לאחר מאבק ארוך שעבר כמה גלגולים משפטיים, התיר היום (ראשון) בית המשפט העליון לפרסם את שמו של קצין צה"ל לשעבר בדרגת אלוף-משנה, שביצע עבירות מין חמורות בבתה של אשתו מנישואיו השניים מאז שהייתה בת 11 ועד הגיעה לגיל 14. מדובר בתושב הצפון שי דיויס (60). שלב הטיעונים לעונש ייערך בחודש יוני הקרוב - אז ייקבע מועד גזר הדין.
הפרשה כולה נדונה בדלתיים סגורות, ובנובמבר בשנה שעברה התירו השופטים אבי לוי, ערן קוטון ואיל באומגרט את פרסום הכרעת הדין, למעט הפרטים המזהים של המעורבים מחשש לזיהוי המתלוננת.
המתלוננת עצמה, באמצעות עורכי דינה תמי אולמן, שחף אולמן ויעקב שלומוביץ, ביקשה ששם הנאשם יפורסם. באמצעות באי כוחה של המתלוננת, הוגשה ב-30 בנובמבר בקשה מטעמה של המתלוננת להרכב השופטים לפרסם את שם הנאשם.
השופטים החליטו לאפשר לתביעה ולסנגוריה למסור את עמדתם ולאחר מכן התירו את פרסום השם. ואולם, עורכי הדין משה ורינת גלעד, סנגוריו של דיויס, הגישו ערר לבית המשפט העליון. בסופו של דבר התירה היום השופטת דפנה ברק-ארז מבית המשפט העליון את פרסום השם.
דיויס שירת שנים ארוכות כקצין וכמפקד בצה"ל, נישא לאחר גירושיו לאמה של המתלוננת ב-2010. בני הזוג עברו להתגורר יחד, כל אחד עם ילדיו מנישואיו הראשונים. בכתב האישום יוחסו לדיויס מעשי אונס ומעשים מגונים "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני".
באחד המקרים המתוארים, בעת שהמתלוננת הייתה תלמידה בכיתה ו' או ז', היא צפתה בטלוויזיה ביחד עם בנו של הנאשם וישבה על הספה. אז, צוין באישום, דיויס עיסה את גופה. לאחר שהמתלוננת ובנו של הנאשם נרדמו, ביצע בה הנאשם מעשה אינוס.
"המתלוננת אמינה מאוד"
בהכרעת דין מנומקת קבעו השופטים כי הקשיבו בקשב רב לעדות המתלוננת. "התרשמנו באופן ישיר מדבריה, מאופן מסירת הדברים, ממנעד קולה בעת שענתה על השאלות, מהתנהגותה והתנהלותה הכוללת, ושקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים. בכלל זה נתנו דעתנו למחדלי החקירה שהיוו מטרה לחיצי באי כוח הנאשם".
השופטים הוסיפו כי "להתרשמותנו הבלתי-אמצעית, המתלוננת אמינה מאוד וגרסתה מהימנה מאין כמותה. גרסתה בדבר המאורעות שבכתב האישום לא נמסרה כמשנה סדורה ולא היה בה שמץ של דקלום. הקושי של המתלוננת למסור את הדברים ולהיזכר באירועים שהתרחשו לפני כעשור היה ניכר, וכך גם רצונה לדייק בדבריה ולא למסור דברים שבהם אינה בטוחה. עדותה של המתלוננת לוותה לעיתים בבכי בלתי נשלט, באמרות שהעידו על הכאב ותחושת המלכוד שבהם הייתה נתונה, וכן ביטאו השלמה עם מצב, שלא היה לה שליטה עליו".
השופטים הרשיעו את דיויס בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בהתייחס להתמשכות ההליכים והתנהלות היחידה החוקרת, ציינו השופטים כי "חקירות מן הסוג הנדון אמורות להיעשות בזריזות ויעילות, מתוך כבוד להליכי החקירה וכבוד לנחקרים. החקירות היו אמורות להיות מתועדות, מקיפות, וכוללות ביקור במקומות הרלוונטיים, ללא קשר למגבלות ומשאבים שאינם גבוהים במקרה כמו המקרה דנן".
הסנגורים, עורכי הדין משה גלעד ורינת גלעד, מסרו לאחר הכרעת הדין: "אדם מבוגר שכל חייו שירת את עם ישראל בתפקידים בכירים נחקר לפני כ-10 שנים על עבירות מין בבת רעייתו. הוא משוחרר ופרקליטות מחוז חיפה סגרה את התיק נגדו. לפני חמש שנים פרקליט מפרקליטות המדינה מחליט לפתוח את התיק שוב וכיום הוא מורשע.
"בישראל של היום זה המצב הרגיל ולא היוצא מן הכלל. אחוזי ההרשעה בעבירות מין מרקיעים לשמיים ולא תמיד בצדק. אנו מכבדים את הכרעת הדין של השופטים וחולקים על קביעותיהם, במלוא הכבוד הראוי. הקביעה הסופית תהיה של בית המשפט העליון בערעור. ההרשעה לכשעצמה לאדם כזה היא מכת מוות וגזר הדין עוד יוסיף עליה".
עו"ד תמי אולמן, שמייצגת את המתלוננת, אמרה: "הפרקליטות סברה שאין ממש בתלונת המתלוננת ועל כן סגרה את התיק. רק לאחר שהמתלוננת פנתה אל משרדנו, והגשנו ערר שהתקבל, נפתח התיק, הוגש כתב אישום והנאשם הורשע בדין. השם פורסם לאחר מאבק שניהלנו בנושא".