סקר של מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, שכלל אלף סעודים, העלה כי 96% מהסעודים תומכים באמירה שמדינות ערב צריכות לנתק מגע מישראל. אבל הסיקור התקשורתי בממלכה - שאותה מוביל יורש העצר מוחמד בן סלמאן - מראה את חוסר שביעות הרצון המופגן של סעודיה מחמאס, אף שהוא לא בא לידי ביטוי באמירות מפורשות.
בעיתון "אל-ערב" המתפרסם בלונדון נכתב כי "שתיקתה של סעודיה בנוגע להפניית ביקורת מפורשת על חמאס ואחריותה להסלמה עומדת בקנה אחד עם המגמה של אהדה ערבית ואיסלאמית לרצועה - אבל למעשה מסתירה את העמדה האמיתית כלפי חמאס, שגרמה נזק ישיר לממלכה. למעשה, חמאס ערערה את המאמצים הגדולים שעשתה סעודיה לשלום ויציבות באזור ויצרה סביבה חדשה לקיצוניות דתית, שאת שורשיה ניסתה סעודיה לעקור".
מומחים אמרו לעיתון כי סעודיה תמלא תפקיד מרכזי אחרי המלחמה בתהליך החיפוש אחר פתרון בר-קיימא לסוגיה הפלסטינית, "במיוחד כי הממלכה היא מובילת היוזמה הערבית המציגה הצעה ריאלית הכוללת הכרה בישראל בתמורה לאפשר לפלסטינים לקבל את מדינתם העצמאית בגבולות 1967".
מאפייני חוסר שביעות הרצון של סעודיה מחמאס נראים היטב באופן סיקור התקשורת הסעודית של המלחמה, ובמיוחד ברשת "אל-ערביה". העיתונאי הית'ם חסנין אמר שהסיקור הסעודי היה שונה מזה של התקשורת הקטארית - וכשמנהיג חמאס לשעבר חאלד משעל התראיין ב"אל-ערביה", הוא נשאל שאלות קשות יחסית.
"האם אתה מתנצל על מה שקרה לאזרחים ישראלים ב-7 באוקטובר?", נשאל משעל - וכשראש הלשכה המדינית בעבר לא מיהר לענות, הגיבה המגישה: "אתה אומר שזו התנגדות לגיטימית בעיניך, אבל מה שאנשים ראו על מסכי הטלוויזיה במערב היו הפרות של חמאס כלפי אזרחים".
העיתונאי הוותיק עבד אל רחמן אל-ראשד אף הזהיר את הפלסטינים: "הם (החמושים) גונבים את הילדים שלכם בפעם העשירית". לדבריו, "צעירים ערבים רבים מתמלאים בימינו באהדה עיוורת, שעשויה לשחזר את מה שקרה באפגניסטן, סוריה ועיראק, לשם יצאו ג'יהאדיסטים רבים כתוצאה מהתגייסות הנובעת מהסיקור התקשורתי".
כמו כן, בניגוד למדינות ערביות אחרות סעודיה לא הודיעה על ימי אבל על ההרוגים ברצועה, לא ביטלה אירועים מתוכננים, המשיכה לארגן פסטיבלים וקונצרטים ואף חגגה את זכייתה באירוח תערוכת "אקספו 2030".