משרדי הממשלה מזגזגים ומתקשים להסביר ובג"ץ יכריע: האם המיזם השנוי במחלוקת להקמת רכבל בעיר העתיקה יוקם על אף הפגיעה בנופים ההיסטורים ובמורשת? ביום ראשון יתקיים בבג"ץ דיון על הליכי האישור המקוצרים שעבר פרויקט הרכבל בוועדה לתשתיות לאומיות מבלי שעבר דרך גופי התכנון הרלוונטיים.
התוואי הכולל של הרכבל הוא 1.4 ק"מ, ועשוי להתחיל בתחנת הרכבת הישנה בדרך חברון, ומשם מעל לגיא בן הינום להר ציון, ומתחת לשער האשפות תוקם תחנה שתשמש את באי העיר העתיקה. לפי התוכניות, הרכבל יוכל להסיע 1,800-3,000 נוסעים בשעה מתחנת המוצא.
את העתירה נגד התוכנית הגישו ארגוני סביבה ותחבורה ציבורית ובהם אדם טבע ודין, 15 דקות, ארגון הארכיאולוגים עמק שווה ואחרים, כשלדבריהם הקמת הרכבל תוביל לפגיעה אנושה בנופה הקדום וההיסטורי של העיר, תיצור פקקי תנועה אדירים כתוצאה מהסעות תיירים שייחנו ברחובות הצרים הסמוכים לתחנת המוצא, ויפגעו בסוחרי העיר העתיקה בשל שינוי הגישה של התיירים לאזור וכי הוא תחליף גרוע לקידום תחבורה ציבורית לכותל.
(ירון ברנר )
תוכנית הרכבל אושרה על ידי הממשלה ב-2018, ועוררה התנגדות ציבורית חריפה. לפי התוכנית, לאורך מסלול הרכבל יוצבו 15 עמודי ענק בגובה של עד שמונה קומות, ועליהם יעבור הרכבל שיפגע בנופים ההיסטוריים של אגן העיר העתיקה. הרכבל שייצא ממתחם התחנה יעבור בדרכו להר ציון מעל גיא בן הינום, גיא היסטורי שלא עבר מעולם פיתוח מודרני, ויפגע בקו הרקיע של ירושלים. מהר ציון ימשיך הרכבל לאורך החומות עד מתחם קדם שייבנה כעשרים מטר מחומות העיר העתיקה ויפגע גם הוא בחזותן. התוכנית השנויה במחלוקת קודמה על ידי משרד התיירות והוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), שלעומת הליכי התכנון הרגילים פוגעת ביכולתו של הציבור להתנגד לתוכנית לנוכח מאפייניו התחבורתיים כביכול.
בג"ץ כבר קבע בפברואר, בהרכב שבראשותו ישבה הנשיאה חיות, כי על המדינה להסביר מדוע לא נפלו פגמים בתוכנית כפי שטוענים הארגונים ומדוע הפרויקט קודם בהליך מהיר כפרויקט תחבורתי אף שהוא הוגדר כתיירותי. על הפגיעה בנכסיה ההיסטוריים של העיר כתבו הארגונים כי "איש באיטליה לא יעלה על הדעת ליצור רכבל לכיכר סן מרקו בונציה או לקולוסיאום ברומא, למרות שקשיי התנועה שם מקשים על התיירים מזה שנים ארוכות. ואילו כאן נראה כי ממימוש התוכנית צפויה פגיעה חזותית קשה כזו, אשר לא רק שאין לה הצדקה אלא שגם לא נשקלה כיאות".
המדינה טענה כי מטרת הפרויקט היא לפתור את בעית הנגישות התחבורתית הלקויה לכותל המערבי, וציינה כי לוקח 45 דקות להגיע ממרכז העיר לכותל. אך במסגרת בדיקה פשוטה שערכו המתנגדים בגוגל, זמן ההגעה המקסימלי הוא 18 דקות. עומסי התנועה הכבדים באזור לא מצדיקים את הפגיעה המשמעותית בהקמת הרכבל וגם אם היה רכבל שכזה, הרי שממלונות העיר קל יותר להעביר תיירים ישירות בכותל ולא ברכבל שיוביל אליו.
בנוסף, לדבריהם, המדינה לא בדקה חלופות כראוי. אמנם קו הרכבת הקלה והכבדה שאמורים להגיע סמוך לכותל נמצאים בעיכוב ובשלבים תכנוניים שונים, אך עדיין לא הוצגה תוכנית לתגבור קווי אוטובוס וסימון נתיבי העדפה - פתרון קל ופשוט בהרבה. בנוסף, בערים היסטוריות רבות נהוג לסגור את האתר ההיסטורי לתנועת כלי רכב ולאפשר רק תנועה של תחבורה ציבורית והליכה רגלית, אפשרות נוספת שלא בוצעה בירושלים שממשיכה לעודד תנועת רכב פרטי.
