הרצח האכזרי של העבריין בני שלמה, שתועד מנסה לנוס על חייו עד שהוכרע בידי מתנקשיו, הפתיע בתעוזה שלו אפילו את ותיקי המשטרה. העובדה שהמתנקשים, לבושים בשחור ורעולי פנים, ביצעו ירי חי בדם קר בתחנת דלק סמוך לכביש הומה, בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הצביעה על כך שהרוצחים לא ממש סופרים את רשויות אכיפת החוק.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
יום לפני ערב יום הכיפורים, אי אפשר היה שלא לחשוב על האזרחים התמימים שהיו במקום באותה שעה, ונאלצו לחזות בווידוא הריגה שמבוצע בגבר בן 44 השוכב על הרצפה. על הדרך המתנקשים פגעו גם במאבטחו של שלמה, שמצבו הספיק להשתפר מאז.
אבל כשהותרה לפרסום זהותם של העצורים בחשד למעורבות ברצח ולביצועו, שמספרם עלה בינתיים לחמישה, כמי שמזוהים עם ארגון הפשע שנושא את שמה של חמולה שמתגוררת בשכונת ג'וואריש ברמלה – ג'רושי – ההפתעה מהתעוזה התחלפה ב"אהההה" אחד גדול. הרי ביישובים הערביים בישראל מתבצעות רציחות כאלה, ואף אכזריות הרבה יותר, חדשות לבקרים. גברים, נשים וילדים תמימים עדים כמעט מדי יום לירי קטלני. הדם שם שוטף את הרחובות. ההבדל שגרם ככל הנראה לעניין ציבורי ותקשורתי רב יותר סביב הפרשה הוא שהפעם האלימות גלשה אל תוך עיר יהודית, וכוונה נגד עבריין יהודי.
"כל כיווני החקירה נבדקים", אומר גורם במרחב לכיש שמעורה בפרשה. "אנחנו עדיין לא יודעים מי עומד מאחורי הרצח עצמו, אם מדובר ביוזמה של ארגון אחד או שזה איגוד של אנשים מכמה ארגונים. אנחנו מנהלים חקירה מאומצת ומסועפת". במשטרה מאמינים שהעצורים שבידיהם הם אלו שעומדים מאחורי הרצח, אבל כידוע, בעולם המשפט לא האמת מדברת אלא הראיות. "אמת לחוד וראיות לחוד", אומר הגורם, "וזה עיקר המאמץ עכשיו. ביצענו כל פעולת חקירה שניתן להעלות על הדעת, וגם כמה שלא".
בינתיים, בחדרי החקירות, החשודים שותקים. שם המשפחה של איש מהם אינו ג'רושי, אבל על פי הגורם המשטרתי, "מודיעינית אנחנו יודעים שהם משתייכים לארגון ג'רושי. זה שאייל נגר (יד ימינו של שלמה - מ"ש) לא נושא את שם המשפחה שלמה לא אומר שהוא לא משתייך אליו. בסוף זה ארגונים, יש קואליציות, ארגונים מתחברים לארגונים, יש ארגונים שיש להם אינטרסים משותפים עם ארגונים אחרים. מדובר בחקירה נרחבת ומסועפת".
השם ג'רושי הוא עבור רבים שם נרדף לאלימות בחברה הערבית. שמה של השושלת הזאת, ששורשיה כנראה בלוב, נקשר בכל כך הרבה אירועים פליליים: החל בפשיעה מאורגנת, שהגיעה עד להסתבכות של ח"כ דוד ביטן, דרך סכסוכים מדממים עם חמולות שכנות, שהביאו לפתרון יוצא דופן של המדינה, ועד לחיסול הראוותני של בני שלמה בתחילת החודש.
זוהי כרוניקה של ארגון פשיעה ערבי שצמח מתחת לאפן של רשויות אכיפת החוק בישראל. ארגון שמצד אחד בא מתוך משפחה מכובדת, שאחד מבניה אפילו סייע למשטרה בהצלת חייו של ילד בן שבע, אבל מצד שני ידוע באלימות רצחנית. ארגון שבו הדור הצעיר מציג פנים שונים לגמרי מאלה של הדור שלפניו, עד כי יש מי שחוששים מאוד מהעתיד לבוא.
