בגיל 61 ועם קריירה ארוכת שנים כעורך דין ותובע ציבורי, קיר סטרמר נחשב למנהיג חסר כריזמה ואפור למדי. אבל אחרי 14 שנים של טלטלות ושערוריות פוליטיות תחת הנהגת השמרנים, ובשעה שיוקר המחיה והאינפלציה ממשיכים להאמיר, לבריטים כנראה נמאס. תוצאות המדגמים מעניקות למנהיג הלייבור בבחירות שנערכו היום את אחד הניצחונות הפוליטיים הגדולים ביותר בתולדות הממלכה, אם לא הגדול ביותר אי-פעם.
11 צפייה בגלריה
"סופר-בוי" בצעירותו, שהפך למנהיג אפרורי אבל סוחף. סטרמר
(צילום: רויטרס / REUTERS / Phil Noble)
סטרמר וסונאק מצביעים בבחירות בבריטניה, הבוקר
(צילום: רויטרס)
על פי המדגמים שפורסמו עם סגירת הקלפיות בבחירות בבריטניה, הלייבור זוכה ברוב מוחץ של 410 מושבים בפרלמנט, שבו 650 בסך הכול. מפלגת השלטון השמרנית מתרסקת עם 131 מושבים בלבד - מספר המושבים הנמוך ביותר בתולדותיה. לשם השוואה, בבחירות הקודמות השיגו השמרנים 365 מושבים והלייבור רק 202. גם אם הפער בתוצאות האמת יהיה קטן יותר, ניצחון היסטורי כבר יש ללייבור – ואפילו בכירים במפלגה השמרנית כבר הכירו בכך, והזהירו ממה שהם מכנים "סטרמרגדון", הלחם של שמו של סטרמר עם המילה ארמגדון.
ההישג ההיסטורי המסתמן כלל לא היה מובטח. אף שניתן לטעון כי חלק מרכזי מהסחף אל עבר הלייבור הוא המיאוס של הבריטים מהשערוריות הבלתי-פוסקות של השמרנים, שבתוך שנים ספורות החליפו חמישה ראשי ממשלה, אי-אפשר שלא לזקוף חלק נכבד ממנו לפעילותו הנמרצת של סטרמר לשיקום תדמית הלייבור. המפלגה, נזכיר, צנחה בבחירות ב-2019 תחת מנהיגה הקודם ואיש השמאל הקיצוני ג'רמי קורבין לשפל של כמעט 100 שנה. סטרמר שהחליפו פעל מיד לטהר את המפלגה מהאנטישמיות שפשטה בה בתקופת קורבין, ובהמשך סילק אפילו את קורבין מהמפלגה.
כעת מבטיח סטרמר בהצהרותיו השונות כי כפי ששינה את הלייבור, הוא ישנה את בריטניה. "שינוי" היא הסיסמה המרכזית בקמפיין שלו, והוא מבטיח שאחרי 14 שנות שלטון שמרני וטלטלות הוא יביא יציבות למערכת. "הצבעה ללייבור היא הצבעה ליציבות – כלכלית ופוליטית", אמר בתחילת מערכת הבחירות. שלשום בערב, בישורת האחרונה של הקמפיין, הזהיר סטרמר את הבריטים משאננות לאור הסקרים החוזים לו ניצחון סוחף. הוא אמר שהממלכה נמצאת בפתחו של "עידן חדש של תקווה והזמדנויות", ולצד זאת הזהיר: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד חמש שנים תחת השמרנים. השינוי יקרה אך ורק אם תצביעו ללייבור".
11 צפייה בגלריה
סטרמר ואשתו ויקטוריה בדרך לקלפי בלונדון, הבוקר
(צילום: רויטרס / REUTERS / Maja Smiejkowska)
11 צפייה בגלריה
"שינוי" היא סיסמת הבחירות שלו. "נביא יציבות, פוליטית וכלכלית"
(צילום: AP Photo/Jon Super, File)
סטרמר נולד ב-2 בספטמבר 1962 למשפחה קשת-יום: אביו היה יצרן כלים ואמו שעבדה כאחות סבלה ממחלת סטיל, מחלה נדירה שגורמת לכאבים כרוניים. הוא השני מבין ארבעה אחים, והמשפחה שחיה בעיירה קטנה מחוץ ללונדון התמודדה עם מצוקה כספית. "אלו היו זמנים קשים", סיפר באחד מנאומיו בקמפיין, שבמהלכו הקפיד להדגיש את שורשיו הצנועים ממעמד הפועלים – בניגוד לתדמית שמבקריו מנסים להצמיד לו, של "עורך דין לונדוני שמאלני".
