עד ליום שלישי הקרוב המדינה צריכה להגיש תגובה מעודכנת ל"בג"ץ הלוחמות". מדובר במענה למספר עתירות, שהמרכזית שבהן הוגשה לפני כשנתיים על ידי ארבע צעירות שדרשו מצה"ל ושר הביטחון לאפשר לנשים להיבחן לשירות ביחידות מובחרות, ולכלל תפקידי הלוחמה בצבא.
העותרות דורשות שתהיה מדיניות מגדרית רשמית בעניין מיון וגיוס נשים לתפקידי לוחמה, והסבר מדוע צה"ל אינו עובר למודל של שוויון הזדמנויות מלא ומונע מנשים לגשת למיונים לסיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת גולני, צנחנים, דובדבן ועוד.
בג"ץ כבר קיים דיון אחד בנושא, ב-2020, שהסתיים ללא כל החלטה. המדינה טענה אז כי יש לדחות את העתירה על הסף משום שהיא "עתירה מוקדמת". זאת לאחר שבאוגוסט אותה השנה, בעקבות עתירה אחרת, הורה הרמטכ"ל להקים צוות שיערוך בחינה יסודית ורצינית ביחס לשילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל.
ברקע העתירה הודיע לאחרונה צה"ל כי חיל האוויר יפתח לראשונה בפני נשים את האפשרות להתמיין לתפקידי לוחמה ביחידה המיוחדת 669. בנוסף, הרמטכ"ל צפוי להודיע בשבוע הבא על החלטה עקרונית שלפיה גם חטיבות החי"ר ייפתחו לבנות לוחמות. פיילוט ראשון, שיכלול מחלקה אחת, יתקיים בחטיבת הנח"ל או גבעתי תחת פיקוד הדרום.
אחרי שהדיון נדחה פעמיים, ביום רביעי הקרוב יוכרע דינו של קצין המשטרה סנ"צ ניסו גואטה בבית משפט השלום בראשון לציון. גואטה, קצין המבצעים של מרחב ציון במחוז ירושלים, היה אחד המפקדים שנכחו במעון ראש הממשלה בזמן מחאת בלפור והואשם בתקיפת אחד המפגינים שהיו במקום.
במהלך ההפגנה שנערכה באחד ממוצאי השבת, הדף גואטה בחוזקה את המפגין, לאחר שהאחרון הלין על יחס המשטרה למפגינים. לאחר מכן, תקף לכאורה קצין המשטרה גם צלם עיתונות שתיעד את שקרה. האירוע שבו תועד גואטה הודף מפגין הפך לסמל של מחאת בלפור למה שהם כינו "אלימות משטרתית" נגדם.
גואטה עצמו דחה את המיוחס לו, וטען כי הדף את המפגין מחשש שהוא חולה קורונה. סנגורו, עו"ד עדי כרמלי, טען כי המחלקה לחקירות שוטרים "נכנעה ללחצים ציבוריים".
אחרי שהמצעד בירושלים עבר בשלום, למרות האיומים, בשבוע הקרוב יתקיים המצעד הגדול והמרכזי בארץ – בתל אביב. המצעד היחיד בארץ שככל הנראה לא גורר אחריו מחאות ומיני סערות.
המצעד המסורתי חוזר למתכונת מלאה ומורחבת, לאחר שבשנה שעברה החגיגות היו מצומצמות ושנה קודם לכן לא נערך המצעד בשל מגפת הקורונה. אלפי משתתפים מהארץ ומהעולם צפויים למלא את רחובות תל אביב ולהניף את דגלי הגאווה.
בשונה משנים קודמות, המצעד השנה לא יעבור בטיילת, והצועדים יחלו את הצעדה בסמוך לספורטק ועד לגבעת המופעים בגני יהושע, שם תוקם הבמה המרכזית ויתקיימו המופעים המרכזיים של המצעד.
לאורך כל הדרך ילוו את הצועדים משאיות עם מיטב הדי-ג'ייז מחיי הלילה של הקהילה הגאה בעיר. במסיבה הגדולה שתיערך בבמה המרכזית בסוף המצעד יופיעו בין היתר אגם בוחבוט, אנה זק, הראל סקעת, זהבה בן, יסמין מועלם, נונו, נסרין קדרי, רביב כנר ועוד.
ביומה השישי של מלחמת לבנון הראשונה, לפני 40 שנה, התחולל קרב שנחרט בתודעה הישראלית, בעיקר בשל תוצאותיו הקשות. 21 לוחמי צה"ל נהרגו, עשרות נוספים נפצעו, ושישה לוחמים הוגדרו נעדרים.
ביום החמישי למלחמה, לפני הפסק האש עם הצבא הסורי, קיבלו כוחות צה"ל הוראה להשתלט על צומת אסטרטגי למרגלות הכפר סולטן יעקוב. ביצוע המשימה הוטל על כוח אוגדתי שכלל שלוש חטיבות שריון וחטיבת חי"ר. בלילה שבין 10 ל-11 ביוני 1982 החל הכוח בתנועה לעבר היעד, מבלי שידע כי בסמוך לכפר ממוקמים כוחות סוריים.
4 צפייה בגלריה
זכריה באומל ז"ל. אחד מהנעדרים מקרב סולטן יעקב, שגופתו הושבה לאחרונה לישראל
(צילום: עמית שאבי)
משימת הפריצה הוטלה על אחד מגדודי השריון, שהחל בתנועה לעבר הכפר. זמן קצר לאחר מכן, החל הכוח הסורי ששהה במקום בירי כבד לעבר הכוח הישראלי, שהיה בעמדת נחיתות טופוגרפית. על פי מספר עדויות, מהלכי הקרב לוו בבלבול והיעדר תיאום בין הכוחות, שהוביל בין השאר לירי דו צדדי, שבמהלכו נפגעו שני טנקים.
הקרב עצמו נמשך כשמונה שעות, עד שלבסוף נסוג הגדוד לאחור בחסות ירי ארטילרי ישראלי כבד. בתום הקרב נותרו שמונה טנקים ישראליים בידי הסורים, ושיש לוחמים הוכרזו נעדרים. גורל שלושה מהם התברר זמן קצר לאחר מכן: אחד מהם נהרג בקרב, נקבר בסוריה, וגופתו הוחזרה לישראל בתום המלחמה. שני נפל בשבי הסורי ושוחרר כעבור שנתיים, ואילו השלישי נפל בשבי ארגון טרור ושוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל.
במשך שנים רבות לא היה ידוע גורלם של שלושת הנעדרים הנוספים – יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל. לפני כשנתיים, אחרי 37 שנים של חוסר ידיעה, הושבה ארצה גופתו של באומל ז"ל והוא נקבר באדמת ישראל. גורלם של שני חבריו עדיין לא ידוע.
