בחודשים האחרונים, במקביל לסיקור המלחמה בעזה, גובר העיסוק של כלי התקשורת בארה"ב במדיניות הישראלית ביהודה ושומרון – שמיטיבה עם המתנחלים ובפועל מסכלת את הקמתה של מדינה פלסטינית. "ישראל גוזלת קרקעות, מרחיבה את בניית ההתנחלויות והורסת יישובים פלסטיניים", נכתב בוושינגטון פוסט, שם אמרו כי מדובר ב"שינויים הטריטוריאליים המשמעותיים ביותר בגדה המערבית מזה עשרות שנים".
בוושינגטון פוסט ובעיתון מרכזי נוסף בארה"ב, וול סטריט ג'ורנל, התמקדו ביממה האחרונה בבצלאל סמוטריץ' – שבנוסף לשר האוצר מכהן גם כשר במשרד הביטחון. וול סטריט ג'ורנל כתב כי סמוטריץ' הגיע לממשלה "מהשוליים של הימין הקיצוני", אחרי שבמשך שנים קרא לסיפוח הגדה. העיתון ציין כי סמוטריץ' "חגג ביום רביעי את הקמת ההתנחלות נחל חלץ" – שהיא חלק מהאסטרטגיה לחבר את גוש עציון לירושלים, ולנתק יישובים פלסטיניים בגדה ממזרח ירושלים – וכך לסכל אפשרות שמזרח ירושלים תהיה בעתיד בירתה של פלסטין.
בתקשורת בארה"ב נכתב כי סמוטריץ' פועל בחוכמה, ובמהירות, כדי לקבוע מציאות חדשה ביהודה ושומרון. העיתונים פרסמו ציטוט מהקלטה של סמוטריץ' בחודש יוני, אז אמר כי "המטרה היא לשנות את ה-DNA של המערכת לשנים רבות". ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי המטרה הסופית, לפי סמוטריץ', היא לחזק את השליטה הישראלית בגדה ולסתום את הגולל על הקמת מדינה פלסטינית – מבלי שהעולם יבחין בכך.
לפי "וול סטריט ג'ורנל", תומכיו ומתנגדיו של שר האוצר מסכימים כי מדובר בבירוקרט יעיל בצורה יוצאת דופן – שמגשים את מדיניותו בשטחים בעזרת שינויים בירוקרטיים סבוכים במדיניות הממשלתית, שרוב הציבור לא מודע אליהם או מתקשה לעקוב אחריהם. סמוטריץ' פיקח על הקמת גוף אזרחי חדש בשם "מנהלת ההתיישבות" – גוף בעל סמכויות אזרחיות רבות, כולל אישור הרחבות בנייה והיתרים וניכוס אדמות.
בהקלטה מנאום למתנחלים אמר סמוטריץ' שבאופן רשמי האחריות על יהודה ושומרון היא עדיין של משרד הביטחון, כדי לתת את הרושם שהצבא הוא האחראי בשטח. "אם לא נגיד שאנחנו עושים סיפוח, יהיה קל יותר 'לבלוע את זה' בהקשר המשפטי והבינלאומי", אמר.
בוושינגטון פוסט נכתב כי ממשלת נתניהו הרחיבה דרמטית את השליטה הישראלית בגדה המערבית. היא אישרה להשתלט על אדמות, האיצה הריסות של רכוש פלסטיני והגדילה את תמיכת המדינה בבניית מאחזים לא חוקיים. השינויים הדרמטיים סללו את הדרך להגדרת כ-24,000 דונם בגדה כאדמות מדינה – מה שיאפשר בעתיד הקמת התנחלויות בשטח. מועיאד שעבאן, שר בממשלה הפלסטינית, כינה את השינויים "סיפוח זוחל".
התקשורת האמריקנית גם עוקבת אחרי אלימות המתנחלים הקיצונים ביהודה ושומרון, שעלתה מדרגה מתחילת המלחמה בעזה. מוחמד אישתאייה, חקלאי פלסטיני בן 48, אמר לוול סטריט ג'ורנל שמאז 7 באוקטובר המתנחלים אלימים יותר, הגבירו את קצב הבנייה ומונעים מפלסטינים גישה לאדמות שלהם. הוא אומר שמתנחלים תוקפים אותו ושהוא מקבל איומים על חייו. לפי האו"ם, לפחות 114 פלסטינים נהרגו או נפצעו בגדה מאז אוקטובר.
צה"ל, לפי התקשורת האמריקנית, לא מצליח למנוע את האלימות של המתנחלים ולא מונע מהם להקים מאחזים לא חוקיים. צה"ל פירק חלק מהמאחזים, אך רובם נבנו במהרה מחדש. "כל טענה שצה"ל תומך באלימות המתנחלים ומאפשר לה לקרות היא שקרית", נמסר מצה"ל לוושינגטון פוסט. בעיתון גם הביאו סקר שנערך בחודש יוני על-ידי מכון Pew, שהראה כי 49% מהיהודים בישראל חושבים שהמשך הבנייה בהתנחלויות מסייעת לביטחון ישראל. 26% מאמינים כי היא פוגעת.
בוושינגטון פוסט נכתב גם על המתיחות הגדולה בין ארה"ב לממשלת ישראל סביב הנושא הפלסטיני: "בשעה שממשל ביידן מתעקש שכל פתרון מדיני למלחמה בעזה צריך לכלול מתווה להקמת מדינה פלסטינית, המתנחלים והפוליטיקאים מהימין הקיצוני קובעים עובדות בשטח – ולמעשה הופכים את הקמת המדינה הפלסטינית לתרחיש לא ריאלי".
בפברואר, אחרי שסמוטריץ' הודיע על תוכנית לבנות 3,000 יחידות דיור בגדה, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן אמר שמבחינת ממשל ביידן, ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי. במהלך המלחמה הטיל ביידן סנקציות על מאחזים לא חוקיים ועל מתנחלים שהואשמו בתקיפת פלסטינים, אך הצעדים האלה לא השפיעו על המדיניות בשטחים או על אלימות המתנחלים.
סמוטריץ' מסר בתגובה כי הוא "רוצה להאמין ולקוות שהלחץ שמפעילים עלינו ידידינו האמריקנים להקים מדינה פלסטינית נובע פשוט מחוסר הבנה עד כמה הדבר הזה מסכן את קיומנו, כפי שרוב מוחלט בעם שלנו מבין היום, בוודאי אחרי 7 באוקטובר. אין אף ישראלי שפוי שאחרי 7 לאוקטובר מוכן להכפיל את עזה פי עשרים ולשים אותה על השטח השולט גיאוגרפית וטופוגרפית על רוב מדינת ישראל".
הוא הוסיף: "כנראה שממרחק אלפי קילומטרים קשה לחלק מהאמריקנים להבין את זה. להבין עד כמה ישראל קטנה ועד כמה יהודה ושומרון הם ערש הולדתנו ועומק אסטרגי חיוני לביטחון ישראל. בצד הכבוד וההערכה שיש לנו לממשל ביידן, את ההחלטות נמשיך לקבל מתוך הבנה של מה טוב ומה נכון לנו, גם במחיר אי הסכמות. כך ביחס להמשך המלחמה עד להשמדת חמאס וחיזבאללה ולהסרת האיומים הביטחוניים מעל ישראל, וכך ביחס לחיזוק ההתיישבות ולמניעת הקמת מדינת טרור בלב ארץ ישראל".