הסכסוך המדמם הראשון של חמולת ג'רושי החל בכלל בפשלה משטרתית. ליתר דיוק, הוא החל במותו האלים והמיותר של נער צעיר. אבל לא נתחיל את הסיפור באלימות. כל מי ששוחחנו איתו לצורך כתבה הזאת ביקש להדגיש: מרבית בני חמולת ג'רושי הם אנשים ישרים ושומרי חוק. יש רופאים, פרופסורים, אפילו טייס. על פי סברה אחת, בני החמולה היו סייענים של צה"ל במלחמת העצמאות, ובתמורה קיבל כל בית אב כשני דונם בשפלת הארץ, סמוך לעיר רמלה. על פי סברה אחרת, הם רכשו אדמות עבור יהודים בימי "הספר הלבן", כדי לעקוף את חוקי המנדט הבריטי ששררו אז.
"מקור השם 'ג'ואריש' הוא ממשפחת ג'רושי", מציין ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף בארגון "יוזמות אברהם" לקידום שילוב ושוויון בין ערבים ויהודים בישראל. "הם באו מלוב וגרו תחילה בגדרה. בשנות ה-50 העבירו אותם לשכונה בתוך רמלה. בשנות ה-70 הגיעו לשכונה הרבה בדואים שפונו מהנגב והתיישבו בערים המעורבות".
ג'ואריש, פעם כפר ערבי וכיום שכונה ברמלה המונה כ-7,000 תושבים, סומן זה זמן רב כהר געש המאיים להתפרץ. בכתבה שפורסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" בדצמבר 1970 תואר ג'ואריש כ"כפר קטן וססגוני". "הכפר נחלק לשניים", נכתב. "חציו מאכלס משפחות ערביות וחציו משפחות בדואיות. בין שני חלקי הכפר מפרידה דרך עפר, ומנטליות שקשה להבינה".
הרצח הראשון בתוך הכפר אירע רק שני עשורים אחר כך. מחלוקת כספית בין כמה מבני משפחות ג'רושי ואלעוברה הידרדרה לעימות אלים. שיאו הגיע ביום שבת, 23 בנובמבר 1991. מה שהחל כעוד סכסוך מילולי, שאותו החליפו מהלומות אגרוף, סכינים ואלות, הפך במהרה לקרב יריות. כדור תועה, תוצאה של אש תופת שנורתה ללא הבחנה בין שתי החמולות, פגע באשרף ג'רושי בן ה-13. הוא הובהל לבית החולים אסף הרופא, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. האש נפסקה רק כשכוחות משטרה נכנסו לתוך הכפר וחצצו בין המחנות. זמן קצר אחרי האירוע הקשה נעצר תושב הכפר, עומר אלעוברה, בחשד שהיה זה שפגע בנער. הוא הכחיש את מה שיוחס לו.
לטענתו, ירה באוויר ברובה ציד שהיה ברשותו כדי להרתיע סוחרי סמים מבני חמולת ג'רושי. בית המשפט זיכה אותו מחמת הספק, לאחר ששופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב מתחו ביקורת קשה על שוטרי מרחב שפלה, שעל פי החשד בדו ראיות בתיק כדי להפליל את הנאשם. הם כינו את עבודתם "חובבנית" ו"פרימיטיבית", והרשיעו את אלעוברה בעבירות נשק קלות בלבד.
שלושה חודשים לאחר מכן, הסיפור כאילו חזר על עצמו. בפברואר 1992 היה זה בן משפחת אלעוברה, עמר, שנורה למוות. במשטרה חשדו שמדובר בנקמת דם מצד חמולת ג'רושי. טארק ג'רושי נעצר בחשד לביצוע הרצח והוגש נגדו כתב אישום – אך גם התיק הזה קרס, והוא הורשע בהריגה בלבד. השופטת, ורדה אלשיך, כתבה בהכרעת הדין כי "ניתן היה לצפות מהמשטרה ומהתביעה שיעשו הכול על מנת להגיע לחקר האמת. אינני יכולה להשתחרר מההרגשה שלא כך היו פני הדברים".
