ראשי מערכת המשפט שבים ומדגישים שאחת מאמות המידה לבחירה וקידום של שופטים היא "מזג שיפוטי" - תכונה שכוללת גם חמלה ואמפתיה למי שמתייצבים בפניהם באולם בית המשפט. אלא שהשופטת מעין צור מבית משפט השלום בחיפה נכשלה בהפגנת התכונות הללו מול עורכת דין שחלתה בסרטן וביקשה להתחשב בה. נציב התלונות נגד שופטים מצא פגם בהתנהלותה של השופטת - אך היא מתעקשת כעת בצעד חסר תקדים לתבוע את עורכת הדין שהתלוננה לדין משמעתי.
המתלוננת, עורכת דין מוכרת בחיפה, ייצגה תובע בהליך אזרחי בפני השופטת צור. תוך כדי ניהול המשפט היא גילתה שחלתה בסרטן גרורתי בשד ובבלוטות הלימפה. בעקבות זאת נדרשה לטיפולים בריאותיים שאילצו אותה להפסיק את עבודתה לאלתר. בשל כך הוטל עומס העבודה שלה על שותפיה למשרד, והם פנו לקבל ארכות גורפות בכל התיקים שבמשרד. כל מי שבא בקשר עם המשרד, כולל הפרקליטות ושופטים אחרים, הביעו דאגה לעורכת הדין ונענו לבקשות. אך השופטת מעין צור סירבה.
עורכת הדין פנתה בעניין לנציב התלונות נגד שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, בטענה כי מדובר בהחלטה שערורייתית. השיפוט, טענה, אמור לגלות תבונה, חמלה, סימפטיה ורגישות. היא תהתה "כיצד בית המשפט של השופטת לא ניחן באנושית וברגישות מינימלית הנדרשים מאדם, מאישה ומשופט הדן עבור בציבור".
הנציב שהם פנה כמקובל לשופטת צור כדי לקבל את תגובתה. השופטת התגוננה ומסרה שאיננה מבינה מדוע עליה להגיב. היא טענה שתלונת עורכת הדין כוללת ביטויים המבזים אותה, ולכן היא לא ראויה לתגובה. השופטת הגדילה לעשות וכתבה לנציב כי ראוי שיפנה ללשכת עורכי הדין בתלונה משמעתית נגד עורכת הדין. השופטת גם האשימה בתגובתה את המתלוננת, שלא פירטה בנימוקים לארכה כי לקתה בסרטן.
עוד טענה שלנציב אין סמכות לדון בתלונה מכיוון שמדובר, לשיטתה, בהחלטה שיפוטית ולא בהחלטה על התנהלות שופט. השופטת אף הקפידה לציין שנדרשו לה חמש שעות עבודה כדי לנסח את תגובתה.
בהחלטתו דחה הנציב את טענות השופטת מעין צור וקבע כי נתונה לו סמכות להחליט בנושא מפני שמדובר בהתנהלות שופט במסגרת מילוי תפקידו. הוא הסביר שבמקרים שבהם בקשת הדחייה היא על רקע מצבו הבריאותי של המתלונן, על שופט לגלות רגישות מיוחדת. הוא אף מתח ביקורת על השופטת, שלא התייחסה למצבה הרפואי והמקצועי של עורכת הדין, אלא התייחסה לבקשתה כאל בקשה שבשגרה.
הנציב שהם ציין כי על השופטת היה להבין שפניית עורכת הדין, בטיעון שלקתה במחלה קשה הדורשת טיפולים, היא שימוש בשם קוד הנפוץ בציבור למי שלקה במחלה המסכנת את חייו, ובכלל זה מחלה ממארת.
שהם הוסיף כי למרות שעורכת הדין מתחה ביקורת על השופטת במילים חריפות ובוטות, "אין שופטים אדם בשעת צערו, ובעיקר כשעולמו חרב עליו".
אלא שבכך כאמור לא תם העיסוק בנושא. בשבוע שעבר נענתה השופטת לבקשת עורכת הדין לפסול את עצמה מהמשך ניהול המשפט. היא טוענת כי הנציב שהם נהג בחוסר סמכות בהחלטתו, ובדעתה לנקוט בהליכים לביטולה. עוד היא מתכוונת לנקוט בהליכים משמעתיים נגד עורכת הדין במסגרת לשכת עורכי הדין. היא טוענת שבכך שעורכת הדין איחלה לה "אריכות חיים" היא למעשה מאיימת על חייה.
