הטלת הסנקציות הצפויות על גדוד נצח יהודה מעוררות לא מעט תהיות לגבי המשמעויות העמוקות של המהלך. עו"ד ניק קאופמן ששימש גם תובע וגם סניגור בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, וכיום מייצג מספר אנשים וחברות הנתונים לסנקציות של משרד האוצר האמריקני, מנסה לבאר עבור ynet את הכוונות מאחורי המהלך והאפשרויות שהוא יסמן בעתיד.
עד כמה הטלת סנקציות על גדוד "נצח יהודה", אם אכן תתבצע, היא חריגה?
"המהלך הוא תקדימי בהקשרה של מדינת בעל ברית ומהווה, ללא ספק, כתם מביש ונקודת שפל עבור צה"ל שפעם היה נערץ בקרב צבאות המערב. המהלך גם מעמיד את הגדוד בחברת גופים מפוקפקים, שעם משרתיהם נמנים עבריינים במדים ונתפסים כמוקצים בקהילה הבינלאומית. הדוגמאות הבולטות ביותר הן קבוצת ווגנר מרוסיה, מיליציות בסוריה, ועוד כמה קרטלי סמים למיניהם באמריקה הדרומית, כגון ה-FARC בקולומביה".
האם המהלך מעיד על כיווני חקירה בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג?
"אין ספק שיש ממשק מסוים בין עבודת מחלקת המדינה בארה"ב לעבודת משרד התובע הראשי בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. לא מעט חשודים בבית הדין סומנו, מבעוד מועד הוצאת צווי המעצר שלהם, ברשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקני. לכן, מובן כי ברגע שהממשל האמריקני מטיל סנקציות על גורם כלשהו הוא בעצם מאותת שלא ייצא מגדרו כדי למנוע את העמדתו לדין של כל מי שמזוהה עם אותו הגורם. על אף שמשרד התובע ובית הדין אמורים להיות א-פוליטיים, התובע הנוכחי קארים חאן כבר הראה שהוא רגיש לרצונותיו של הממשל האמריקני משהודיע על סיום החקירה בדבר העינויים שיוחסו ל-CIA באפגניסטן – דבר שהביא, בין היתר, להטלת סנקציות על מי שקדמה לו בתפקיד – פאטו בנסודה".
ואם יתבקשו צווי מעצר – נגד מי הם יוצאו ובגין מה?
"הממשל האמריקני סימן את גדוד נצח יהודה כבר בשנת 2022 לאחר מעצרו של תושב פלסטיני – אזרח אמריקני, בן 80, עמאר עבד אלמג'ד אסעד, ועקב מעשי ההתעללות שבוצעו בו ושהביאו למותו. לאחר חקירת מצ"ח ותיחקור צבאי, המג"ד דאז ננזף אך נשאר בתפקיד. ואולם מאז, ועד היום, יוחסו לגדוד נצח יהודה סדרת מעשים פליליים עד כדי כך שהכוח הצה"לי הזה זכה לתיאור של מיליציה פרטית המורכבת מנערי גבעות על מדים. בעיני הממשל האמריקני, הבעייתיות נובעת מהתפיסה שמצ"ח והפצ"ר אינם עושים מספיק כדי למגר את האלימות המיוחסת לגדוד הזה שיכולה להתפרש כפשעי מלחמה. אי נקיטת צעדים ראויים למנוע הישנות המעשים או לענישה מעלה חשד לכשל באחריות פיקודית שיש בו גם כדי לבסס אחריות פלילית בהאג".
ובהקשר זה, מה דעתך על הדיווחים שרה"מ כינס דיון בהול בעקבות קבלת "מידע" לפיו יוצאו צווי מעצר נגד ראש הממשלה ואחרים עד סוף החודש?