מכאן, המצב בכפר רק הידרדר. תת-ניצב בדימוס חזי לדר קיבל את תיק ג'רושי בירושה, כשמונה באותם ימים למפקד היחידה המרכזית (ימ"ר) מרכז ולאחר מכן קודם למפקד מרחב שפלה. "השם שלהם היה מוכר כבר, בעיקר מתחום הסמים", הוא נזכר. "בתקופתי היו שם כמה מעשי רצח, ביריות בעיקר, בין שתי חמולות – ג'רושי וקראג'ה (על רקע מעורבות של חלק מבני המשפחות הללו בסחר בסמים ומאבקי שליטה ביניהם - מ"ש). מה שהפריד ביניהן היה כביש באורך שלושה מטר. אגב, 'כביש' זאת הגדרה אקדמית למה שזה היה".
לדבריו, כבר אז העסיק הכפר את כוחות המשטרה שעות נוספות. "ביליתי שם לא מעט שבתות. היו יוצאים מחצר אחת, יורים על הבית ממול. אני זוכר שג'יימס בייקר (בכיר בממשל האמריקני לשעבר - מ"ש) בא לביקור בארץ. מרחב שפלה היה אחראי ללוות אותו מנתב"ג לשער הגיא. סגרנו את כביש מספר 1. אני נסעתי אחרון בשיירה. כשהגענו לשער הגיא היה אירוע ירי בג'ואריש. אני לא זוכר איזה מספר בשרשרת. ביצענו העברה מסודרת למחוז ירושלים, הסתובבנו וטסנו לרמלה".
נכנסתם בלי בעיה?
"בלי שום בעיה. כדי להראות נוכחות, כדי להרוס מבנים לא חוקיים. כמה פעמים הקמנו מחסומים, סייענו לרשויות המס וכמובן שיישבתי סולחות. לא לבדי ולא שאני ניהלתי, אבל כדי לתת לזה מעטפת של חשיבות מביאים שייח' מהצפון, שייח' מהדרום ואותי, כנציג הממשלה. וגם כדי לאכול בשר כבש ואורז".
תנ"צ בדימוס מוטי אדרעי: "ארגון ג'רושי עוסק בעיקר באחת העבירות הכי מגעילות בספר החוקים – סחיטת דמי חסות. למעשה, השם 'ג'רושי' יוצר פחד. השימוש בשם הפך להיות תעודת ביטוח שלא יפגעו בך – אז כדאי שתשלם"
והסולחות האלה עזרו להרגעת הרוחות?
"לא יעזור כלום. אין ואקום. בחברה המוסלמית יש נקמת דם ויש נשק זמין".
ביום שני, 10 בנובמבר 1997, אירע דבר שלא היה כמותו עד אז בעולם הפלילי בישראל: טיל לאו שנורה בתוך שכונת ג'ואריש לעבר בית ברחוב הכלנית. רק בנס הוא לא התפוצץ. זה קרה יומיים אחרי שנרצח ביריות חמידה ג'רושי. המשטרה עצרה כמה מבני חמולת קראג'ה, אולם שחררה אותם כעבור כמה שעות.
באותה שנה פרסמה האגודה לזכויות האזרח תחקיר שבו נכתב כי "משטרת ישראל נמנעה מלפעול ברצינות נגד הפעילות הפלילית בשכונה. עיריית רמלה הזניחה את השכונה, ורמת התשתיות והשירותים המוניציפליים הינה ירודה ביותר". אבל לא רק בג'ואריש סבלו מהסכסוך בין החמולות. ילדי השכונה הסמוכה, גני דן, כבר התרגלו לפסקול הירי שליווה אותם בדרכם מבית הספר הביתה.
ראש עיריית רמלה דאז, יואל לביא, פנה במברק נואש לשר לביטחון פנים, אביגדור קהלני, והוא בתגובה הגיע לעיר. "מפקד מחוז מרכז דאז, זאב אבן חן, נתן לי סקירה של המצב ואמר שלאורך מספר שנים הצטברו שם 25 הרוגים", משחזר קהלני. "ביקרתי ברמלה וראיתי בתים של יהודים שכדורים פגעו בהם. התחלתי לבוא לשכונה ולשבת עם המנהיגים ולראות איך פותרים את הבעיה. קציני המשטרה וראש העירייה אמרו לי, 'אביגדור, אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס לזה?'"
רצית להיכנס לזה?