חליל, כינור ופסנתר
באותו נאום הזכיר את האינפלציה המכבידה כעת על הבריטים: "אני יודע כיצד מרגישה אינפלציה ללא בקרה, כיצד יוקר מחיה שמאמיר יכול לגרום לך לפחד מהגעתו של הדוור ולתהות האם הוא הולך להביא עוד מכתב עם עוד חשבון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשלם? נהגנו לבחור בחשבון הטלפון, כיוון שכאשר הוא נותק – זה היה הדבר הכי קל להסתדר בלעדיו". סטרמר, שאחד מהבטחות הבחירות שלו היא לחזק את שירותי הבריאות הציבוריים, טוען כי הבין עד כמה השירותים הללו חשובים כאשר נהג לבקר את אמו בבית החולים שבו אושפזה בשל מחלתה.
בכתבת פרופיל שפרסם עליו העיתון הבריטי "טלגרף", נכתב כי סטרמר היה מוכשר כמעט בכל תחום בצעירותו, וכי אחיו כינו אותו בשל כך "סופר-בוי": הוא היה טוב לא רק בלימודים, אלא גם במוזיקה ובכדורגל (גם כיום הוא אוהד שרוף של ארסנל). הוא היה חלילן מוצלח כל-כך עד שזכה במלגה עבור לימודים חלקיים בבית ספר היוקרתי גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון. הוא העיד שניגן שם גם על פסנתר וכינור, אבל בסופו של דבר החליט לוותר על קריירה מוזיקלית. "בגיל 18-17 הבנתי שבגילדהול יש אנשים עם כישרונות ענק, בעוד אני פשוט מתאמן בצורה קשה", סיפר בריאיון שהעניק בעבר.
סטרמר המשיך ללימודי משפטים בלידס ובאוקספורד, והתמחה בזכויות אדם. במשך שנים עבד כעורך דין פרטי ויצר לעצמו שם של פרקליט ממולח. זכורה בין היתר הצלחתו להיאבק בצווים שניסתה הממשלה להוציא נגד חשודים בטרור שהיה חשש שיגיעו לעיראק כדי להילחם בקואליציה האמריקנית-בריטית שפלשה למדינה ב-2003. הוא טען אז כי המלחמה בעיראק מנוגדת לדין הבינלאומי.
11 צפייה בגלריה
"יש אנשים עם כישרונות ענק, אני התאמנתי קשה". סטרמר בסלפי עם תומכת
(צילום: רויטרס / REUTERS / Phil Noble)
זו כנראה עדות לעמדות השמאל הניציות שבהן החזיק בעברו, שנראות רחוקות שנות-אור מעמדות המרכז-שמאל שאליהן הוא דוחף את הלייבור תחת הנהגתו. בצעירותו היה בכלל חבר במפלגה הסוציאליסטית, וסייע להקים מגזין בשם Socialist Alternatives – שהוקדש לזרם ספציפי בתוך הטרוצקיזם, התיאוריה המרקסיסטית שפיתח לאון טרוצקי. אחד ממכריו באותה עת סיפר ל"טלגרף" כי סטרמר נשאל אז על אמונותיו בכל הנוגע לחוק וסדר, ואמר שאינו מאמין בשום צורה בהטלת עונש מאסר, "על הכול". לפי העיתון, סטרמר נשאל אז גם כיצד יגן על אדם שמואשם בפעם הראשונה בעבירת גניבה, ותשובתו הייתה: "האין כל רכוש הוא גניבה?".
ב-2008 מונה לעמוד בראש שירות התביעה המלכותי באנגליה ובוויילס, תפקיד שבמסגרתו פיקח על 8,000 עורכי דין ועל מאות אלפי הליכים משפטיים. הוא כיהן בתפקיד עד 2013, וכבר אז התגאה באופיו האפור: הוא טען שאחד מהישגיו הגדולים היה בכך ש"הדברים המשעממים" פעלו תחתיו כשורה, וכדוגמה לכך נתן למשל את המעבר תחת הובלתו ממערכת שמבוססת על ניירות למערכת דיגיטלית.
האביר שיעשה הכול בשביל כוח?
