רון בן ישי בריאיון עם שגריר ישראל באוקראינה
(צילום: נדב אבס)
שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי אמר בצהריים (יום ד') בריאיון לשליח ynet ו"ידיעות אחרונות" למדינה רון בן ישי כי האפשרות לפעולה צבאית רוסית עדיין נמצאת על השולחן – וקרא לישראלים שנותרו באוקראינה לעזוב את שטח המדינה. "עד סוף החודש לפחות קיימת סכנה של פעולה צבאית כזו או אחרת", העריך ברודסקי. "אנחנו מקווים לטוב, אך נערכים לגרוע ביותר. יש לנו תוכניות לכל תרחיש עד כמה שניתן ואנחנו יודעים מה נעשה בכל שלב".
החשש ממלחמה באירופה – עדכונים אחרונים:
• מה בעצם רוצה פוטין? מדריך למשבר באוקראינה
• ביידן: האיום עדיין ממשי, אם פוטין יבחר במוות – העולם יזכור
• מתקפת סייבר באוקראינה, ארה"ב: "אין סימנים לנסיגה"
• פוטין: "לא רוצים מלחמה, שואפים להגיע להסכמות"
• נאט"ו: רוסיה רק מגדילה את כוחותיה. מוסקבה: "זה לא נכון"
ברודסקי העריך כי מספר הישראלים שעזבו את שטח אוקראינה עומד על 3,000 מתוך כ-10,000 לפי הערכות השגרירות. "אני מאמין שהשאננות מטעה וקיימת סכנה מוחשית לפי ההערכות שלנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקחת סיכון, אפילו אם יש סיכוי קטן לפעולה צבאית או תחילת מבצע צבאי נרחב", הוא אמר, על-רקע הכרזתו של נשיא אוקראינה על יום האחדות. "אנחנו מעדיפים שהישראלים יהיו בארץ בביטחון ואנחנו נתמודד עם הבעיות".
לאחר הריאיון, השגריר ברודסקי ושגרירים נוספים התלוו לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, בעת שערך ביקור הזדהות בעיר מריופול שלחוף הים השחור. גורמי ביטחון אוקראינים והפנטגון בוושינגטון מעריכים שעיר נמל חשובה זו תהיה אחד היעדים הראשונים של הכוחות הרוסיים, אם אלו יפלשו לשטחה של אוקראינה בדרך היבשה או ינחיתו כוחות מספינות אמפיביות המשייטות כעת בים השחור. מריופול נמצאת בנתיב העובר באוקראינה משטחה של רוסיה בדרך לחצי האי קרים.
הצטרפות השגרירים לנשיא האוקראיני, בביקור שנועד להפגין ביטחון עצמי והתרסה אוקראיניים מול רוסיה, מהווה הבעת תמיכה בצד האוקראיני ועלולה לעורר תרעומת בצד הרוסי. לצד זאת יש לזכור כי ישראל לא הסכימה למכור זמן רב מערכות נשק מתוחכמות לצבא אוקראינה, וכפי שנחשף ב-ynet גם כיפת ברזל - זאת מרצון שלא לעורר תרעומת רוסית שעלולה להזיק לתיאום עם הרוסים בסוריה. הטיסה של ברודסקי למריופול עם הנשיא, על פי הזמנתו של זלנסקי, מאזנת במקצת את התמונה.
ברודסקי אמר בריאיון שהתוכנית לתרחיש הסביר ביותר מבחינת השגרירות, במקרה שתיפתח מלחמה וייסגר המרחב האווירי, היא תנועה מערבה לכיוון המדינות הגובלות באוקראינה – פולין, רומניה, בולגריה, הונגריה וסלובקיה. "אנחנו מקימים חפ"ק קונסולרי, נקודה שבה ישראלים יוכלו לקבל שירות קונסולרי במערב אוקראינה. אני מאמין שהחל ממחר הוא כבר יהיה פעיל", הוסיף ברודסקי.
יהיו המוני אוקראינים שינועו מערבה. לא רק ישראלים. איך תשתלבו? זה עלול לחסום את דרכי המילוט.
"אנו מודעים לבעיה. אנחנו נערכים כולל כל מיני פתרונות יצירתיים שלא אפרט".
החשש לפלישה רוסית: שליחנו רון בן ישי מדווח מאוקראינה
(צילום: נדב אבס, שמוליק דודפור)
אם יהיה פה אירוע צבאי, איך זה ישפיע על ישראל ישירות?
