אחרי הבחירות במרץ התלבט בני גנץ אם להצטרף לממשלתו של בנימין נתניהו, שהבטיח שיעמוד בהסכם הרוטציה "בלי טריקים ובלי שטיקים". איזה אדם ישר נאלץ להבטיח לשותפו שלא ירמה אותו? ניחא. גנץ היה זקוק לערב אמין יותר שיבטיח שהנאשם ייצא מהמעון בבלפור, וזה נמצא בדמותו של השר אריה דרעי, שהצהיר בפומבי: "אם נתניהו יפר את ההסכם - נתמוך בגנץ". חודשים ספורים בלבד חלפו עד שיו"ר כחול לבן הבין במי הוא שם את מבטחו.
דרעי עבר את אחד השיקומים המופלאים בתולדות הפוליטיקה בישראל. בשנות ה-90 קבע בית המשפט בגזר דינו של שר הפנים לשעבר ולעתיד כי "אין מדובר בכישלון בודד של צעיר שעתה זה נחשף למנעמי השלטון... לקיחת השוחד השתרעה על פני כל חמש השנים שבהן מילא הנאשם תפקידים ממלכתיים".
האם יעלה על הדעת שאדם שישב בכלא במשך שנתיים יחזור ויכהן כשר בממשלה? האם מישהו היה מאפשר לאתי אלון לחזור לעבוד בבנק? האם רב-אלוף גנץ היה מאשר מינוי של מג"ד שישב בכלא? יש להניח שאף אחד לא היה מעז להניח את כתב המינוי הזה על שולחנו. למרות זאת, יו"ר כחול לבן האמין שדרעי הוא הדמות המאחדת שתגשים את הרעיון של ישראל לפני הכול.
דרעי יצר רושם שהוא יספק את הסחורה האלקטורלית, אבל הצורך האמיתי של נתניהו הוא לגייס את שיתוף הפעולה של החרדים כדי להציג את המאבק שלו בקורונה כסיפור הצלחה
מאז קרו שני דברים: באוגוסט 2019 המליץ פרקליט המדינה שי ניצן להעמיד לדין את השר דרעי בעבירות מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון. ובנוסף, דרעי חזר בו מהצהרתו על כך שיצטרף לגנץ אם נתניהו יפר את מילתו לגבי הרוטציה.
דרעי כמובן זך וזכאי כל עוד לא הוכח אחרת, אבל את הדפוס קשה לפספס.
הבעיה היא שדרעי הפך למשענת קנה רצוץ גם עבור נתניהו. ראש ש"ס היה פוליסת הביטוח של ראש הממשלה שבעזרתה יוכל להתמיד בתפקיד אפילו אם יקיז מנדטים ביום הבחירות. דרעי הביא כנדוניה גם את יהדות התורה שהעומד בראשה, יעקב ליצמן, הוא דמות אנטי-תקשורתית, מה שהעמיד אותו לבד בקדמת הבמה החרדית.
הגוש הזה, שעומד יציב על כ-16 מנדטים, הפך את דרעי לדמות הכול יכולה במערכת הפוליטית. לשון מאזניים, אוהבים לכנות זאת. במשך שלוש מערכות הבחירות האחרונות, שבהן נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלת ימין, מנע הגוש החרדי הקמתה של ממשלת שמאל. ראש הממשלה, אסיר התודה, המשיך לתגמל את נציגי הציבור של חמקני השירות הצבאי והעבודה, בכסף רב שנלקח ממיסים שמשלמים בוגרי צה"ל העובדים.
הנושא המרכזי בסדר הפוליטי והתקשורתי הוא כיום המלחמה בקורונה, שגרמה לנסיקתו של נפתלי בנט בסקרים. זוהי גם הסיבה להתרסקות של הליכוד מ-40 מנדטים בסיום הסגר הראשון ל-27 מנדטים לאחר הסגר השני. נתניהו מאבד גובה משום שהציבור החרדי לא נשמע להנחיות משרד הבריאות, אף שלאורך רוב הזמן אכלסו היישובים החרדיים את צמרת הערים האדומות.
דרעי יצר רושם שהוא יספק את הסחורה האלקטורלית ביום פקודה, כאשר ימליץ לנשיא "רק ביבי". אבל הצורך האמיתי של נתניהו ממנו כיום הוא לגייס את שיתוף הפעולה של החרדים כדי להציג את המאבק שלו בקורונה כסיפור הצלחה. עם מה ילך נתניהו לבחירות, אם אכן יוחלט עליהן בתקופה הקרובה? הוא מלך תעמולת ההפחדה ותמיד ידע לעורר לחיים את הבייס של הימין מפני אויבים המאיימים לכלותו, אבל כיום האויב הגדול ביותר הוא נגיף הקורונה.
כאן דרעי מתגלה במלוא חדלונו. אין לו השפעה של ממש בציבור שאותו הוא לכאורה מייצג בתקשורת, בעיקר הכוונה לליטאים וחלק מהחסידויות. בעיני לא מעט חרדים, תפקידו להיות שתדלן שמוציא כספים מידי ממשלת הגויים ותו לא. נתניהו מקבל את תמיכתם בהקמת ממשלה בתנאי שלא יפגע באוטונומיה שהם מנהלים בתוך המדינה. כאשר הם מתבקשים להציל את ביטחון ישראל והכלכלה שלה, הם משיבים שמאות אלפי בחורי הישיבות נהרגים באוהלה של תורה.
אותו דין חל כאשר נתניהו מבקש מהם להציל אותו בימי הבחירות המתקרבים. דרעי העסקן נזרק הצידה וראש הממשלה החליפי, הרב חיים קניבסקי, פסק כי מוסדות החינוך החרדים יפתחו גם במחיר של עליית הקורונה וסכנה בפגיעה בנתניהו.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