"אמרתי להם שאני חושב שזה תפקידנו, להיכנס פנימה, אולי יש פתרון שאנחנו לא יודעים. ישבתי עם המנהיגים של ג'רושי וקראג'ה, והגעתי למסקנה ששלום ביניהם לא ניתן, כנראה, להשיג".
הם סיפרו לך מה המקור לסכסוך?
"זה היה כבר יותר עמוק ממה שאנחנו חושבים. היו סכסוכים על שטחי מרעה, שטחי שליטה. זה ירה עליי, אני אירה עליו. ואז הגעתי למסקנה מתבקשת שאם תהיה הפרדה, יכול להיות שייווצר שקט במקום".
ההפרדה הזאת הייתה פתרון מדהים של המדינה – להעביר את אחת החמולות אל מחוץ לגבולות שכונת ג'ואריש והעיר רמלה. "המשפחה היותר קטנה היא קראג'ה", מסביר קהלני. "ישבתי עם מנהיג המשפחה ושאלתי אותו היפותטית. הוא אמר לי, 'לא אכפת לי לזוז. תשלמו לי על הבתים, על ערך הקרקע, על הנזקים'. אמרתי שאני לא שולל את זה. שאלתי את ג'רושי אם הפתרון הזה נראה לו, הוא אמר שזה פתרון טוב מאד".
באת כאיש חוק, מטעם המדינה, וישבת עם אנשים שהם עבריינים ורוצחים.
"אמרתי שאני מגיע ואמרו לי 'בכבוד'. שני 'המחותנים' של ההסכם, אבן-חן ולביא, אמרו לי 'אתה משוגע'. לא שאני בא לחלק לעצמי ציונים, אבל היה צריך הרבה אומץ לקבל החלטה כזאת".
לדבריו, "כדי לקבל את ההחלטה היה צריך לממן אותה. היו 52 בתים של הקראג'ות. עשיתי חישובים כמה שווה השטח והבית. הלכתי לאריק שרון, שהיה אז שר התשתיות. הוא שאל אם אני חושב שזה יפתור את הבעיה. אמרתי לו שכן אבל אני צריך כסף, ואז אריק מצא פתרון תקציבי לעניין.
"ברגע שהם קיבלו את הכסף הם עזבו. עוד באותו היום בא טרקטור והרס את הבתים. לא קבעתי לאן הם ילכו, כי זאת מדינה דמוקרטית. הם היו אמורים להגיע לכפר קאסם, אבל שם עשו הפגנות נגדי ולא נתנו להם להיכנס. חלק מהמשפחות הגיעו לחריש. אני לא יודע איפה המשפחות האלה כרגע. עבר הרבה זמן. אז, זה יצר שקט מוחלט שם. עכשיו אני קורא בעיתונים שאנשים שם ממשיכים להירצח, אבל אני מניח שזה לא כתוצאה מהסכסוך בין החמולות מאז".
קהלני צודק. ההתערבות הבוטה והיקרה של המדינה בסכסוך המקומי בפאתי רמלה הניב פרי. אומנם חמולת קראג'ה קנתה לעצמה מאז שם בצפון הארץ, וכמה מבניה ממשיכים לעסוק בפשע מאורגן, שבסיסו ביישוב חריש שבוואדי ערה, אבל בינם לבין חמולת ג'רושי שורר שקט. ההגליה בחסות המדינה הוכיחה עצמה. הוא צודק גם בכך שבסביבתם של הג'רושים, הרציחות לא פסקו.
"הכפר הזה כמרקחה", אומר תת-ניצב בדימוס מוטי אדרעי, ששירת בשורה של תפקידים בכירים במשטרה, בהם מפקד ימ"ר מרכז ומפקד מרחב שפלה, בשנים 2019-2014. "כשיש סכסוכים, יש שימוש בלתי מתקבל על הדעת בירי".
במה ארגון הפשיעה הזה מתעסק?
"סחר באמל"ח, סחר בסמים. חלקם גם בעבירות כלכליות כמו חשבוניות פיקטיביות, אבל בעיקר באחת העבירות הכי מגעילות בספר החוקים – סחיטת דמי חסות. למעשה, השם 'ג'רושי' יוצר פחד. השימוש בשם הפך להיות תעודת ביטוח שלא יפגעו בך – אז כדאי שתשלם. נניח שאת בונה בית. אני בא ואומר לך שאני אשמור לך על הבית, ואני רוצה 6,000 שקל כל חודש.
