עימותים פרצו אמש (יום א') בשולי העצרת שבה השיק העיתונאי ואיש הימין הקיצוני אריק זמור את קמפיין הבחירות שלו לנשיאות צרפת, כשפעילים נגד הגזענות ספגו מכות וזמור עצמו מצא עצמו נלפת בראשו על-ידי אחד ממתנגדיו. זמור – יהודי שמתנגד נחרצות להגירה ולהתבדלות של קהילות מיעוטים בתוך צרפת, ושדוגל בתיאוריית "ההחלפה הגדולה" שלפיה מוסלמים ושחורים מובאים לצרפת כדי להחליף את אוכלוסייתה המקורית – הוא דמות שנויה במחלוקת במדינה, וכוחות הביטחון נערכו מבעוד מועד לאפשרות של עימותים סביב העצרת שלו.
עוד על האיש שמסעיר את הפוליטיקה הצרפתית:
• זמור צולל בסקרים ומסתבך: אצבע משולשת ו"רומן מחוץ לנישואים"
• היהודי שרוצה "להציל את צרפת מהמיעוטים" רץ רשמית לנשיאות
• הבחירות בצרפת מעלות מהאוב את פרשת דרייפוס
המהומה בעצרת של זמור: שליחת ynet ו"ידיעות אחרונות" לצרפת, תמר שבק, מדווחת
(צילום: נויל האריס)
הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת ייערך ב-10 באפריל, והסקרים צופים נכון לעכשיו קרב בין זמור לבין המנהיגה הוותיקה של הימין הקיצוני בצרפת, מרין לה פן, על הזכות לעלות לקרב מכריע מול הנשיא עמנואל מקרון בסיבוב השני. שניהם צפויים להפסיד למקרון בסיבוב שכזה.
עצרת ההשקה של זמור נערכה בפרבר צפוני של פריז, ולפי הערכות כ-10,000 מתומכיו השתתפו בה. הם הריעו לו ונופפו בדגלי צרפת. במהלך האירוע חשף זמור בן ה-63 את סיסמת הקמפיין שלו: "בלתי אפשרי זה לא צרפתי" – אמרה המיוחסת לנפוליאון. "אם אנצח בבחירות האלה, לא יהיו אלה סתם עוד חילופי שלטון, אלא תהיה זו תחילת כיבושה מחדש של המדינה היפה ביותר בעולם", אמר זמור.
אריק זמור מותקף על-ידי אחד ממתנגדיו בעצרת
המשתתפים בעצרת שרו את המנון צרפת, קראו "זמור, נשיא!" ו"ננצח!" ונופפו בדגל הטריקולור הצרפתי. כתבים של סוכנות הידיעות AP דיווחו כי ראו כמה פעילים לבושים בשחור עם הכיתוב "לא לגזענות" על גב חולצתם סופגים מכות מאנשים בעצרת, ואז מוּצאים מהמקום תוך הפעלת כוח רב. העימותים הפיזיים, כך דווח, נמשכו מחוץ לאולם, בחילופי מהלומות בין מאבטחים לבין פעילים נגד הגזענות, ודווח כי המשטרה עצרה כמה מפגינים נגד זמור. סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת כי תומכים של זמור נראו גם משליכים כיסאות לעבר פעילי המחאה. מנגד, במהלך העצרת תועד רגע שבו נראה פעיל מחאה לופת את ראשו של זמור. בהמשך דווח כי זמור נפצע קלות בתקרית הזו.
בזמן העצרת של זמור הפגינו נגדו אלפים בפריז. בין השאר הניפו פעילי המחאה שלט שעליו נכתב "פריז תשתיק את הימין הקיצוני".
רוצים שהעם הצרפתי ייעלם
"אני לא גזען", הצהיר זמור בנאומו, שנמשך כשעה וחצי. "אנחנו מגינים על המדינה שלנו, על מולדתנו, על המורשת של אבותינו, כדי להוריש לילדינו את צרפת כפי שהכרנו אותה". לפני הנאום ספגו כתבים מתוכנית טלוויזיה צרפתית שנכחו באירוע שריקות בוז ועלבונות מצד תומכיו של זמור, ובעקבות זאת הם פונו לזמן קצר החוצה על-ידי מאבטחים. הם שבו מיד אחר כך, אבל בנאומו תקף זמור את התקשורת בחריפות: "הם מעוררים ויכוחים סביב ספרים שכתבתי לפני 15 שנה, הם מחטטים בחיי האישיים, הם קוראים לי בכל מיני שמות", האשים. "יריביי רוצים במותי הפוליטי, עיתונאים רוצים במותי החברתי, וג'יהאדיסטים רוצים פשוט במותי". בדבריו על חטטנותה של התקשורת התכוון כנראה זמור לחשיפה במגזין הצרפתי Closer שלפיה הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים עם העוזרת הבכירה שלו והכניס אותה להיריון. לפי הדיווח היא צפויה ללדת בסמוך לבחירות.
זמור, יהודי ממוצא אלג'יראי, נחשב לאיש ימין קיצוני אף יותר מלה פן, ובעבר עמד לדין כמה פעמים בגין הסתה לשנאה וגזענות. הוא דורש שאזרחים זרים "ייטמעו" בתרבות הצרפתית במקום לשמור על זהותם, ורוצה שייאסר על הורים לתת לילדיהם שמות זרים ושיוּתר להם לתת להם רק שמות צרפתיים מסורתיים. הוא דורש גם לחדול ממתן אזרחות לאדם מעצם לידתו על אדמה צרפתית, ולגרש פושעים שהם אזרחים זרים, וכן מבקשי עבודה זרים שאינם מוצאים עבודה בתוך שישה חודשים. "צרפת חוזרת, משום שהעם הצרפתי קם על רגליו", הצהיר אמש. "העם הצרפתי עומד מול אלה שרוצים לגרום לו להיעלם".
