הרמטכ"ל אביב כוכבי הפסיד אתמול בקרב, שלפי נשיאת בית המשפט העליון הוא היה צריך לוותר עליו מראש. אבל כוכבי החליט ללכת על כל הקופה, כשהוא נושא עימו את כל יוקרתו בתור המפקד העליון של הצבא. זה נגמר בפסיקה שההשלכות שלה עוד יתבררו בעתיד.
בתמצית, החלטת בג"ץ אתמול עסקה בהחלטה של ראש אכ"א דאז, אלוף מוטי אלמוז, להדיח את קצין מצ"ח של פיקוד הדרום, רס"ן גלעד פרנקן. האחרון היה מפקדם של שני סוכני מצ"ח, שהפעילו לחץ על סמ"ר ניב לובטון ז"ל, לוחם בגבעתי, כדי לגייס אותו כמקור נגד חבריו. לובטון לא היה יכול לשאת בעול והתאבד, לא לפני שהזהיר את הסוכנים שהוא נואש עד כדי נטילת חייו שלו.
הפרשה המטלטלת הובילה לפתיחת חקירה פלילית ובמקביל גם לתחקיר פיקודי, בהובלת קצין המשטרה הצבאית הראשי. בתחקיר לא ננקטו צעדים נגד פרנקן, אבל שנה וארבעה חודשים אחרי האסון, החליט אלמוז להדיח אותו מתפקידו ובכך להרחיב את תפיסת האחריות הפיקודית. פרנקן, בצעד חריג, עירער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שביטל את ההדחה. או אז לקח כוכבי הימור גדול כדי לגבות את היכולת של המפקדים להחליט מהם גבולות האחריות, ועירער לעליון. אתמול זה נגמר בהפסד, ופרנקן לא יודח מתפקידו. סופית.
ההכרעה של הרכב השופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, מסבירה לכוכבי מדוע לשיטת בית המשפט לא היה שום סיכוי להגיע לתוצאה אחרת: בגלל ההתנהלות של צה"ל עצמו. עיקר הביקורת נמתחה על אלמוז, שהציג טענות כלליות נגד פרנקן ("לא מימש את אחריותו הפיקודית", "סטה בהתנהגותו סטייה בולטת מהנדרש" ויצר "אווירה שאיפשרה לתקלה כה חמורה לצמוח"), ללא תוכן ממשי ותשתית ראייתית ובהליך לא מסודר. משפט אחד, חד במיוחד, מסכם הכל: "נותר הפער המהדהד הזה בין התמונה העובדתית שנפרשה בפנינו ובין הנימוקים הלקוניים והמשתנים שהוצגו על ידי רשויות הצבא – ללא מענה". במילים אחרות, בית המשפט לא הבין מדוע אחרי שהתחקיר הפיקודי לא הטיל אחריות על פרנקן והוא גם קיבל תעודת הצטיינות וקידום, לפתע אסור שימשיך בתפקידו.
כמו כן, קשה שלא לתהות מה חשב הרכב השופטים על החלטות הרמטכ"ל בטרגדיה אחרת מהזמן האחרון: מותם של שני קצינים מסיירת "אגוז" בידי קצין אחר ביחידה. גם בעניין הזה, צריך לומר ביושר, קיים "פער מהדהד" בין "התמונה העובדתית" לעומת התוצאה בפועל, כלומר ההחלטה לא להדיח את מפקד הסיירת (שדחף לה באופן לא מובן אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס) שהאסון קרה במשמרת שלו.
למעשה, בית המשפט סימן לרמטכ"ל גבול: המפקדים רשאים לפעול לפי תפיסה פיקודית מרחיבה, אבל לא בצורה מבולגנת, לא מגובה בראיות ונטולת נימוקים. הזכות לבדוק את ההחלטה וגם להפוך אותה שמורה לבית המשפט במקרים חריגים. בכך בית המשפט קירב את הצבא למקום עבודה כמעט רגיל, עם יחסי עובד-מעביד. לכן, גם אם לא נרשמו עתירות מאז ההחלטה לבטל את ההדחה, אין שום סיבה שהן לא יבואו בהמשך.
