זירת הפיגוע בצומת חמרה
(צילום: עידו ארז)
בחמאס פיללו לפיגוע בנוסח זה שבוצע הבוקר (שישי) בבקעת הירדן: כזה שלא יוביל את ישראל לתקוף ברצועה וישמור את עזה מחוץ למשוואה, ובמקביל יוכיח שראשי חמאס עמדו בהבטחתם "להגן על אל-אקצא". בארגון עושים מאמץ יוצא דופן להלהיט את הגדה המערבית ואת מזרח ירושלים - עד הבוקר לא בהצלחה ניכרת.
הציבור הפלסטיני בגדה נותר בביתו במהלך הרמדאן חרף התמונות הקשות של הכאת המתפללים במסגד אל-אקצא, ואפילו במזרח ירושלים ההמונים לא יצאו לרחובות. אבל הפיגוע היום, שבו נרצחו שתי צעירות ישראליות ואימן נפצעה קשה מאוד, נותן עוד דחיפה למנהיג חמאס בחו"ל, סאלח אל-עארורי, שעושה מאמץ ניכר להבעיר את השטח, ולאחרים שמנסים לתדלק את התבערה מרצועת עזה, כמו "מטה הגדה" שמורכב ממשוחררי עסקת שליט.
אפשר לצפות לכך שבימים הקרובים נראה עוד ניסיונות פיגועים, גם לנוכח המשך המתיחות בהר הבית בעשרת הימים שנותרו לרמדאן. נזכיר: אמנם היום ומחר לא תותר עליית מתפללים יהודים בשל השבת, אבל בימים ראשון ושני הקרובים כבר יחודשו ביקורי הלא-מוסלמים בהר, וניתן לשער שנראה שוב כיצד עולה המתיחות ואיתה רף האלימות. ואת המובן מאליו צריך להדגיש: כל עוד חמאס לא משלם מחיר על ניסיונותיו להבעיר את הגדה, הרי שגם לאחר שיסתיים הרמדאן יימשכו ביתר שאת מאמציו להוציא לפועל פיגועים.
תיעוד הנזקים בלבנון לאחר תקיפת צה"ל
(צילום: רויטרס)
וכאן נעוצה ההפתעה היחסית שהתגלתה במסגרת ההתפתחויות של 48 השעות האחרונות: ישראל החליטה לסגור את המערכה מול הרצועה וליישר קו עם מדיניות הבידול של חמאס. כלומר, הארגון יכול לפעול בגדה המערבית ובירושלים, ואפילו להפר שקט של כמעט 17 שנים בגבול הצפון עם שיגור 34 רקטות, ועדיין ממשלת ישראל תעדיף תגובה מצומצמת, הכלה של האירוע, ועימות מוגבל מול חמושים בגדה, במקום לטפל בראשי הנחש בעזה (יחיא סינוואר), בביירות (סאלח אל-עארורי) ובעוד כמה בירות ערביות.
קשה להאמין שמדובר בממשלת ימין-מלא-מלא, עם איתמר בן גביר חובב השריפות, עם בצלאל סמוטריץ' שהבטיח בזמנו לשטח את עזה, ואפילו עם יריב לוין וכמה חברים אחרים מהליכוד, שניכר שבוער בהם דבר אחר: להשלים את ההפיכה המשטרית מיד אחרי החגים.
הפעילות יוצאת הדופן של חמאס מלבנון, עזה והגדה, וההנחה שחיזבאללה איפשר בעצימת עין את הירי בחג, מלמדות שההרתעה הישראלית נשחקה לא רק נוכח המשבר הפנים-פוליטי בישראל, אלא גם בשל החלטה של ממשלת נתניהו להסתפק בתגובה מצומצמת מאוד, שמחד מאפשרת אולי לחזור לשגרה במהירות, אך מאידך מקרבת את הפיצוץ הבא.
ראשי המשטר האיראני וצמרת חיזבאללה צופים לעת עתה מהצד ומבינים שהמדיניות המגומגמת הזו של בנימין נתניהו ושריו נובעת מחולשה. או כפי שכתב בעבר יאיר נתניהו על ממשלת בנט-לפיד, "הם מריחים את הדם". היום הם מריחים את ההיסוס. ככה לא בונים הרתעה, ככה סוללים את המלחמה הבאה.
