כשבתה בת החמש של אשלי ריצ'רדסון-ג'ורג' ראתה את קמלה האריס לובשת חליפה לבנה בנאום הניצחון בפריים טיים בשבת, היא רצה לחדרה וחזרה כעבור כמה דקות, לבושה בשמלה וסוודר לבנים. הלבוש של האריס היה מחווה לתנועת הסופרג'יסטיות – התנועה שנאבקה על זכות הצבעה לנשים בתחילת המאה שעברה.
הילדה, אנדראה, לא רצתה רק להיות כמו סגניתו של הנשיא הנבחר, היא גם רצתה להיראות כמוה. ובאותו לילה, זה נראה אפשרי מתמיד. "שמחתי בשבילה כי את לא באמת מאמינה שאת יכולה להיות כל דבר שתרצי אלא אם כן את רואה את זה", אמרה ריצ'רדסון-ג'ורג' מניו יורק. "אז מבחינתה היא קבעה, 'אני יכולה להיות הנשיאה'. לראות את הניצוץ בעיניה, כאמא שלה, זה היה חזק מאוד".
עבור אינספור נשים ונערות, ההישג של האריס – להגיע לתפקיד השני בחשיבותו בארה"ב – מייצג תקווה וניפוץ תקרת זכוכית שאפשרה לגברים, בעיקר לבנים, להגיע לדרגים הגבוהים בממשל האמריקני. "היא דוגמה לאפשרויות הפוליטיות של נשים ועכשיו היא תיכנס לחדר הסגלגל ותספק נקודת מבט של איחוד מאבקים בכל מה שהממשל החדש יעשה בנושאי מגדר או גזע", אמרה גלינדה קאר, הנשיאה והמנכ"לית של Higher Heights, שמקדם בחירת נשים שחורות למשרות פוליטיות.
נאום הניצחון של ביידן
(צילום: רויטרס)
האריס, סנאטורית מקליפורניה בת 56, היא האישה הראשונה שתכהן בבית הלבן, האישה השחורה הראשונה, והאדם הראשון ממוצא הודי, או דרום-מזרחי אסיאתי, כפי שנהוג להרחיב בארה"ב. היא שאבה השראה מפעילות למען זכויות אזרח כמו שירלי צ'יזהולם, מרי מקלאוד בתון ופאני לו האמר, כמו גם מאמה ההודית, שיאמאלה גופלן. בנאום בשבת חלקה האריס כבוד לנשים, בעיקר לנשים שחורות, שסללו לה את הדרך. "אני האישה הראשונה בתפקיד, אבל לא אהיה האחרונה", אמרה האריס בנאומה הראשון לאומה לאחר הבחירות.
קים רינקון המתגוררת בלוס אנג'לס ישבה עם בתה בת התשע, ג'ורדן, לצפות בנאום. לפני שנה פגשו האם ובתה את האריס מאחורי הקלעים בעצרת כשהתמודדה בפריימריז הדמוקרטיים. ג'ורדן נתנה להאריס כפתור "קמלה לנשיאות" שענדה, והאריס התכופפה כדי להודות לה בגובה העיניים. "האריס הייתה כוכבת העצרת ההיא ועכשיו נבחרה לסגנית הנשיא", אמר רינקון, שבתה ממוצא מקסיקני-וייטנאמי. "התקווה הגדולה ביותר שלי היא שג'ורדן תגדל לחשוב שזה נורמלי".
סצנה דומה הייתה בפיניקס, אריזונה, בביתה של ניקול ראסל. כאשר האריס עלתה לבמה, בתה בת החמש של ראסל, מקנה, וחברתה הטובה ביותר קמו מיד ורצו לטלוויזיה. במשך דקות הן עמדו מרותקות. "היא חומה כמו אמא שלי", אמרה מקנה לחברתה.
מבחינת ראסל, אישה שחורה ילידת הוואי, לבחירתה של האריס יש משמעות עמוקה, לא רק עבור בתה אלא גם עבורה. "כשאני צופה בה אני רואה את אחיותיי, אני רואה את אמי. אני רואה כל אישה שחורה או חומה חרוצה", אמרה ראסל. "אני רואה את סטייסי אברמס. אני רואה את המלכה ליליואוקלאני. אני רואה את כל הנשים שסבלו כל כך הרבה דברים איומים כדי לעזור לנו לפלס דרך לקראת הרגע הזה. היא מסמלת את כל מה שעבדנו עבורו".
איג'יפט אוטיס ובתה בת התשע, אווה אלן, תושבות פלינט שבמישיגן, פגשו את האריס בספטמבר כשעצרה ליד חנות הספרים של אוטיס במסגרת הקמפיין, כשהתמקדה בקהילות שחורות במדינות המפתח. הצפייה בנאום ההיסטורי של האריס בשבת הייתה סגירת מעגל עבור האם והבת השחורות. "הבת שלי הולכת להיות חלק מההיסטוריה, משום שהייתה לה ההזדמנות לנהל שיחה עם סגנית הנשיא השחורה הראשונה שלנו", אמרה אוטיס. "זה רק מוכיח עד כמה ייצוג חשוב".
בפיירבנקס, אלסקה, טרינה ביילי ובתה לילה בת ה-13 ישבו לצפות בנאומה של האריס, עם ידיים שלובות. זה היה רגע של תקווה ושל אבל כאשר שביילי נזכרה בנשים שחורות שאהבה ומעולם לא יכלו לעלות על במה כזו. "אני מאמינה שנשים שחורות צריכות להיות בכל מקום שבו מתקבלות החלטות", אמרה ביילי, שחורה בעצמה. "היום זו הסנאטורית קמלה האריס. מחר זו הבת שלי, לילה".
לילה, שרוצה להיות נשיאה יום אחד, אמרה כי נאומה של האריס נתן לה ביטחון בכך שהחלום שלה אפשרי. "נערות צעירות מרגישות שהן מסוגלות לעשות יותר ממה שחשבו שהן מסוגלות לעשות", אמרה לילה. "הרגשתי מדהים, זה גרם לי להרגיש שיש לי הזדמנות לעשות דברים שבעיקר גברים עשו".