"ספין טהור וחבל שהדבר גורע ממה שאמור להיות בראש סדר העדיפויות של הקבינט, והוא סיום הלחימה בעזה והחזרת החטופים בריאים ושלמים לחיק משפחותיהם. אני מסופק מאד אם 'המידע' המדובר הגיע מהאג. כיום קביעת המדיניות בהקשר של האג פחות מושפעת מדעתם של משפטנים אלא יותר משיקולים מדיניים בגופי הביטחון ובמל"ל וזאת מתוך רצון לשמר את מעמדה התקין של מדינת ישראל בקרב העמים. על כן, לי נראה הרבה יותר סביר שמקור המידע הוא בירושלים ומהווה ניסיון ליצור צורך מלאכותי להעלות את הסוגיה בפני שר החוץ הבריטי דוד קמרון ולגייס אותו בתקווה שיפעל מול התובע הבריטי קרים חאן. הדבר מלמד על אי-הבנה מוחלטת של דרכי הפעולה של בית הדין. התהליך של הוצאת צווי מעצר הוא ארוך ובוודאי לא יושלם עד סוף החודש הזה. התהליך מחייב ניתוח קפדני של ראיות וגם מצריך אישור שיפוטי לצווי המעצר בהחלטה מנומקת".
האם אין חשש שמחר יטילו סנקציות על יחידות אחרות כמו גולני וצנחנים?
"מהסיבות שכבר הזכרתי, נדמה כי גדוד נצח יהודה הוא מקרה מיוחד. אם אני לא טועה, שקל הממשל הטלת סנקציות לא רק על גופים צה"לים אחרים אלא גם על פוליטיקאים ישראליים בולטים אך פסל את רעיון לעת עתה".
האם ישראל יכולה למנוע את הוצאת הצווים האלה או שמדובר בעניין בלתי הפיך?
"עובדה היא שישראל לא מנעה את הסנקציות. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן הודיע על הסנקציות כמעט באותו יום שבו אישר הסנאט, ברוב עצום, חבילת סיוע צבאי לישראל בהיקף אדיר. הדבר משקף בדיוק את מדיניות הממשל של הנשיא ג'ו ביידן והיא תמיכה חזקה במדינת ישראל על אף התנהלות הגורמים המנהלים אותה".
מי אשם שהגענו למצב כזה?
"בהחלט היה זלזול בכל הניסיונות של בני בריתנו לשכנע את הממשלה לעקור את התופעה של מעשי ביזה ואלימות פלילית בקרב קומץ קטן של חיילי צה״ל המשרתים הן בגדה והן בעזה. אוזלת היד הזו שהפגינו הממשלה ומערכת המשפט הצבאית עד כה, שמתוחזקת על ידי ביטויים בלתי ראויים מפוליטיקאים קיצוניים, פגעה קשות במוניטין של כלל חיילי צה״ל המשרתים את המדינה בכבוד ובגאווה. היחס הסלחני גם מביא את המפקדים הבכירים של אותם מפירי חוק קרובים יותר לפתחי אולמות בית הדין בהאג, כאמור, מחמת אחריות פיקודית".
איך לדעתך יראו הסנקציות האלה? האם יהיו פרסונליות ואם כן מה המשמעות לגבי אותו חייל/קצין?
"הסנקציות הללו בהחלט יכולות להיות פרסונליות ולגבי קצין שנתון לסנקציות שכאלה – ייאסר על כל גורם אמריקני לעשות איתו עסקים. הדבר מתבטא, ככלל, במניעת שירותים בנקאיים, ביטול כרטיסי אשראי, ומניעת גישה לדומיינים באינטרנט המנוהלים על ידי חברות אמריקניות".
האם הוא לא יוכל לצאת מהארץ?
"הוא יוכל לצאת מהארץ. אין כאן צו מעצר. הוא יוכל לצאת מישראל, אבל ייתכן שייאסר עליו להיכנס לארה"ב אם הוא ברשימה של מנועי כניסה של מחלקת המדינה".
פורסם לראשונה: 23:36, 21.04.24