נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ הודיע הלילה (בין שישי לשבת) כי שוחח בטלפון עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. טראמפ הגדיר את השיחה בין השניים, הראשונה ביניהם מאז תום כהונתו, כ"טובה מאוד" – והצהיר שוב על כוונתו לפעול לסיום המלחמה באוקראינה באמצעות משא ומתן בינה לבין רוסיה.
השיחה מגיעה על רקע החשש הגדול באוקראינה, וגם בארה"ב ובעלות בריתה במערב, מהמדיניות החדשה שטראמפ עשוי להוביל בכל הנוגע למלחמה באירופה, אם ינצח בבחירות בנובמבר ויחזור לבית הלבן – אפשרות שהסקרים בארה"ב מעידים כי הסיכויים לה הולכים וגדלים.
טראמפ הביע בעבר ביקורת על ההיקף האדיר של הסיוע האמריקני לקייב, ואף שלא הבהיר כיצד בדיוק יפעל הוא לא שולל לפי הדיווחים אפשרות של הגבלת הסיוע הזה על מנת ללחוץ על אוקראינה להסכים למו"מ מול מוסקבה. במו"מ שכזה ייתכן מאוד שקייב תידרש לפשרות טריטוריאליות קשות – כאלו שעד כה היא מסרבת להן בתוקף.
"הייתה לי שיחת טלפון טובה מאוד עם נשיא אוקראינה זלנסקי", כתב טראמפ בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social. טראמפ ציין כי זלנסקי הוא זה שהתקשר אליו, וכי הוא בירך אותו על הכתרתו הרשמית בוועידה הרפובליקנית כמועמד של המפלגה בבחירות לנשיאות. "הוא גינה את ניסיון ההתנקשות המתועב ודיבר על העם האמריקני שמתאחד בזמנים כאלו".
הנשיא לשעבר, שבעבר הבטיח כי אם ינצח יוכל להשיג הסכם בין קייב למוסקבה עוד לפני שיושבע לתפקיד הנשיא, הבטיח גם כעת לקדם עסקה בין הצדדים. "אני מעריך את הנשיא זלנסקי על כך שפנה אליי, כיוון שאני – בתור הנשיא הבא של ארה"ב – אביא שלום לעולם ואסיים את המלחמה שגבתה חיים רבים כל-כך והרסה אינספור משפחות תמימות. שני הצדדים יוכלו לנהל משא ומתן על עסקה שתסיים את האלימות ותסלול דרך קדימה לשגשוג", כתב.
גם זלנסקי התייחס הלילה לשיחה שלו עם טראמפ, אבל בהודעתו לא היה אזכור מפורש לאפשרות של משא ומתן מול רוסיה. בהקשר זה הוא ציין רק כי סיכם מול טראמפ "לשוחח במפגש פרטי על אילו צעדים ניתן לעשות על מנת ששלום יהיה צודק ובאמת בר-קיימא". זלנסקי, נזכיר, שלל בעבר קיום מו"מ כל עוד רוסיה ממשיכה לכבוש שטחים גדולים בארצו – מדובר על כ-20% משטחי אוקראינה – ובחודש שעבר קידם בפסגה בינלאומית הצעה שבמסגרתה דרש נסיגה מוחלטת של הכוחות הרוסיים אל עבר גבולות 1991 (עם פירוק ברית המועצות) – כלומר נסיגה גם מחצי האי קרים שרוסיה כבשה עוד ב-2014.
בהודעתו על השיחה עם טראמפ הדגיש זלנסקי, על רקע החשש שטראמפ יגביל את הסיוע לקייב, כי התמיכה האמריקנית בקייב חוצת-מפלגות. "ציינתי את התמיכה האמריקנית הדו-מפלגתית, בשני בתי הקונגרס, בהגנה על החירות והעצמאות של ארצנו", מסר – וציין כי אוקראינה "תמיד תהיה אסירת תודה לארה"ב על הסיוע שלה בחיזוק יכולתנו להתמודד עם הטרור הרוסי. המתקפות הרוסיות על ערינו וכפרינו נמשכות מדי יום". זלנסקי הוסיף כי בירך את טראמפ על כך שהבטיח את המועמדות הרפובליקנית בבחירות, וכי גינה את ניסיון ההתנקשות בחייו. "איחלתי לו שיהיה חזק ובטוח לחלוטין בעתיד", מסר.
השיחה בין זלנסקי לטראמפ היא כאמור הראשונה ביניהם מאז תום כהונתו של הנשיא לשעבר, שגם במהלכה היו יחסיו עם זלנסקי בעייתיים. בעיקר זכורה שיחת הטלפון בין השניים ב-2019 שבה לחץ טראמפ על זלנסקי, שאז היה רק בתחילת כהונתו, ודרש שיפתח בחקירה נגד ג'ו ביידן ובנו האנטר, לקראת הבחירות ב-2020. טראמפ טען כי השיחה ההיא הייתה "מושלמת", אבל היא הובילה להליך ההדחה הראשון שלו בקונגרס.