"אם הסכמת, אף אחד לא נוגע לך בבית. בואי נאמר שאת לא מסכימה או רוצה חברת שמירה אחרת. פתאום מתחילים להיעלם לך ברזים. אני לא מכיר עולם שבו שומר בודד יכול לשמור על כל כך הרבה עסקים בו-זמנית. זאת תופעה מאוד קשה שמזעזעת אותי. היא קיימת גם בדרום הארץ וגם בצפון. אחד הדברים שנדהמתי לראות הוא שהם (עבריינים מבני משפחת ג'רושי - מ"ש) קובעים לקבלנים לא רק שמירה כפויה, אלא גם מי יבצע את עבודות הבנייה. הם התעסקו גם במטמנות בלתי חוקיות של אשפה. לא חסר להם כסף".
"אני מעסיק אותם במשכורת", אומר כרמל שבו, יו"ר ועד הסוחרים בשוק רמלה. "אני דואג שתהיה שמירה בשוק, שלא יהיו פריצות, שלא יציקו לאנשים, שלא יהיה פרוטקשן. המצב בכל המדינה לא טוב. אני ברמלה שומר על העיר שלי ועל השוק שלי. תמורת זה אני גובה כסף (מבעלי העסקים בשוק - מ"ש) ומשלם להם".
מי זה "הם"?
"הג'רושים. הם עובדים אצלי. אני משלם להם משכורת עם קבלה. סכום כזה לא יכול להיות פרוטקשן".
ומה היה קורה אם היית מחליף חברת שמירה?
"אז היו פורצים כל יום בשוק. אם אני לא רוצה שמירה, יהיו לי פריצות. יוסף ג'רושי (שנרצח ביוני 2021, עם אשתו ובתו בת ה-16) עבד אצלי 20 שנה. היה שומר. הוא היה בסדר גמור. עשה את העבודה שלו".
ידעת שהוא בסכנה?
"בטח. זה סכסוך של שנים. הוא עזב את העבודה בשוק כתוצאה מהמצב עם המשפחה שלו".
אתה לא חושש מאנשים שמסוגלים לירות ברכב שיושבת בו משפחה שלמה?
"לא. הם אלה אחלה אנשים. אנשים טובים מאוד. זה ביניהם. זה משפחתי. זה לא קשור ליהודים בכלל. ההיפך, הם שומרים עלינו. אני בשוק משנת 77'. אני השריף של השוק. אין לי שום בעיה. כל הערבים ברמלה מכבדים אותי, ואני מכבד אותם".
התופעות הללו לא מפתיעות אף אחד, אבל נדמה שהשם "ג'רושי" מעולם לא היה בכותרות כמו בימים שבהם הוא נקשר בשמו של חבר הכנסת דוד ביטן (ליכוד), שעומד בימים אלה למשפט בגין קבלת שוחד. הכותרות המהדהדות שפרצו לחיינו בחורף 2017 העמידו את הציבור בישראל בפני הידיעה המדאיגה לכאורה, כי אחד מארגוני הפשיעה המסוכנים ביותר הצליח לחדור למסדרונות הכנסת.
עם פרוץ החקירה הגלויה, בחשד לעבירות שוחד במסגרת מיזמי בנייה בראשון לציון ובתל אביב, נחקר ביטן באזהרה, ובמקביל עצרה המשטרה את חוסאם ג'רושי בחשד שהיה מעורב בעבר בכיסוי חובותיו של הח"כ לעתיד דוד ביטן, ובתמורה זכה לכאורה לקידום האינטרסים שלו במיזם הנדל"ן "מתחם ה-1,000" בראשון לציון. יחד עימו נעצר בן משפחה נוסף, עדנאן ג'רושי.
מעצרו של האחרון עורר סערה, שכן מדובר בדמות מוכרת ומוערכת בחברה הערבית בישראל, בין השאר מתוקף היותו ראש הווקף ברמלה. סנגורו, עו"ד ירון גיגי, אמר אז לכתב ynet גלעד מורג: "מכפישים את בני משפחת ג'רושי. עושים עוול למשפחה שלמה ברגע שקושרים את כולה לפשע. למשפחה יש היסטוריה שורשית במדינה".
