"תוכנית הרמזור" עולה סוף-סוף לדיון בקבינט הקורונה, ואיתה גם השבתת הלימודים בערים האדומות: קבינט הקורונה יתכנס היום (ראשון) בשעה 18:00 לישיבה שמתוכננת להימשך כארבע שעות וצפויה להיות סוערת. זאת, על רקע העלייה בנתוני התחלואה - חמישה ימים ברציפות עם יותר מ-1,800 נדבקים.
על הפרק: אישור "תוכנית הרמזור" של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, תוכנית שכבר שלוש ישיבות לא הצליחה לעבור את מבחן קבינט הקורונה עקב התנגדות עזה של החרדים. גמזו רוצה להתחיל ביישום הרמזור ב-1 בספטמבר, כך שאם התכנית לא תאושר בישיבה, ישראל תישאר ללא תוכנית מסודרת למאבק בקורונה.
הוויכוח המרכזי שצפוי בישיבה הוא דרישת גמזו לא לפתוח את שנת הלימודים בערים אדומות. שר החינוך יואב גלנט מתנגד לכך בתוקף. הצדדים דנים על פשרה לפיה הכיתות הנמוכות בלבד יפעלו, ואילו חטיבות הביניים והתיכונים באותם יישובים יישארו סגורים, אולי עד אחרי החגים.
בקבינט ידונו גם במתווה של גמזו "מבלימה לשליטה", שמהווה חלופה לסגר חגי תשרי. בשלב הראשון של התוכנית יימשך המאמץ להקמת תשתית לקטיעת שרשראות ההדבקה וצמצום התחלואה.
לפי התוכנית, ההמלצה היא לסגירת מערכת החינוך ב"ערים אדומות", למעט ישיבות ומוסדות במתכונת פנימייה. רשימת אותן ערים עדיין לא פורסמה רשמית, אבל פרט לטירה - שגמזו הודיע בביקור בה כי היא עיר אדומה - פורסם ב-ynet כי ברשימה, שכוללת כ-20 יישובים, נמצאים בין היתר גם רהט ועמנואל.
בסך הכול, 2.4 מיליון תלמידים אמורים לפתוח ביום שלישי את שנת הלימודים - 529 אלף בגנים ו-1,871,000 בבתי הספר. 169 אלף יגידו "שלום כיתה א'", 132 אלף עולים לי"ב, אך אם יוחלט לדחות את פתיחת שנת הלימודים בערים האדומות שחלקם (כמו תלמידים אחרים בכיתות העליונות) לא יחלו את השנה.
מתוך כלל התלמידים, 1,839,000 הם מהמגזר היהודי, 132 אלף במגזר הערבי והיתר במגזר הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי. 254,471 ילמדו השנה בחינוך המיוחד. בסך הכול יש במערכת החינוך 25,789 מוסדות חינוך – 5,173 בתי ספר ו-20,616 גני ילדים. 5,182 מנהלים מחכים להחלטת הסתדרות המורים, ואיתם ילמדו השנה גם 179 אלף מורות ומורים ו-20,600 גננות וגננים.
על פי מתווה גמזו, לקראת סיום שלב א' - ב-10 בספטמבר - ייבחנו מדדי התחלואה. אם מקדם ההדבקה, ה-R, יהיה שווה ל-1 (מעט יותר מהיום) או שיהיה זינוק במספר החולים קשה או המאושפזים בבתי החולים, יחלו מעבר לשלב ב'. אם לא, יימשך ביצוע שלב א', שכולל גם הקפדה על מתווה הישיבות ובניית המערך לקטיעת שרשראות ההדבקה על ידי פיקוד העורף.
בשלב ב', שאמור להתחיל בסביבות אמצע ספטמבר ולהימשך כשלושה שבועות, מציע גמזו הגבלות תנועה בשכונות אדומות וביישובים אדומים בלבד. על פי התוכנית שלו, באותם יישובים ושכונות יופעל מתווה תפילות מיוחד לחגים המעודד תפילה בחוץ; ייבחרו ימים לסגירת מסחר, קניונים, שווקים, מסעדות, בתי קפה ושליחויות; תיסגר מערכת החינוך; ייסגרו מקומות עבודה מקבלי קהל; המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום. ובימי ראש השנה וכיפור – תוגבל תנועה ל-500 מטר מהבית לכלל הציבור וקיום התכנסות במשפחה גרעינית.
יו"ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, הודיע כי אם יוחלט להטיל סגר על ישראל בתקופת החגים כדי למנוע את התפשטות הקורונה - מפלגתו תשקול פרישה מהממשלה. ליצמן גם הגיע להסכמה עם שר הפנים אריה דרעי שלא יאפשרו סגר חגים. ליצמן אמר לעיתון "המודיע", ביטאון תנועת אגודת ישראל שבראשותו, כי "האישור לקיום הפגנות המוניות בבלפור לצד פתיחת בתי תרבות, לעומת המשך הגבלות בבתי הכנסת ומניעת הסדרת הנסיעה לאומן, הרסו את אמון הציבור במערכת". נראה שראש הממשלה נוטה לתמוך בשלב הזה בעמדת ליצמן.
אמש, ועל רקע מחאת חסידי ברסלב, הודיע נתניהו בזמן ההפגנה שלהם מול מעון ראש הממשלה כי החליט להקים צוות שרים בראשות זאב אלקין שיבחן אפשרות למתווה טיסה לאומן שבאוקראינה.
בנוסף גמזו שוקל לפתוח מחדש את גני האירועים בתפוסה של עד 150 אורחים, לצד העלאת הקנסות על מי שיפרו את ההנחיות ל-50 אלף שקל. זאת בשל הערכת המומחים שהעלייה בתחלואה נובעת מאירועים פיראטיים בעיקר במגזר הערבי.
פורסם לראשונה: 23:58, 29.08.20