אף שזמור הוא יהודי, כמה ממבקריו הגדולים ביותר באים מהקהילה היהודית בצרפת. בין השאר הם טוענים כי "שנאת המוסלמים" שהוא מקדם לכאורה מקשה עליהם להסביר לפוליטיקאים המקומיים שבצרפת נשקפת ליהודים סכנה מצד אנטישמיות איסלאמיסטית גוברת, ולטענתם דבריו של זמור מציירים את היהודים עצמם כגזענים. הסופר ברנר-אנרי לוי אף הצהיר כי זמור "מסוכן ומבזה את המוסר היהודי". מנגד, יש בקהילה מי שסבורים כי עליית זמור תוכל לחזק את ביטחונה, בעזרת פעילות תקיפה יותר נגד חוסר ההשתלבות של מוסלמים בחברה החילונית הצרפתית.
הקהילה היהודית והנסיקה של זמור: ריאיון עם מאיר חביב
(צילום: שמוליק דודפור)
חבר הפרלמנט הצרפתי מאיר חביב אמר לאחרונה בריאיון לאולפן ynet כי זמור, שאותו הגדיר "איש מוכשר באופן יוצא דופן", איננו מפלצת, וכי יש לו גם כמה רעיונות נכונים, אבל הדגיש כי יש לו איתו מחלוקות עמוקות, בכלל זה העובדה שהוא, זמור, איננו ציוני. הוא ציין כי אם "איסור השמות הלא-צרפתיים" שמבקש זמור להחיל אכן ייכנס לתוקף, גם יהודים לא יוכלו לקרוא לילדיהם בשמות יהודיים כמו זה שלו, "מאיר".
גם "הפריזאיות" רצות לנשיאות
דוגמה להצהרותיו המקוממות של זמור בעיני רבים בקהילה היהודים ניתנה בספטמבר: בריאיון שהעניק אז טען זמור כי לא המחבל שביצע את הפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז ב-2012 ולא שלושת הילדים היהודים שנרצחו בו היו צרפתים באמת, משום שכולם נקברו מחוץ לצרפת (המחבל מוחמד מראח נקבר באלג'יריה, הילדים שנרצחו נקברו בישראל). על יהדותו שלו זמור ממעט לדבר, ובצרפת, שבה סיקור חייו האישיים של פוליטיקאי נחשב בדרך כלל לטאבו, העיסוק התקשורתי בה אינו רב. בעבר סיפר בריאיון כי הוא אינו מאמין באלוהים, אבל כן מקפיד על אכילת מזון כשר בביתו ומבקר בחגים בבית הכנסת.
לצד עמדותיו נגד המהגרים משמיע זמור גם עמדות רוויזיוניסטיות בכל הנוגע להיסטוריה הצרפתית: בין השאר טען שמשטר וישי שפעל בדרום צרפת בזמן הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה סייע להציל יהודים, אף שהמשטר הזה שיתף פעולה עם הנאצים בשואה. זמור גם הטיל ספק בחפותו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס. "הרבה אנשים ממהרים לטהר את שמו של דרייפוס, אבל הפרשה הזו עמומה", אמר בשנה שעברה. "אנחנו לעולם לא נדע", הוא הוסיף באשר לעמדה המקובלת כיום על ידי ההיסטוריונים שדרייפוס הופלל בשקריהם של קצינים בצבא צרפת – תוך שהוא מדגיש כי חפותו של דרייפוס "אינה ברורה".
זמור מקווה לגרוף בבחירות קולות לא רק של מצביעי לה פן מסורתיים, אלא גם של מצביעים של הימין המתון יותר. יש המאמינים כי העובדה שהוא עצמו יהודי ממוצא צפון אפריקני תקל על שמרנים מהמרכז להצביע לו, משום שיוכלו לומר לעצמם שהצבעה לאדם בעל רקע כזה הופכת אותם ללא-גזענים.
13 צפייה בגלריה
המרוץ הולך ומתגבש: גם רוב המפלגות האחרון כבר הכריזו על מועמד. זמור, אתמול
(צילום: EPA)
הנשיא מקרון, איש מרכז שהוא כאמור הפייבוריט בבחירות, טרם הכריז רשמית שיתמודד על כהונה נוספת, אך ההערכות הן שיעשה זאת בקרוב. בסוף השבוע בחרה מפלגת הרפובליקנים, המפלגה השמרנית הגדולה ביותר של צרפת, בוולרי פקרז, מושלת אזור פריז ושרה לשעבר, כמועמדת שלה לנשיאות. גם מנהיג השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון כבר הודיע שיתמודד על התפקיד, ועבורו זו תהיה הריצה השלישית לנשיאות. אתמול ערך בפריז עצרת משלו בהשתתפות כמה אלפים מתומכיו. מועמדים אחרים שהכריזו על התמודדותם הם ראשת העיר פריז אן הידלגו, שהיא אשת שמאל, ופעיל גרינפיס לשעבר יניק ז'אדו, איש המפלגה הסוציאליסטית.