עדנאן וחוסאם ג'רושי נשארו בסופו של דבר מחוץ לכתב האישום, אבל העננה מעל ראשו של יו"ר הקואליציה לשעבר נותרה. ככה זה כששמות מתערבבים בשמות. שנה לאחר מכן השם ג'רושי עלה שוב לכותרות, והפעם דווקא בנסיבות חיוביות ביותר. ביולי 2018 נחטף הילד כרים ג'ומהור סמוך לביתו בקלנסווה. החוטפים דרשו מהוריו כופר של ארבעה מיליון שקל. הערכת המשטרה הייתה כי הוא נלקח לשטחי הרשות הפלסטינית, והשב"כ נכנס לתמונה.
אבל מי שהביא בסופו של דבר לחזרתו של כרים הקטן הביתה הוא לא אחר מאשר חאג' כריים ג'ארושי, שידוע כמגשר ופותר סכסוכים בקרב החברה הערבית. בזכות קשריו עם נכבדים בשטחי הרשות הפלסטינית הוא תיווך בין הצדדים, והיה זה שהביא את הילד שלושה ימים לאחר שנחטף בחזרה לכפרו, לליבה של תהלוכת שמחה על שובו בשלום הביתה.
אלא שהכותרות החיוביות התחלפו עד מהרה בדיווחים על דם שנשפך ברחובות. הפעם זהו סכסוך פנים-חמולתי, שעליו כבר רמז כרמל שבו משוק רמלה. "לאורך שנים הייתה שם מערכת מנהיגותית, עם כבוד הדדי והערכה הדדית", אומר יואל לביא, ראש עיריית רמלה בשנים 2017-1993. "לאורך שנים ארוכות המשפחה הייתה מאוחדת, הייתה הנהגה מסודרת, המקל עבר מדור לדור, קיבלו החלטות ביחד, ומערכת היחסים ה'פנים-ג'רושית' הייתה מערכת שיש בה היררכיה סדורה".
נשמע נפלא.
"לפני שלוש שנים המערכת התפרקה ליריבות על בסיס כספי. נוצר ריב ביניהם על חלוקת המשאבים. החלוקה הזאת גררה מתח אדיר. הייתה תקופה של שיתוק ממש במשפחה מחששות אחד מהשני. המאבק עדיין לא הסתיים. אני לא מכיר מישהו שיודע לומר מתי המאבק הפנימי הזה יסתיים".
מי הנרצח הראשון בסכסוך הזה?
"התפנית מגיעה עם הרצח של חמודה אלמוגרבי. זה בחור שהתקשורת כינתה אותו 'שר האוצר של משפחת ג'רושי', ואני אומר את זה לדאבון הלב. הכרתי אותו באופן אישי. בצעירותו היה שחקן כדורגל בבית"ר רמלה. בחור מאוד אהוד במגזר היהודי ובמשפחת ג'רושי, עד כדי כך שהם נתנו לו תפקיד כזה שדורש אמון. הרצח הזה יצר מריבה גדולה בתוך המשפחה".
הרצח של אלמוגרבי, איש עסקים בן 47 משכונת ג'ואריש שנורה ברכבו מטווח קצר בכניסה לשכונה באוגוסט 2019, אומנם פוענח על ידי המשטרה, אבל מקורביו לא הסתפקו בכך. מעגל הדמים החל, והפך מאז למשפחתי ביותר - ולא מדובר בקרובי משפחה רחוקים אלא בבני דודים שגדלו יחד באותה החצר - בין מי שנחשב על ידי המשטרה לראש הארגון, זייד ג'רושי, לבני דודיו חאתם ואמיר ג'רושי.
חודשיים אחרי רצח אלמוגרבי אירע ניסיון לרצוח את זייד ג'רושי. אלמוני פתח לעברו בירי כשג'רושי יצא מבית קפה ברמאללה. הוא ניצל, ובסביבתו הבינו מיד שהאירוע לא יעבור בלא תגובה. במשטרה ככל הנראה שמעו על הסכסוך, ובפברואר 2021 נחנכה בקול תרועה רמה, בנוכחות ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים אמיר אוחנה, תחנת משטרה חדשה בלב שכונת ג'ואריש. היה זה במבנה ששימש קודם לכן גן ילדים.