"תהיה לזה השפעה מיידית על ישראל, שתלויה באוקראינה בשני נושאים עיקריים: בערך מחצית מהחיטה שאנחנו מייבאים אנחנו מקבלים מאוקראינה. זה ייפסק ויגרום למחסור חיטה בארץ ובסוף גם לעליית מחירים.
"הדבר השני זה כל מה שקשור לחברות ההייטק הישראליות, בערך חצי מכל ה- Out-sourcing הישראלי מגיע מאוקראינה. עובדים באיכות מאוד גבוהה שהחברות הישראליות נהנות מעבודה איתם. אם זה ישתבש, וכבר היום מדברים על זה שצריך לפנות את העובדים למקומות אחרים, זה גם יפגע בתעשיית ההייטק הישראלית".
השפעה נוספת שעלולה להיות למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הסביר ברודסקי, היא מחסור בעובדי בניין. "אנחנו מדי שנה מביאים כ-1,000 עובדי בניין מאוקראינה במסגרת הסכם שיש לנו. אם זה ייפגע - זה ישפיע גם על ענף הבנייה", הוא אמר. "אבל המשבר הזה ישפיע על ישראל, על המזרח תיכון ועל העולם כולו. זו לא בעיה נקודתית או סכסוך נקודתי. תהיה לו השפעה על הסביבה הקרובה – וגם על הסביבה היותר רחוקה".
כוחות רוסיים בסיום התרגיל בחצי האי קרים. התיעוד שפורסם היום
(צילום: רויטרס)
בצל החששות מפלישה, ולצד תחושת השאננות ברחובות בקייב, רוסיה הודיעה מוקדם יותר על סיומו של תרגיל שקיימו חייליה בחצי האי קרים שאותו סיפחה אליה מידי אוקראינה ב-2014. הרוסים פרסמו סרטון שבו נראה טור של טנקים ושל כלי רכב צבאיים אחרים השייכים להם כשהוא עוזב את האזור אחרי התמרונים שם. הסרטון וההודעה, שבה נטען כי חלק מהחיילים חוזרים כעת לבסיסי האם שלהם, עשויים להיתפס במערב כעוד איתות רוסי על נכונות להפחית את המתיחות, אבל במדינות נאט"ו ממשיכים להתייחס בספקנות לרמזים הפייסניים היוצאים מהקרמלין.
באוקראינה, מנגד, ציינו היום את יום האחדות שעליו כאמור הכריז הנשיא זלנסקי. הוא הסביר כי היום מצוין היום, 16 בפברואר, מאחר שבעולם סימנו את המועד הזה כיום הפלישה של רוסיה לאוקראינה. בנאום בטלוויזיה אמר הבוקר זלנסקי כי האוקראינים מאוחדים סביב רצון אחד: לחיות – ולחיות בשלום. "יש לנו זכות לכל זה, משום שאנחנו בבית, אנחנו באוקראינה", הוא אמר. "ואף אחד לא יאהב את הבית שלנו יותר מאתנו. ורק יחד נוכל להגן על הבית שלנו. יום איחוד שמח, צהוב וכחול!". צהוב וכחול הם צבעי הדגל האוקראיני. ההיענות ליום הייתה פושרת. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי בשדרה המרכזית של קייב, שם קושטו בנייני ממשלה בדגלים, שררה הבוקר אווירה של "עסקים כרגיל".
בינתיים, ההערכה בישראל לגבי הסבירות למלחמה באוקראינה לא השתנתה - וכל האינדקציות עדיין מראות שיש חשש גדול להסלמה מיידית. במשרד החוץ התקיימה הערב הערכת מצב שבה הביעו דאגה מהשאננות של הישראלים שנשארו במדינה. משרד החוץ פתח משרד זמני בלבוב, שבמערב אוקראינה, שמטרתו להעניק מענה קונסולרי בחירום וגם למקרה שהנציגות בקייב תצטרך להתפנות.
דובר משרד החוץ, ליאור חייט, אמר כי "במשרד החוץ מודאגים מהשאננות של הישראלים שנותרו באוקראינה. הערכת המצב ממשיכה להיות שישנה עדיין אפשרות להסלמה ולכן חלון הזמנים לצאת מאוקראינה מצטמצם".
איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה
