אלפרדו ווקס (84) ממושב נתיב העשרה הוא אחד מהאנשים האופטימיים ביותר שאפשר לשוחח איתם. אחרי שאיבד שני בנים במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, עמית ויגאל, הוא חזר לאחרונה הביתה - ומשתדל לחייך רוב הזמן. גם אתמול (שלישי), בטקס השקת אתר "נתיב התקווה" לזכר 20 נרצחי המושב, בעת שהונף דגל ישראל הגבוה במדינה - אלפרדו חייך מכל הלב.
"יגאל ועמית אצלי תמיד בלב, וזה הכי חשוב", הוא אמר. "הם שם כל יום, כל היום. האהבה נמצאת עמוק בפנים".
דגל הענק שהונף בנתיב העשרה, מול רצועת עזה, מתנשא לגובה של 53 מטרים - וקשה מאוד שלא להבחין בו. הוא הוקם בלב גן "נתיב התקווה", גינה ציבורית גדולה עם עצי זית בקצה הדרומי ביותר של המושב - ממש על גבול רצועת עזה. מהגן רואים בבירור את השכונות הצפוניות של הרצועה, והחל מאתמול יראו משם העזתים את הדגל הענק - והמסר מבחינת התושבים ברור.
לדברי אלפרדו, ערב-ערב הוא יושב במרפסת ביתו שצופה לרצועה. לפני כמה ימים הוא גם רכש טלסקופ כדי שיוכל לתצפת על האזור הצפוני שלה. "אני יודע בדיוק מה קורה ומה מצב המלחמה", אמר. "הכול קורה מול העיניים שלי".
הוא עלה מארגנטינה בגיל צעיר, ועדיין מדבר במבטא דרום אמריקני. בעברו היה חקלאי, וכעת מסור לגידול נכדיו. שני ילדיו נרצחו בעת שיצאו להגן על המושב, והם הונצחו באתר החדש יחד עם שאר נרצחי מושב נתיב העשרה.
הגן הוקם תוך זמן קצר, ביוזמה מקומית של המושב. האדריכל ותושב המושב, ישי ביידר, עיצב את המקום. מעצב הגינות אייל שטרן, שאחיו אורן שטרן ז"ל נרצח באותה שבת, היה אחראי על ביצוע העבודות בשטח. ממול לגן, על חומה אפורה, קיר הפסיפס "נתיב לשלום" - שבעבר סימל את התקווה לשקט ולשלום עם השכנים מדרום - נראה כיום הרבה פחות רלוונטי.
לטקס אתמול הגיעו משפחות נרצחי הטבח בנתיב העשרה, לשם חדרו מחבלים באמצעות רחפנים ממונעים במתקפת הפתע. נאווה אפנג'ר, שאחיה גיל תעסה ז"ל נרצח במושב, ואחיינה אור תעסה ז"ל נרצח בחוף זיקים, בחרה להתמקד בתקומה. "הדגל שמתנוסס כאן הוא סמל התקומה של המושב", אמרה. "זהו תחילתו של מסע התקומה של הקהילה הנהדרת והתומכת שלנו, שנעשה הכל על מנת שלא תתפרק. הדגל מתנוסס כאן בגאווה בדיוק כמונו".
איתי לוי, מהנהגת המושב שהיה מבין יוזמי הקמת הגן, אמר כי "המושב צמא לשורשים חדשים. אני אומר לתושבים כאן, הרימו את הראש ואל תפסיקו להאמין שיבוא היום ונחזור להיות קהילה מאוחדת".
מעיין שניאור, גם היא מהנהגת היישוב, אמרה: "20 עצי הזית לזכרם של חברינו שנפלו מסמלים את השורשיות והחיבור של האדם למקום. כל מי שיגיע לפה ימצא מקום למרפא, המקום יהפוך לאבן שואבת ולתקווה".