הנוכחות המשטרתית לא עצרה את גל הרציחות. שלושה חודשים אחר כך, במאי 2021, נרצח חאתם ג'ארושי. הוא נדקר למוות בידי אלמונים כשיצא מתפילה בהר הבית. יוסף ג'רושי, אחיו של זייד, כבר הבין. הוא הודיע כאמור למעסיקו בשוק כי הוא עוזב את תפקידו כשומר וברח עם משפחתו לדיר חנא שבצפון, אבל המרצחים השיגו אותו שם.
זהו אחד ממקרי הרצח המזעזעים שקרו כאן. "חציית קו אדום" הוא כונה, כאילו היה כזה אי פעם. בצוהרי היום, ביוני 2021, המתנקשים התקרבו לרכב הסובארו של בני המשפחה כשנסעו ליד עילבון שבגליל, ופתחו באש כבדה שהותירה את המכונית מחוררת לחלוטין. יוסף (58) ואשתו נואל (46) נרצחו במקום, יחד עם בתם ריאן בת ה-16. בתם השנייה בת תשע אותרה ברכב, המומה ופצועה גם היא מהירי.
הרציחות בשכונת ג'ואריש לא פוסקות. בינואר השנה נורתה סוהילה ג'רושי למוות מול עיני ילדיה. בפברואר היה זה זיד ג'רושי, אחיינו של זייד, שנורה למוות מחוץ לגן ילדים בשכונה. קשה להעריך כמה בני אדם נרצחו בסכסוך הפנים-חמולתי הזה. ניתן לומר שבשלוש השנים שהוא קיים נרצחו 24 תושבי רמלה. במשטרה מציינים כי שלושה מקרי רצח של תושבי רמלה-לוד פוענחו בשנים אלה. לא ברור כמה מהם קשורים בסכסוך של ג׳רושי, אבל מה שבטוח - זה לא מספיק. במקביל, הפעילות הפלילית שיוצאת מסביבת בני חמולת ג'רושי אינה פוסקת. בספטמבר האחרון נעצרו אמיר ג'רושי (28), חמיד ג'רושי (21) וג'מאל ג'רושי (24) בחשד לסחיטת דמי חסות מקבלן בסכום של כמיליון שקל.
"תפסתי כל כך הרבה סמים כמפקד ימ"ר, וגם כמפקד מרחב", נזכר תנ"צ בדימוס אדרעי, "אבל הרצח האפיל על הכול. זה מאוד מתסכל, כי כשאתה מטפל בתיק רצח אתה מביא את מלוא הראיות ובסוף זה מגיע להסדר טיעון – ואתה לא מבין למה".
אולי כי העדים לא מעידים?
"זאת אכן תופעה מוכרת, שהעדים חוזרים בהם, אבל תיק רצח, שבו אתה שולח אדם למאסר עולם, חייב להסתיים בהרשעה מעבר לכל ספק. אני מעדיף שהתיק יתנהל עד הסוף, אבל שלא יעשו הסדרי טיעון. גם במחיר שבסוף הוא יזוכה מחמת הספק. אני מעדיף את זה מאשר לחתום על הסדר עם אדם על חמש שנים בבית סוהר אחרי שהוא לקח חיים".
בסביבת שכונת ג'ואריש סירבו לשתף פעולה עם הכתבה. "הם פוחדים להתבטא, כולל אלה שנחשבו בהנהגה בעבר", מסביר לביא. "הם חוששים להביע עמדה ולהתערב בסכסוך של הצעירים. יש פה גם תקופת מעבר של חילופי מנהיגות. זה מאבק בין-דורי על ההגמוניה והשליטה בחמולת ג'רושי. זאת לא משפחה קטנה".
גורם המעורה בהתרחשויות בשכונה אמר לנו שנעשים בימים אלה ניסיונות להגיע לסולחה, אבל שבעקבות אירועי הדמים האחרונים, הסיכוי לכך הוא "על גבול הבלתי אפשרי".