במשרד התחבורה זגזגו בנוגע לפרויקט. תחילה אמרו כי אינם מכירים את הפרויקט או מעורבים בו. בשנה שעברה פורסם ב-ynet מסמך פנימי בין גורמי מקצוע במשרד שבו נכתב כי "לאחרונה הובהר כי הצפי לביצועם של חלופות אלו (רכבת כבדה וקלה - א"ז) עלול להתעכב בצורה משמעותית, ולפיכך עלה כי יש צורך דחוף בתוכנית תחבורתית משלימה. לאור האמור התבהר כי פרויקט הרכבל שאמנם תוכנן במקור כפרויקט תיירותי בלבד, הינו בעל חשיבות תחבורתית הצפוי לתת מענה נדרש לאזור", נכתב.
שלמה גבר, מנכ"ל עמותת היהדות הקראית העולמית, קבל בשיחה עם ynet על כך שהרכבל אמור לחצות את בית העלמין הקראי עתיק היומין בעיר. "בית העלמין הזה רשום בטאבו על אדמה פרטית של הקהילה, וקבורים בו אלפי קראים. יום אחד שמענו שמקודמת תוכנית לבניית רכבל שיחצה את בית העלמין, וביקשנו לקבל מסמכים על חלופות. ראינו שהיו חלופות לעבור מעל בית עלמין קתולי ולחצות בית עלמין יהודי נוסף, אך זה נשלל על הסף. אפשרות המעבר מעל בית העלמין היהודי קראי נשארה ומבחינתנו לחצות עם רכבל זה דבר פסול ולא יעלה על הדעת. גם מבחינה הלכתית זה בלתי אפשרי, כי לפי ההלכה היהודית קראית לא נוכל להשתמש בבית העלמין, זה מטמא את המתים".
גבר הוסיף כי "הצפנו את הדברים האלו ובשלבים הראשונים שנודע לנו המיזם הזה כבר אז ערערנו ופנינו לוות"ל על התוכנית הזאת, אבל הם הציעו לנו את אחד הדברים המגוחכים: להעתיק את הקברים. זה נשמע לי הזוי לחלוטין ומקומם. התוכנית הזו פוגעת בזכות קניינית ובזכות לחופש דת והכל בגלל מחדל של רשויות התכנון שהתפלאו מכך שקיים בית עלמין פעיל באזור".
מארגון "עמק שווה" נמסר כי "בקרב אנשי המקצוע קיימת תמימות דעים שמדובר בפרויקט הרסני לאגן העיר העתיקה. העובדה שגם היום, שלוש שנים אחרי שאושר, המדינה אינה יודעת להציג תשתית עובדתית מדוע צריך את הפרויקט, מוכיחה שמטרתו אינה תיירותית או תחבורתית אלא פוליטית. אנו מקווים שגם בג"ץ יראה את הכשלים עליהם הצבענו לאורך כל הדרך ויציל את ירושלים מהרעיון המעוות של רכבל מעל גיא בן הינום ולאורך חומות העיר העתיקה".
מהמשרד לפיתוח ירושלים, משרד התיירות ומשרד התחבורה - שמובילים את הפרויקט, לא נמסרה תגובה.
מעיריית ירושלים נמסר: "פרויקט הרכבל מהווה תשתית תחבורתית משמעותית, והוא עתיד להשתלב במערך הסעת ההמונים בעיר ולהפחית משמעותית בעומסי התנועה לעיר העתיקה וסביבתה. פרויקט זה הנו חלק בלתי נפרד מהמדיניות הכוללת לקידום תשתיות התחבורה הציבורית בבירה ולצמצום השימוש בכלי רכב פרטיים (דוגמת הרכבת הקלה, נת"צים, שבילי אופניים ועוד). הרכבל גם יסייע כגורם משיכה תיירותי, וככזה, הוא ישפר משמעותית את נגישות התיירים והציבור הרחב לאזור. מדובר בתוכנית שנערכה ואושרה לאחר תהליך תכנוני יסודי, בשיתוף ציבור מקיף למציאת האיזונים ותוך התחשבות בכלל הצרכים. אנו תקווה, כי בית המשפט יסבור כמותנו, יראה כי נעשו האיזונים הנדרשים במסגרת התוכנית ושכבר בקרוב נוכל להשלים את ההליך המכרזי ולהתחיל בביצוע הפרויקט כה חשוב זה".
מהוועדה לתשתיות לאומיות נמסר: "עמדת הוועדה תובא בפני בית המשפט".
