6 צפייה בגלריה
חלק מ"אנשי השואה". התמונות מהפרויקט
חלק מ"אנשי השואה". התמונות מהפרויקט
חלק מ"אנשי השואה". התמונות מהפרויקט
(צילום: ארז כגנוביץ)
השורד האחרון מהטבח הנורא בבאבי יאר שוכב בתוך אמבטיה של 1,000 קליעי רובה; אחד משלושת הילדים היהודים היחידים ששרדו בגטו לודז' מחזיק דובון פרווה שעליו חלם במחבוא בגטו; מלכת היופי של שורדות השואה; ניצולת השואה שהתאסלמה; ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, שנשאר בחיים בזכות חסידי אומות עולם. אלה רק חלק מ-40 גיבורי פרויקט "אנשי השואה" שיזם ארז כגנוביץ, צלם ומרצה שחיפש דרך מקורית להנגיש מחדש את זיכרון ולקחי השואה לדור הצעיר, ובחר לעשות זאת באמצעות תמונות מפתיעות, אופטימיות וייחודיות.
6 צפייה בגלריה
מיכאל סידקו
מיכאל סידקו
מיכאל סידקו, השורד האחרון מבאבי יאר. משפחתו נרצחה לנגד עיניו
(צילום: ארז כגנוביץ)
הרעיון ליצירת הפרויקט הגיע בעקבות סקר של ועדת התביעות, שהראה ש-66% מהצעירים בארה"ב מעולם לא שמעו על אושוויץ, ומחצית מתוכם לא יכולים לציין שם אחד של מחנה ריכוז או גטו. "הנתונים הללו הדהימו אותי", הוא סיפר. "אבל כשחשבתי עליהם הבנתי שזה קורה בגלל האופן שבו אנו מספרים את סיפור השואה. התמקדות בהצגת תמונות בשחור-לבן ובזוועות שהתרחשו בשואה לא תקרב את הדור הצעיר ללקחיה. כדי שזה יקרה צריך ליצור תמונות מפתיעות, בצבע, ולהתמקד בסיפורים אופטימיים עם מסרים גלובליים, שהמסר שלהם רלוונטי לחיי היום יום של כל אדם. אני חושב שעל ידי הצגת הסיפורים האנושיים נצליח לגרום לדור הצעיר להתעניין בנושא וללמוד על הסכנה שבעלייתה המחודשת של האנטישמיות".
6 צפייה בגלריה
אהרון ברק
אהרון ברק
אהרן ברק. שרד הודות למשפחות של חקלאים שהחביאו אותו ואת אמו
(צילום: ארז כגנוביץ)
בין המצולמים נמצא מיכאל סידקו, השורד האחרון מבאבי יאר. "כשמדברים על השואה אנחנו בדרך כלל חושבים על הרכבות, אושוויץ, תאי הגזים והמשרפות. כשני מיליון יהודים נרצחו בכדורי רובה", הסביר כגנוביץ, שנחשף לסיפורו של סידקו בכתבה ב-ynet. "בשביל הצילום הזה הייתי צריך לייצר תיבת עץ מיוחדת, לרכוש מזרון מיוחד, לחתוך אותו בהתאם למידותיו של מיכאל ולהשיג מעל 1,000 קליעים. זה לקח חצי שנה".
"כשהגענו לבאבי יאר לקחו לנו את כל המסמכים, את כל התכשיטים, את כל מה שהיה לנו, ושלחו אותנו אל בור ההריגה הגדול בפאתי העיר, שם נרצחה תוך שתי יממות בלבד כמעט כל יהדות קייב - 33,771 יהודים", המשיך סידקו. "ביניהם היו אחותי קלרה, בת שלוש וחצי, ואחי התינוק וולודיה, רק בן ארבעה חודשים. אמי עמדה עם התינוק בידיה וקלרה אחזה לה בחצאית. אחד ממשתפי הפעולה תפס את קלרה ונתן לה מכה בראש, ואז הניח עקב על החזה שלה וחנק אותה למוות. אמא ראתה את זה ואיבדה את ההכרה. אחי התינוק נפל - ומשתף הפעולה הזה התקרב אליו והרג אותו. אמא התעוררה והתחילה לצרוח, והוא ירה בה. תפסו את כולם ברגליים - וזרקו אל תוך גיא ההריגה".
6 צפייה בגלריה
ריטה ברקוביץ
ריטה ברקוביץ
"יצרנו משפחות חדשות וחיינו חיים מספקים", ריטה ברקוביץ
(צילום: ארז כגנוביץ)
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שרד הודות לשתי משפחות של חקלאים שהחביאו אותו ואת אמו לאחר שברחו מגטו קובנה. "כאשר פגשתי אותם לפני מספר שנים שאלתי אותם למה סיכנו את חייהם עבורנו. תשובתם הייתה: 'אנחנו קתולים אדוקים. פעלנו כפי שהדת שלנו מצווה עלינו'. אחד מהלקחים שלמדתי מהשואה הוא שכל אדם הוא עולם ומלואו. כל אדם באשר הוא זכאי שיתייחסו אליו בצורה אנושית. חובתנו להגן על זכות זו".
בין המצולמים נמצאת גם ריטה ברקוביץ, שסיפרה כי החליטה להשתתף בתחרות מלכות היופי של שורדות השואה "כדי להעביר מסר שאנחנו לא רק מצבה חיה לזיכרון השואה, אלא אנשים עם חלומות ושאיפות שהצליחו כנגד כל הסיכויים לשקם את חייהם, ליצור משפחות חדשות ולחיות חיים מספקים".
6 צפייה בגלריה
אהרון פצרקובסקי
אהרון פצרקובסקי
"לא היה לי עם מי לדבר ולא היו לי צעצועים", אהרון פצרקובסקי
(צילום: ארז כגנוביץ)
6 צפייה בגלריה
לילה גאברין
לילה גאברין
"בעבר נרדפתי בגלל היותי יהודיה, וכיום יש אנשים שירדפו אחרי בגלל היותי מוסלמית". לילה גאברין
(צילום: ארז כגנוביץ)
אהרון פצרקובסקי היה מהילדים הבודדים ששרדו בגטו לודז'. "במשך חמש שנים ההורים שלי הצליחו להחביא אותי במקומות שונים בגטו, ביניהם בית קברות. לא היה לי עם מי לדבר ולא היו לי צעצועים לשחק איתם. אשתי פיזרה בבית שלנו דובוני פרווה. אחרי שהנכדים משחקים איתם אני מלטף אותם וחושב איך הייתי רוצה דובי כזה בזמן המחבוא בגטו".
לילה ג'בארין, שורדת שואה, התאסלמה ומתגוררת כיום באום אל-פחם. "לצערי, לשנאה אין גבולות", היא אמרה. "בעבר נרדפתי בגלל היותי יהודיה וכיום יש אנשים שירדפו אחריי בגלל היותי מוסלמית, אבל כולנו ילדיו של אלוהים. משה, מוחמד וישו יכולים לחיות בהרמוניה".
התערוכה תוצג ביום חמישי הקרוב, 28 באפריל, בשעה 17:00, במשרדי הנציגות של ממשלת בוואריה ברחוב רוטשילד 3, תל אביב. מייל להרשמה: Humansoftheholocaust@gmail.com. בשנה הבאה תוצג התערוכה במטה האו"ם בניו יורק.