"כל העולם יודע מי עומד מאחורי הרציחות האלה – ואף אחד לא מטפל בזה", אומר ראש העירייה לשעבר לביא. "אני חושב שזה מחדל שלנו, השלטונות, שאנחנו לא מצליחים לשים לזה סוף. אסור לנו להיות אדישים להתפתחויות האלה".
מעבר לפענוח ולמלחמה בנשק הלא חוקי, אתה חושב שהמדינה צריכה לעשות סולחות?
"חד-משמעית. צריך להביא אותם להסכמות בבוררות ולקבל התחייבויות. מסתכלים עליהם כעל אנשים שלא מכבדים חוק לא מכבדים שלטון – זה ממש לא נכון. אל תייחסו להם דברים של תאי מחבלים בשכם. אני מוכן אפילו להפריז ולומר - ובטח יגידו שאני חי באשליה, אבל אני אומר את זה מתוך היכרות - שאלה אנשים שכשאתה מסכם איתם דברים, הם לא יפרו אותם".
אלה אנשים שמסוגלים לירות למוות בנערה בת 16.
"תפסיקו לייחס למשפחת ג'רושי את ההתנהגות של 3%-4% מתוכם. אני רואה את זה הרבה בתקשורת. ג'ואריש - אלוהים ישמור. זה כמו שיש אצלנו כל מיני אנשים שירדו לעולם התחתון. הם לא באים להרוג אנשים ברמת אביב. אלה אנשים שהפרו כללים והסכמים והסדרים בחלוקת משאבים ובמאבק על משאבים, אבל זה אחוז שולי בתוך החמולה הענקית הזאת. רוב האנשים שם רוצים לחיות בשלום ובשלווה".
"השתיקה של המשטרה זה עשרות שנים אל מול ארגוני הפשיעה היא מה שהביא אותם לפרוח - ובגדול", מוסיף ד"ר אבו ראס. "כדי לא להטיל הכול על המשטרה אגיד שהמשטרה היום עושה יותר מאשר לפני חמש שנים, אבל עדיין רחוקה מלספק את הסחורה.
"יש סלחנות עם ארגוני הפשיעה הערבים בארץ, כי מוסדות המדינה התייחסו לחברה הערבית כאל אקס-טריטוריה: כל עוד זה רחוק מאיתנו, זה לא מסכן אותנו. אבל כשיורים בג'לג'וליה או בטירה, בכפר סבא שומעים את זה. ברצח האחרון (של בני שלמה - מ"ש) התברר שערבים ויהודים הורגים אחד את השני גם על רקע פלילי".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מבצעת אכיפה מקצועית ונחושה לצמצום הפשיעה ברחוב הערבי תוך שילוב מגוון יחידות מיוחדות ובשיתוף גורמי אכיפה אזרחיים. פעילות שהובילה למעצרים רבים, תפיסות כלי נשק ופריטי אמל"ח והגשת כתבי אישום מחמירים נגד מחוללי פשיעה בהם עשרות כתבי אישום חמורים וכליאתם של למעלה מ –25 בני משפחה אחת ופיענוחם של 3 תיקי רצח במגזר הערבי בערים רמלה ולוד.
כמו כן מתבצעת אכיפה כלכלית נגד הארגון, בשיתוף מקצועי עם גורמי אכיפה נוספים, בהם: מס הכנסה, יחידת יהלום, רשות המיסים, מע"מ, רשות מקרקעי ישראל וגורמי אכיפה אזרחיים נוספים בכדי לפגוע ביכולתו הפלילית. במסגרת פעילות זו נעצרו דמויות שעפ"י החשד העבירו כסף לארגון הפשיעה, ובכלל זה אנשי כספים המתמחים בהשתלטות על חברות, הפצת חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון, הפעלת אתרי הימורים והפעלת צ'יינג'ים וכן בעלי חברת רכבים שעל פי החשד הלבין מאות מיליוני שקלים לארגון ומספק להם רכבי יוקרה.
במסגרת התקיפה הכלכלית תפסה המשטרה כנגד הארגון - כרבע מיליארד שקלים, עשרות רכבי יוקרה ובתים בשווי עשרות מיליוני שקלים. בימים אלה מתנהלות חקירות רבות ומגוונות בכלל המישורים נגד הארגון, במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי מלוא חומרת הדין".