סביר להניח שגם אם היו מבקשים מצמרת המטכ"ל או השב"כ לשרטט את סבב הלחימה מול הג'יהאד האיסלמי – שבכלל התחיל בשבוע שעבר עם הירי באמצע היום לעבר שדרות בעקבות מותו של האסיר שובת הרעב חאדר עדנאן – הם היו מתקשים להאמין שהוא יילך כל כך חלק. אבל אז הגיעה הפגיעה הישירה של הרקטה ברחובות ולימדה שוב, שאין הגנה הרמטית גם עם כיפת ברזל ושאין תחליף למדיניות התגוננות נכונה של אזרחים. זו גם תזכורת למה שעלול להתרחש בלחימה רב זירתית מול אויבים עם יכולת אש אחרות ומשופרות.
הג'יהאד הוא הארגון היותר חלש במרחב, ועדיין מבצע "מגן וחץ" מסתמן כאחד היותר מוצלחים של מערכת הביטחון, שמביאה לידי ביטוי את העליונות המודיעינית והטכנולוגית בזירה המבצעית. זה בדיוק מה שהרופא רשם עבור ישראל אחרי השחיקה בהרתעה שנרשמה בחודשים האחרונים, הן בזירה הצפונית מול חיזבאללה וכמובן גם מול עזה שבה ניכר כי "הברגים התרופפו" – כפי שאומרים בצה"ל – מאז מבצע עלות השחר.
על מכת הפתיחה שהונחתה על צמרת הג'יהאד כבר נכתב רבות, בעיקר סביב הביצוע הסימולטני עם מודיעין מדויק, שמהדהד בעוד כמה מקומות באזור. אם יש משהו שמנהיגי חמאס וחיזבאללה חוששים ממנו במיוחד אלו הם הסיכולים הממוקדים ולכן זה גורם מרתיע במיוחד, בוודאי כשהוא התבצע תוך כדי לחימה ולא רק כמכת פתיחה, כגון חיסול ראש מערך הרקטי של הארגון בדירת מסתור שבה שהה, כשידע שהוא על הכוונת והתנהג כמבוקש. 14 שעות לאחר מכן חוסל גם סגנו, מה שמהווה הישג מבצעי מרשים עוד יותר.
הפגיעה בבית ברחובות
(צילום: משטרת ישראל, Hagarco)
מנגד, להוציא את הירי לרחובות, עד לכתיבת שורות אלה הג'יהאד הפגין יכולות חלשות מאוד בירי תלול מסלול: קצת יותר מ-800 רקטות שלא פחות מ-20% מתוכן בכלל נפלו ברצועה. זה מלמד שהמכות שהונחתו עלייו בשנים האחרונות, במבצעים עלות השחר ושומר החומות ולפני כן בחגורה שחורה, כן גרעו ממנו יכולות התקפיות והוא לא הצליח לשקם אותן ולמלא את המחסנים כפי שרצה. המצרים סגרו הרבה יותר טוב את מעבר רפיח, צה"ל אטם את הים ומה שהם הצליחו לייצר באופן מקומי מתברר כלא איכותי.
סיכול שלושת הבכירים במכת הפתיחה גרם להלם של ממש בארגון ונדרשו לו 36 שעות לייצר מענה של ירי רקטות. קדם לו הניסיון להוציא פיגוע באמצעות טיל נ"ט, שגם הוא סוכל. הארגון עדיין מחפש פעולה טקטית לסיום ומי שלוחץ על כך אלה הם האיראנים. גורמי הערכה בישראל סבורים שאיראן היא זו שמטרפדת את הפסקת האש, באמצעות לחץ על בכירי זרוע החוץ של הג'יהאד, שנמצאים כעת בלבנון ובסוריה. מבחינת האיראנים, קבלת ההסכם תהיה כניעה מוחלטת לישראל, אחרי שהארגון שמזוהה איתם יותר מכל ארגון אחר חטף מכה קשה ועד כה לא, מלבד הפגיעה הישירה אתמול ברחובות, לא הצליח לרשום הישג אחד בסבב הנוכחי. לכן, מבחינתם, עד שזה לא יקרה הם ימשיכו ללחוץ.
כזכור, האיראנים מממנים את הג'יהאד בעשרות מיליוני דולרים בשנה, ונכון לרגע זה הם מבינים שההשקעה יורדת לטמיון. מנגד המצרים לוחצים על הג'יהאד לקבל את הפסקת האש וגורמים איראנים החלו לתדרך נגדם בכלי התקשורת המקומיים, באמצעות הצגתם כמשתפי פעולה של ישראל.
גם חמאס, שיושב על הגדר עד עכשיו, מעוניין בהפסקת אש כדי למנוע פגיעה כלכלית ולצמצם את משך המערכה שגורמת לנזקים, כמו למשל הכנסת סחורות לעזה ויציאת 18 אלף פועלים לעבודה בישראל.
למרות הסיפוק בצה"ל ובשב"כ, נערכים שם לאפשרות של פיגוע מפתיע שיכול לצאת לא רק בגבול עזה אלא גם ביהודה ושומרון, שאיתו ירצה הארגון לסיים את המערכה. עד כה הצליחה ישראל לא רק לבדל את הזירה הצפונית מהאירוע ואת חמאס עזה, אלא היא שומרת גם את הגדה שקטה. זו שעת מבחן לראש הממשלה, שיצא למבצע אחרי ביקורת חריפה מימין ותחת חשדנות רבה עקב הבלגן של תחילת הקדנציה. אמנם ישראל תצטרך לגבות מחיר כבד על הפגיעה הקשה ברחובות, אבל נתניהו מספיק מנוסה כדי לזכור: ההישגים של היום הם הדשדוש והחמיצות של מחר.
