמש בענישה פיזית בחינוך ילדים, בפרט באמצעות הכנסת סחוג לפה. עונש זה הונהג בגן שפעל בביתו של הנאשם.