כולם מחכים לנובמבר, גם פוטין
זלנסקי עצמו מדגיש כי יידע לעבוד היטב מול כל נשיא אמריקני, ולמרות השבחים שבעבר הרעיף טראמפ על הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין – העריך שגם עם טראמפ יחסיו לא יהיו טובים. בשבוע שעבר אמר זלנסקי כי "כולם מחכים לנובמבר", כולל פוטין, וכי למרות שטראמפ וביידן "שונים מאוד" – שניהם לדבריו תומכים בדמוקרטיה. "אני חושב שפוטין ישנא את שניהם", אמר הנשיא האוקראיני. עם טראמפ נפגש השבוע גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון, שהשתתף בוועידה הרפובליקנית בוויסקונסין. ג'ונסון, שנחשב לתומך מובהק של אוקראינה ולצד זאת לבעל בריתו של טראמפ, ציין כי שוחח עם טראמפ על המלחמה באוקראינה והעריך: "אין לי ספק שהוא יהיה חזק והחלטי בתמיכה שלו באוקראינה, ובהגנה על הדמוקרטיה".
אבל החשש בקייב ובאירופה ניכר, גם על רקע התבטאויותיו של טראמפ נגד נאט"ו. רק השבוע טען ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, מי שנחשב למנהיג המקורב ביותר לפוטין באירופה, כי טראמפ מוכן להיכנס "מיד" לתפקיד המתווך בין רוסיה לאוקראינה כדי לסיים את המלחמה ביניהן – אם ינצח בבחירות. בתום מסע דילוגים בין-יבשתי שבו נפגש עם טראמפ ועם נשיאי אוקראינה, רוסיה וסין, שלח אורבן מכתב למנהיגי האיחוד האירופי שבו כתב כי על סמך פגישותיו הוא "יכול לומר בביטחון שזמן קצר אחרי שינצח בבחירות יהיה טראמפ מוכן לפעול מיד – מבלי להמתין אפילו להשבעתו – כמתווך בשיחות שלום". במכתב טען אורבן כי לטראמפ יש "תוכניות ומבוססות למדי למטרה זו".
לחשש מהאפשרות שטראמפ מתכוון לעצור את הסיוע לאוקראינה ולזנוח אותה לגורלה, אם יגיע לבית הלבן, עשויה לתרום גם הבחירה שלו בסנאטור ג'יי די ואנס כמועמדו לסגן הנשיא. ואנס ידוע בביקורת הרבה שלו על נאט"ו ועל הסיוע הנרחב של ארה"ב לאוקראינה, והיה מבין המחוקקים הרפובליקנים שהובילו את העיכוב באישור חבילת הענק לקייב מוקדם יותר השנה. מעט לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הוא אף אמר שלא באמת אכפת לו ממה שיקרה שם, "לכאן או לכאן".
לאפשרות שטראמפ ינצח ויגביל את הסיוע לאוקראינה התייחס אמש מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן: הוא אמר שאינו יכול לשלול זאת, אבל הדגיש כי מדינות רבות מסייעות לקייב – וכי הממשלה של זלנסקי פועלת להפוך לעצמאית יותר בכל הנוגע ליכולתה להתמודד צבאית מול הרוסים. מדובר בפעם הראשונה שבה בלינקן מתייחס לאפשרות שהממשל הבא יהיה רפובליקני, ויוביל מדיניות אחרת מזו של ביידן – שתחתיו ארה"ב היא בעלת הברית המרכזית והחשובה ביותר של קייב.
בלינקן, שדיבר בפורום הביטחון באספן, אמר כי כל ממשל חדש בוושינגטון יידרש לקחת בחשבון את התמיכה הדו-מפלגתית שממנו נהנית אוקראינה בקונגרס. "לכל ממשל יש כמובן הזדמנות לקבוע את המדיניות שלו. אנחנו לא יכולים לנעול את העתיד", אמר – אך הזכיר את הסכמי הביטחון שארה"ב ויותר מ-20 בעלות ברית חתמו מול אוקראינה בחודש שעבר, "כולל כמה חברות בנאט"ו, יפן והאיחוד האירופי". בלינקן הודה שהאפשרות שארה"ב תיסוג בה מההסכם הזה קיימת, אך הביע ביטחון ששאר המדינות שחתומות עליו ימשיכו לסייע לקייב: "אוקראינה נמצאת בעצמה במסלול שבו תוכל להבטיח לעמוד בכוחות עצמה מבחינה צבאית, כלכלית ודמוקרטית".