אבל לא כולם מסכימים שכתובע הוא היה מוצלח במיוחד. אחת הטענות המרכזיות שמוטחות כלפיו היא ההחלטה שלא להעמיד לדין את כוכב הטלוויזיה הבריטי ג'ימי סאוויל, פדופיל שתקף מאות קורבנות. רק אחרי מותו התברר היקף מעשיו של סאוויל, אבל אז זה כבר היה מאוחר מדי. סטרמר טען שהסוגיה לא הגיעה לשולחנו, ובצל הסערה שפרצה שינה את מדיניות התביעה באופן ששם דגש רב יותר על טענות הקורבנות ופחות על ראיות. מבקריו טוענים שמדיניות ה"להאמין לקורבן" הקלה על האשמות שווא, כשבין היתר זכורה הפרשייה שבה אדם בשם קארל ביץ' הטיח האשמות שקריות בשורה של גורמים, בהם מחוקק שמרן לשעבר שחייו נהרסו ורק בדיעבד התבררה חפותו.
11 צפייה בגלריה
הבריטים מצביעים, הבוקר. יעניקו לסטרמר ניצחון היסטורי?
(צילום: רויטרס / REUTERS / Clodagh Kilcoyne)
ב-2015 החליט סטרמר להיכנס לחיים הפוליטיים, אחרי שלדבריו חש מיצוי ביכולתו להשפיע כעורך דין וכתובע. "רציתי להיות חלק מעשיית הצדק החברתי", סיפר. הוא נבחר לפרלמנט מטעם הלייבור ונכנס לארמון ווסטמינסטר כשהוא בן 52, וכשבאמתחתו כבר תואר אבירות מהמלכה אליזבת. באותן שנים היה חלק מקבוצת מחוקקים שישבו לצד מנהיג האופוזיציה ג'רמי קורבין בשורה הראשונה באולם הפרלמנט, והוא מונה על ידו לשמש כשר לענייני הברקזיט בממשלת הצללים של הלייבור. על כך יצטער בהמשך: בעוד קורבין האירופי-סקפטי לא היה ממתנגדי הפרישה מהאיחוד, סטרמר התנגד לכך נחרצות ובכל זאת נשאר בצוות של קורבין (כיום סטרמר מדגיש כי אין בכוונתו להוביל חזרה של בריטניה לאיחוד האירופי).
סטרמר תמך בקורבין גם ב-2019, חרף שלל השערוריות שפגעו קשות בלייבור ותרמו להפסד הצורב שלה. סטרמר טוען כעת כי ידע כבר במהלך הקמפיין לפני חמש שנים שהמפלגה בדרך להפסד, וכי סייע לקורבין רק כדי למנוע פגיעה בחבריו האחרים לסיעה. כך או כך, השמרנים טוענים כי מדובר בעדות לשאיפתו הרבה להגיע לעמדת כוח, וכי על מנת להגיע לשלטון יהיה מוכן לשנות את עמדותיו לכל כיוון שבו תנשב הרוח.
אחרי ההפסד של קורבין, סטרמר נבחר להחליף אותו ב-2020 – וכבר בנאום הניצחון שלו (מסלון ביתו בגלל סגר הקורונה), הוא הבטיח להיאבק באנטישמיות במפלגה. הוא התנצל בפני היהודים שחשו מנוכרים תחת הנהגת קורבין (מבקר חריף של ישראל שתיאר את חמאס וחיזבאללה כ"ידידים"), והצהיר כי מדובר ב"כתם" על המפלגה. אף שתחילה יריביו חשבו שהצהרותיו ריקות מתוכן, עד מהרה הוכיח את רצינות כוונותיו – ובשנים שחלפו מאז סילק מהמפלגה כ-300 חברים, בראשם קורבין עצמו.
סטרמר מתנצל בפני היהודים על האנטישמיות בלייבור, ב-2020
(רויטרס)
באותו נאום ניצחון שנשא הצהיר סטרמר כי הצלחתו תימדד בחזרתם של היהודים למפלגה. לפי הסקרים כעת, נראה שעמד במשימה. בעוד ב-2019 רק 11% מהיהודים בבריטניה הצביעו ללייבור תחת קורבין, הסקרים חזו שבין שליש לחצי מהם יצביעו למפלגה שהאינטלקטואלים היהודים סייעו בעבר להקימה. "הרבה יהודים רצו לחזור ללייבור. הם לא רצו לעזוב אותה מלכתחילה, וזה נכפה עליהם", אמרה ל"וושינגטון פוסט" ג'ודי טרוטר, מחנכת בבית ספר יהודי בלונדון. "זה הבית הטבעי", הדגישה.
