יממה לאחר הסערה במליאה בדיון על הצעת חוק להכרה ממשלתית באחריות לטבח בכפר קאסם ב-1956, יגיע מחר (יום ו') נשיא המדינה יצחק הרצוג לעיר ויישא דברים במסגרת אירוע זיכרון להרוגי הטבח. זו תהיה הפעם השנייה שבה נשיא מדינה ישתתף בטקס השנתי, לאחר ביקורו של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, בשנת 2014.
שבע שנים לפני כן, בדצמבר 2007, ביקר בכפר קאסם נשיא המדינה דאז שמעון פרס ואמר כי "קרה כאן בעבר אירוע קשה ביותר, שאנחנו מצטערים עליו מאוד". בעבר כבר הביעו שרים בממשלה את צערם על המקרה, שבו לוחמי מג"ב ירו למוות ב-49 מתושבי היישוב. ריבלין, בביקורו לפני שבע שנים, כינה את המקרה "הרג נפשע".
שר החינוך לשעבר יוסי שריד הביע התנצלות פומבית ואף הכניס את הנושא לתוכנית הלימודים בשנות התשעים. שר התיירות לשעבר, לימים נשיא המדינה משה קצב, אמר בעבר אף הוא שמשפחות הנטבחים ראויות לסליחה.
אתמול נפלה ברוב גדול הצעת חוק שקובעת כי על הממשלה להכיר באחריותה לטבח שאירע ב-29 באוקטובר 1956, ואותה הצעה גרמה לעימות חריג בין הנבחרים הערבים. לפי ההצעה של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף, "יום הטבח יהיה חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר והמדינה תממן את העמותה להנצחת זכר קורבנות הטבח".
השר עיסאווי פריג' ממרצ, יליד כפר קאסם וחבר הממשלה, תקף בחריפות בדיון במליאה את חברי הרשימה המשותפת: "אתם סוחרים ברגשות של הערבים. אתם רוצים לעשות פוליטיקה מהאבל. בוז לכם. אתם מנצלים את הכאב שלנו בשביל כמה קולות. אני אראה לכם, זה עוד לא נגמר". הוא צעק על תומא סלימאן וקרא: "תשתקי!".
הסדרנים התערבו בעימות בין השר פריג' לח"כ תומא סלימאן, והוא פונה למרפאת הכנסת כדי להיבדק. ח"כ יואב קיש מהליכוד עלה לדוכן לאחר מכן ועקץ את חברי מרצ ורע"ם: "פריג' וגם וליד טהא הולכים לחגוג בגיבושון של הקואליציה ביום ציון הטבח. רק על זה רציתי להעיר".
הטבח בכפר קאסם אירע ביום הראשון למבצע סיני, אז ערביי ישראל היו נתונים תחת ממשל צבאי ישראלי. באותו יום הטיל צה"ל עוצר על כמה כפרים ובהם גם כפר קאסם. אף שגדוד מג"ב הונחה ליידע את התושבים לגבי העוצר, הפקודה לא בוצעה במלואה. לפיכך, בסביבות השעה 17:00, כשהחלו כמה עשרות מתושבי כפר קאסם לחזור לבתיהם, החלו החיילים לירות בהם. מפקד המחלקה דיווח על מספר ההרוגים העולה ברשת הקשר. רק כעבור שעה לערך, כאשר דיווח מפקד המחלקה כי "קשה לספור אותם", התערב מפקד הגדוד והורה על עצירת הירי.
הלוחמים הועמדו לדין בבית המשפט הצבאי בראשות בנימין הלוי, ובגזר הדין הוא טבע את הבסיס למונח המשפטי-צבאי שנקבע לאחר מכן - "פקודה בלתי חוקית בעליל" - פקודה שאין לבצעה, כפי שנכתב בפסק הדין: "סימן היכרה של פקודה בלתי חוקית בעליל ומן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה ככתובת אזהרה האומרת-אסור... אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב".