המלצת ועדת האיתור לבחור בפרקליט מחוז חיפה עו"ד עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה מעוררת סערה ציבורית. איש לא חולק על מקצועיותו וכישוריו הרבים, והדיון מתמקד רק בשאלה עד כמה התבטאויות עבר בעייתיות של עו"ד איסמן כלפי נשים צריכות להוות שיקול במינוי לתפקיד.
השאלה בדבר המשקל שיש לתת להתבטאויות כאלה במינוי לתפקידים בכירים העסיקה בעבר את בג"ץ. למשל, ב-2008 המליצה ועדת איתור על ראש עיריית רמלה דאז, יואל לביא, כאחד המועמדים לכהן כמנהל מינהל מקרקעי ישראל. ארגונים שונים פנו לממשלה, וביקשו למנוע את המינוי, בין היתר בעקבות שתי התבטאויות קשות שיוחסו ללביא כנגד הציבור הערבי.
התבטאות אחת נגעה לבקשה להסב שמות עבריים של רחובות שבהם מתגוררים בעיקר תושבים ערבים, לשמות הקשורים למורשת הערבית. לביא אמר בתגובה: "שילך לגור בג'לג'וליה שזה שם ערבי... מה קרה? למה שאשנה את השם?... שיחליף את האלוהים שלו, מה קרה? שילכו להזדיין כולם... אתם גם כן נהייתם שפוטים של כל מזדיין בתחת ערבי?".
במקרה אחר אמר לביא כי "אם המגזר הערבי רוצה להתעסק איתי בנושאים לאומיים אז אני הראשון שאירה בכם. יש לי ניסיון טוב בחיים. כל פעם שיריתי על ערבים, נשארתי בחיים והם לא. לכו קיבינימט".
עקב התבטאויות אלה קבע היועמ"ש דאז מני מזוז כי יש לפסול את המינוי של לביא מאחר שהתבטאויותיו בעלות "אופי גזעני מובהק". לביא עתר לבג"ץ כנגד עמדת מזוז ונדחה. השופטים קבעו שהשלכת הדופי הערכי-נורמטיבי שדבק בהתבטאויותיו על התאמתו המהותית לתפקיד צריכה להיבחן לא רק בהתחשב בחומרתן של ההתבטאויות הנדונות כשלעצמן, אלא גם בהתחשב במהותו ובמאפייניו של התפקיד של מנהל המינהל. נקבע כי ההתבטאויות של לביא יקשו עליו "להקרין יחס של ענייניות ושוויוניות כלפי כלל המגזרים בחברה הישראלית - לרבות המגזר הערבי הנזקק לשירותי המינהל".
"אופי שוביניסטי". המקרה של רוני ריטמן
גם בעניינו של ניצב רוני ריטמן עלתה השאלה בדבר המשקל שיש לתת להתבטאויות פסולות. בג"ץ פסק כי החלטת המפכ"ל רוני אלשיך להשאיר את ריטמן בתפקידו כמפקד יחידת להב 433 צריכה להיבחן מחדש, בין היתר נוכח המשקל הזניח שנתן המפכ"ל להערות בעלות אופי שוביניסטי או סקסיסטי שבהן השתמש ריטמן כלפי שוטרות.
השופט עוזי פוגלמן קבע כי "להערות בעלות אופי שוביניסטי או סקסיסטי במערכת של יחסי מרות" אין מקום בשורות המשטרה, ולכן נפסק כי המפכ"ל לא העניק משקל מספק לדבריו של ריטמן, שמהם "עולה בבירור התנהלות בעייתית, הכוללת אמירות לא ראויות, באופן שאינו חד פעמי, שהופנו גם כלפי פקודותיו".
השופט פוגלמן הדגיש את "הקפדה המיוחדת המצופה משוטרים בהגנה על נורמות ארגוניות מכבדות וראויות, לא כל שכן כאשר עסקינן במי שעומד בשורה הבכירה של קצונת המשטרה". ואולם, פסיקת בג"ץ בעניינו של ריטמן התבססה גם המשקל המועט שניתן ביחס לטענה של שוטרת על הטרדה מינית מצד ריטמן.
הבכירים שלא נפסלו
לצד זאת, היו מקרים שבהם בג"ץ מתח ביקורת על התבטאויות בעייתיות של מועמדים לתפקידים בכירים, אך לא פסל את המינויים. כך למשל בעניינו של דן חלוץ הוגשה עתירה שביקשה למנוע את מינוי לסגן הרמטכ"ל, בין היתר בשל אמירתו כי הוא "מרגיש מכה קלה באווירון" כאשר נהרגים חפים מפשע בהפצצה. בג"ץ קבע כי מוטב לולא הדברים נאמרו, אך המינוי אושר.
בעניינו של ניסו שחם הוגשה עתירה שביקשה לפסול את מינוי לסגן מפקד מחוז ירושלים במשטרה נוכח מילים קשות שהשמיע בימי העימות בין המשטרה למתנגדי ההתנתקות מגוש קטיף. שחם אמר בין היתר: "חרא עליהם, שישרפו, אל תעשה חשבון".
בג"ץ מתח ביקורת חריפה ביותר על דברי שחם, ואולם השופטים השתכנעו כי מדובר היה בחולשת אנוש רגעית, פרי נסיבות נקודתיות מיוחדות תחת לחץ רב. לכן נקבע כי "התבטאותו של שחם איננה משקפת תפיסת עולם מפלה כלפי מגזר זה או אחר בחברה הישראלית".
גם עתירה נגד מינויו של הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי נמחקה, לאחר שהוא התנצל על אמירות עבר בעייתיות, בין השאר לכאורה שמותר לאנוס נשים גויות בעת מלחמה.
מה הדין שעולה מפסיקות בג"ץ? נראה כי פסילה של מועמד לתפקיד בכיר בשל התבטאויות פסולות תיעשה במקרים שבהם הן חוזרות על עצמן ומעידות על דופי מוסרי מובנה ותפיסת עולם בעייתית שתקשה על המועמד למלא את תפקידו. בית המשפט יבחן את אופי האמירה, את נסיבות השמעתה, ואת מידת השלכתה הכוללת על התאמתו של המועד למינוי, בשים לב לייחודיות התפקיד.
מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, הוא ד"ר למשפטים, מומחה למשפט חוקתי ומנהלי מהמרכז הבינתחומי