מורשת יהודית לילדים, ומשפחה בישראל
מבקריו של סטרמר במפלגה מאשימים שביצע בה "טיהורים". כך או כך, סטרמר הצליח לנקות את הלייבור מהרכיבים הרעילים ביותר שלה, וכך אפשר להפוך אותה לאלטרנטיבה שכעת נראה שהבריטים נוהרים אליה בצל התסכול מהשמרנים. לא מן הנמנע שמאחורי המאבק העיקש שלו באנטישמיות יש גם סיבות אישיות: הוא נשוי לוויקטוריה, אישה ממוצא יהודי-אשכנזי, ורק לאחרונה סיפר כי בני הזוג מגדלים את ילדיהם – נער ונערה – תוך הדגשת המורשת היהודית שלהם. לדבריו המשפחה יושבת "כמעט בכל שבוע" לארוחה בשישי בערב עם חלה וקידוש לשבת, והם נוהגים לעתים ללכת לבית כנסת "ליברלי".
סטרמר, שמגדיר את עצמו אתאיסט, ציין כי אף שאשתו אינה יהודייה על פי ההלכה, וששניהם אינם אנשים דתיים, המורשת היהודית חשובה להם. "חשוב לנו מאוד שהילדים יידעו על זה, יבינו את זה. חצי מהמשפחה יהודים, הם או כאן או בישראל", סיפר בחודש שעבר ל"גרדיאן". הוא הדגיש כי אף אחד מבני המשפחה שחיים בישראל לא נפגע בטבח 7 באוקטובר: "תודה לאל", אמר – אך הוסיף כי הם כן הושפעו מהמלחמה. "אין צל של ספק".
בניגוד מוחלט לקורבין, סטרמר נחשב לידיד ישראל, אם כי ייתכן מאוד שכראש ממשלה יהיה ביקורתי יותר כלפיה מאשר ממשלת השמרנים – ובניגוד אליהם הכליל במצע הלייבור הבטחה עקרונית להכיר במדינה פלסטינית (כחלק מתהליך שלום וללא לוח זמנים ברור). לאורך המלחמה מדגיש סטרמר את תמיכתו האיתנה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, וסירב במשך תקופה ארוכה לקרוא לה לעצור את המלחמה. רק בתחילת השנה, אחרי לחץ כבד וממושך, הסכים לתמוך בקריאה, אך הקפיד לכרוך אותה כל העת בהחזרת החטופים. את עמדתו בנושא ישראל השמיע סטרמר אף שגורמי שמאל רדיקליים בתוך מפלגתו, ובהם מוסלמים, התנגדו לה נחרצות.
בלייבור חששו כי התייצבותו לצד ישראל עלולה לעלות להם בקולות המוסלמים, ולמתן במידה מסוימת את גודלו של הניצחון הצפוי. בשמאל מתחו גם ביקורת על סטרמר כיוון שחזר בו במידה מסוימת מהבטחתו להשקיע מיליארדים בטכנלוגיות ירוקות, לטענתו כיוון שהדבר ידרוש הלוואות ענק. "הרבה אנשים בשמאל מאשימים שהוא איכזב אותם, שבגד בעקרונות סוציאליסטיים. הרבה אנשים מאשימים אותו בזיג-זגים", אמר טים בייל, מומחה לפוליטיקה מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. "אם זה מה שנדרש כדי לנצח – אז אני חושב שזה אומר משהו על דמותו של סטרמר. הוא יעשה הכול – והכוונה הכול – כדי להגיע לממשלה".
11 צפייה בגלריה
תמונתו של סטרמר על חוברת עם מצע הלייבור. יעשה הכול בשביל כוח?
(צילום: REUTERS/Phil Noble)
מלבד המאבק הנחוש שלו באנטישמיות, כמנהיג האופוזיציה לא הפגין סטרמר כישורי הסברה מיוחדים אל מול הציבור הבריטי, וזכורים גם כינויי הלעג שהצמיד לו ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון: "קפטן הינדסייט" (Hindsight – חוכמה בדיעבד) ו"גנרל אינדסיז'ן" (Indecision – אי-החלטיות). לסטרמר אין כנראה את הכריזמה שהייתה למנהיג האגדי של הלייבור טוני בלייר, שב-1997 סחף את הבריטים ושם קץ לשלטון שמרני בן 18 שנה, אבל כעת נראה שסטרמר עומד להשיג ניצחון היסטורי – ולהיכנס למעון ראש הממשלה בדאונינג 10 כבר מחר. "לנוכח הטלטלה שהבריטית חווים מאז משאל העם על הברקזיט ב-2016, אני חושב שמעט שעמום לא יתקבל בצורה רעה כל כך בציבור", מסכם האנליסט בייל.
פורסם לראשונה: 15:58, 04.07.24