מהרשות השופטת נמסר: "החלטת הנציב ניתנה לפני מספר ימים. בעניין החלטה זו הוגשה מטעם השופטת בקשה לנציב לביטול החלטתו. בנסיבות אלו יש להמתין למיצוי בירור הנושא על ידי הנציב, ולו מחמת העובדה כי לנוכח חובת הסודיות השופטת מנועה מלהביא לידיעתכם את תוכן פנייתה לנציב, ומתוך הנחה שברצונכם שהפרסום יהיה נאמן למציאות".
ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד אבי חימי, הגיב על הפרשה גם הוא : "אני רואה את המקרה בחומרה רבה. בריאותם של עורכי הדין אינה הפקר. היחס הראשוני כלפי עורכת הדין מלכתחילה היה מביש, והגשת התלונה נגד עורכת הדין היא צעד נפסד. בכוונתי לפנות בדחיפות לנשיאת בית המשפט העליון בדרישה כי תקיים בירור עם השופטת צור. עורכות הדין ועורכי הדין עובדים בצורה מקצועית ומסורה עבור לקוחותיהם והגשת תלונה כנגד עורכת דין שאינה בקו הבריאות היא חוסר אנושיות וממילא חסרת בסיס. אפעל בנחישות להגנתם של עורכי דין מפני כל גילוי של התנהלות פסולה כלפיהם, גם כזו שמקורה בעבודה בבתי המשפט ומול כל רשות אחרת".
תגובת השופטת מעין צור כלשונה:
פנייתה של עורכת הדין אליכם באה לאחר החלטתה של כבוד השופטת צור, במסגרתה קיבלה את בקשתה של עוה"ד לפסול עצמה מלדון בתיק, וציינה כי בדעתה לנקוט נגד עורכת הדין הליכים מתאימים בעקבות מכתב איום ששיגרה לה עורכת הדין:
בהחלטתו העיר הנציב לב"כ התובע על התנהלותה... ברוח דבריו, בדעתי לפעול באפיקים המשמעתיים המתאימים...ביום 20.2.22 הגישה ב"כ התובע בקשה בתיק שאינה בקשה, אלא פניה אישית בוטה, משתלחת ומאימת, תוך ניצול גישתה לתיק במערכת נט המשפט. "איחולי אריכות ימים" שבאותה פניה, ובהקשר הדברים, הם נוסח מקובל לאיום על חיים...".
באשר להחלטת הנציב - על פי הוראות סעיף 13(א) לחוק נציב תלונות הציבור על השופטים, התשס"ב-2002, קיימת חובת סודיות על כל ידיעה שהגיעה לידיעת הנציב עקב עבודתו. חובה זו חלה כלפי "כל אדם שבעזרתו מבצע תפקידיו", ובכלל זה – המתלונן. הפרת חובה אישית זו עלולה לגבש עבירה.
יתרה מכך, היות ושר המשפטים או נשיאת בית המשפט העליון לא התירו את פרסום פרטי התלונה, הרי שלפי סעיף 13(ג) לחוק הנ"ל, חל איסור לפרסם את הדברים. מדובר בחיסיון הקבוע בחוק שלא ניתן לעוקפו, גם אם חובת הסודיות שבסעיף 13(א) הופרה. פרסום שלא כדין עלול אף הוא לגבש עבירה.
נפנה אתכם לשלל ההחלטות והדו"חות המצויים באתר נציבות תלונות הציבור על השופטים, על-מנת להבהיר באיזה אופן מתפרסמות החלטותיו.
למען הסר ספק יובהר, כי עורכת הדין לא חשפה בפני השופטת את דבר היותה חולת סרטן. נתון זה נחשף לראשונה בפנייתה לנציב, ואין אלא להצטער על כך. מעבר לכך, ואף מבלי לדעת את פשר וטיב מחלתה, השופטת הציעה לעורכת הדין חלופות שונות שכל תכליתן להקל עליה, כולל פטור מוחלט מהגשת סיכומים בתיק. על כל פנים, אנו מאחלים לה החלמה מהירה ומלאה כאחת.
מעבר לכך, החלטת הנציב ניתנה לפני מספר ימים. בעניין החלטה זו הוגשה מטעם השופטת בקשה לנציב לביטול החלטתו. בנסיבות אלו יש להמתין למיצוי בירור הנושא על ידי הנציב, ולו מחמת העובדה כי לנוכח חובת הסודיות השופטת מנועה מלהביא לידיעתכם את תוכן פנייתה לנציב, ומתוך הנחה שברצונכם שהפרסום יהיה נאמן למציאות.
